שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

ניתוח כלכליסט

הפועלים דחה את ההתמודדות עם החקירה בארה"ב, והבונוסים לקינן זרמו

במהלך 6 שנות כהונה של המנכ"ל ציון קינן התנהלה חקירה של הרשויות האמריקאיות נגד הבנק בחשד לסיוע ללקוחות להעלים מסים. הבנק הסתפק בהפרשת סכומים צנועים יחסית, והבונוסים לקינן כמעט לא נפגעו. מאז פרישתו הגדיל הבנק את ההפרשות, ובסוף השבוע הודיע על הפרשה חריגה של 263 מיליון דולר בגין החקירה. הפועלים כבר הפריש סכום מצטבר של 2.3 מיליארד שקל, ועדיין לא הגיע להסכמות על סגירת הפרשה

רחלי בינדמן 06:5710.03.19

בסוף השבוע דיווח בנק הפועלים כי יבצע הפרשה של כמעט מיליארד שקל עבור הוצאות עתידיות של פרשה שמלווה אותו בשנים האחרונות: חקירת רשויות המס בארה"ב את החשד שהבנק סייע ללקוחות אמריקאים להעלים מס. 

 

 

 

חקירת הרשויות האמריקאיות התנהלה במהלך שש משנות כהונתו של ציון קינן כמנכ"ל הפועלים. בתקופה זו הבנק הסתפק בהפרשת סכומים צנועים יחסית, והבונוסים לקינן כמעט לא נפגעו. מאז פרישת קינן הבנק הגדיל את ההפרשות באופן משמעותי. היקפן - כולל זו האחרונה של 922 מיליון שקל - כבר מגיע ל־2.2 מיליארד שקל, לא כולל הוצאות משפטיות בהיקף של מאות מיליוני שקלים נוספים.

 

מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן. לא קידם את סגירת הפרשה מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן. לא קידם את סגירת הפרשה צילום: מוטי קמחי
 

 

 

אם אפשר למצוא נקודת אור בדיווח של הבנק בסוף השבוע על ההפרשה החריגה, הרי שהיא ההודעה כי במסגרת המגעים עם הרשויות החלו דיונים לחישוב הסכומים שיידרש הבנק לשלם במסגרת הסדר אפשרי. ייתכן, שאחרי המיליארדים שהופרדו, הפרשה מתקרבת לסיומה.

 

הפרשה מחר, בונוס היום

 

ראוי לציין שקינן, שהחליף את צבי זיו בסוף 2009, לא ניהל את הבנק בתקופה שביחס אליה מתנהלות החקירות. רק ב־2011 הוא קיבל עדכון שלפיו רשויות המס בארה"ב החלו בחקירה של בנקים בשוויץ, בהם סניף הפועלים במדינה, בקשר לחשד לסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מס בין השנים 2002־2010.

מה דעתך על מניית פועלים:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה
מה חושבים הגולשים ?
     
80% 0% 20%

 

השנים היו שנות השכר האסטרונומי במערכת הפיננסית, ואת 2010, שנת כהונתו הראשונה כמנכ"ל, סיים קינן עם שכר בעלות של 11.4 מיליון שקל. ב־2011, שבה נודע על החקירה, עלות שכרו היתה 9 מיליון שקל.

 

מאז שיחת הטלפון שבה עודכן קינן על החקירה ועד לתחילת 2015 כמעט לא קיים הבנק מגעים עם רשויות המס בארה"ב, למעט מספר שיחות בין נציגי רשויות שם לנציגי הבנק. זאת אף שלכל אורך התקופה בבנק לאומי, בעקבות חקירה מקבילה, התבצעו הפרשות חשבונאיות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. להבדיל מהפועלים, לאומי החל לבצע הפרשות בגין החקירה כבר ב־2012. והבנק, בניהולה של רקפת רוסק עמינח שרק מונתה לתפקיד, חתם כבר ב־2014 על הסדר עם האמריקאים ועל צ'ק של כ־400 מיליון דולר לשתי רשויות המס שם לצורך סגירת הפרשה.

 

רק לאחר שלאומי כבר השאיר את החקירה מאחוריו, נזכרו בהפועלים לבצע הפרשה בגין החקירות.

 

בדו"חות השנתיים של 2015 הבהירו בבנק הפועלים - שכאמור כבר ראה את ההסדר בלאומי - כי "לנוכח השלב המקדמי בו נמצא הטיפול בעניין זה ברשויות בארה"ב אין בידי הבנק מידע מספק בדבר החקירה". עוד נמסר כי למרות שמ־2011 נעזר הבנק ביועצים משפטיים ובוצעו בדיקות פנימיות "מסוימות" בקשר לפעילות בנקאית מול לקוחות אמריקאים, ובשים לב שרשויות המס בארה"ב לא הפנו כנגד הבנק טענות, לא ידוע מהן הטענות שיש לרשויות וטרם הוחל בכל משא ומתן מולן. הבנק הבהיר כי אינו יכול להעריך את השלכות הפרשה.

 

בדו"חות 2015 הבנק כבר לא יכול היה להימנע מהפרשות שכן הפיקוח על הבנקים החליט להתערב. "מטעמי שמרנות חשבונאית הורה הפיקוח לבנק לבצע הפרשה חשבונאית בגין הפרשה במהלך 2014", נמסר בדו"חות הפועלים. ב־2014 על פני שלושת הרבעונים האחרונים שלה ביצע הבנק הפרשה מצטברת של 196 מיליון שקל בלבד (50 מיליון דולר). זאת כשבלאומי כבר החלו לבצע הפרשות ב־2012 (396 מיליון שקל), 2013 (236 מיליון שקל) וב־2014 אז נחתם ההסדר עוד 1.02 מיליארד שקל.

 

קשה שלא לתהות מה היה קורה לו הפועלים היה מתנהל בפרשת החקירות כפי שהתנהל לאומי ופעל לקדם את סגירת הפרשה ולחתום על ההסדר מול האמריקאים. כך למשל, בזמן שרוסק עמינח קיבלה ב־2014 - עת בוצעה ההפרשה הגדולה בגין הפרשה - שכר בעלות של 4.1 מיליון שקל ולא זכתה למענק, הקולגה שלה ציון קינן בפועלים נהנה משכר בעלות של 8.5 מיליון שקל מתוכו מענק מבוסס יעדים בגובה 2.94 מיליון שקל ומענק הוני בעלות של 2 מיליון שקלים נוספים.

 

הקנס האמריקאי הולך וגדל

 

בלאומי נחתך הרווח ב־2014 במיליארד שקל בגין ההפרשה, כך שהרווח הנקי הסתכם ב־1.5 מיליארד שקל והתשואה על ההון ממנה נגזרו אז המענקים עמדה על 5.5% בלבד. אלמלא ההפרשה התשואה על ההון היתה עומדת על 9.3%. זאת בזמן שהפועלים ביצע כאמור לראשונה הפרשה קטנה של 50 מיליון דולר בלבד באותה שנה, ורשם רווח נקי של 2.74 מיליארד שקל ששיקפו תשואה להון של 9%.

מה דעתך על מניית לאומי:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

שנה קודם לכן, ב־2013 עת לאומי הפריש 236 מיליון שקל, הפועלים טרם החל לבצע הפרשות וקינן נהנה משכר בעלות של 9.85 מיליון שקל מתוכו מענק מבוסס יעדים של 2.8 מיליון שקל ומענק מניות של 3.3 מיליון שקל. גם ב־2012 כשלאומי הפריש 396 מיליון שקל, בהפועלים כלל לא העלו בדעתם לבצע הפרשה וקינן נהנה מעלות שכר של 8.1 מיליון שקל מתוכו מענק במזומן של 3.76 מיליון שקל ועוד מענק מבוסס מניות של 1.5 מיליון שקל. בסך הכל קיבל קינן לאורך שנות הניהול של הבנק בונוסים ומענקים מבוססי מניות בהיקף כולל של כמעט 35 מיליון שקל.

 

אם לא די בכך, ניתן לראות כיצד האמריקאים העלו את הדרישות שלהם בחלוף השנים. כך שבאופן אבסורדי בנק מזרחי טפחות למשל, שהוא קטן בהרבה מהפועלים ומלאומי - וכך גם ההיקף המוערך של העלמות המס שלהם סייע - קיבל ממשרד המשפטים האמריקאי לפני שנה דרישת קנס של 342 מיליון דולר. סכום גבוה יותר מזה ששילם לאומי למשרד המשפטים האמריקאי - 270 מיליון דולר. סביר להניח שאם הפועלים ומזרחי טפחות היו מקדימים לסגור את הפרשה, סכום הקנס היה נמוך משמעותית.

 

היועצים המליצו לא למהר

 

כנגד בכירי בנק לאומי בתקופת הפרשה - המנכ"לית דאז גליה מאור, היו"ר איתן רף ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית צבי איצקוביץ', הוגשה תביעה נגזרת שתבעה להחזיר חלק מהבונוסים שקיבלו. לבסוף התביעה הסתיימה בפשרה בה החזירו כל השלושה סכום של 5 מיליון שקל בלבד.

 

מימין: מאור, רף ואיצקוביץ' מימין: מאור, רף ואיצקוביץ' צילום: אוראל כהן, בן לם, עומר מסינגר

 

במקרה של קינן העניין מורכב יותר, שכן הוא כאמור לא ניהל את הבנק בעת הסיוע להעלמות המס, ויהיה מורכב לטעון כנגדו על שהאזין ליועציו המשפטיים ודחה את ביצוע ההפרשות ככל הניתן, באופן שאפשר לו להמשיך לשלשל לכיסו שכר עתק.

 

החלטה של מנכ"ל על הפרשה של מאות מיליוני שקלים בד"וחות הכספיים שתחתוך את שורת הרווח והתשואה להון - בוודאי כל עוד הרגולטור לא שם לו אקדח לרקה - היא אחת הקשות ביותר לביצוע. לא רק שביצועי המניה עלולים להיפגע, גם הבונוסים שלו, של המנהלים תחתיו ושל כלל העובדים בסכנה. היום, כשחוק שכר הבכירים בתוקף, קל יותר לבצע הפרשות, ממילא שכר המנהלים הבכירים כבר אינו מבוסס יעדים. במובן זה החיים של אריק פינטו, מנכ"ל הפועלים "קלים" יותר. ההפרשות שהוא מבצע אמנם פוגעות ברווחי הבנק, וכפועל יוצא בבונוסים לכלל עובדי הבנק, אך השכר שלו שמבוסס על רכיב קבוע בלבד ועומד על כ־2.5 מיליון שקל - לא מושפע מכך.

 

ספק אם ניתן לבוא לקינן בטענות מפורשות על שלא ביצע את ההפרשה בזמן אמת. היועצים המשפטיים שלו היו בדעה שאין לאן למהר וכי דווקא ההחלטה של לאומי לרוץ ולרשום צ'ק עלולה להתברר כטעות פטאלית. קשה שלא להיזכר כיצד בכירי מזרחי והפועלים תדרכו אז בשיחות סגורות את העיתונאים והאנליסטים וסיפרו איזה "פראייר" יצא לאומי כשמיהר לסגור את הפרשה, החלטה שבדיעבד מתבררת כהברקה. בסופו של דבר, ההחלטה של בכירי הפועלים ומזרחי להתנהל בעצלתיים מול האמריקאים, התבררה כשגויה.

 

כך באופן אירוני, ביום חמישי, כשלאומי דיווח על רווחי שיא של 3.2 מיליארד שקל, הפועלים דיווח על הפרשת הענק בגין חקירות המס שצפויה לפגוע מאד בתשואה להון שלו. יש שיגידו שמדובר בצחוק הגורל אבל אין ספק שמדובר בחוכמה בדיעבד.

 

המחדל השקט של הרגולטור מול הפועלים

 

פרשת חקירות המס האמריקאית אמנם מטלטלת את בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות בשנים האחרונות. אך העננה שמעיבה עליהם כעת היא בעיקר חוסר הוודאות והרצון של המשקיעים שהבנקים ישימו אותה כבר מאחוריהם.

 

נקודה פחות מדוברת, אך לא פחות חשובה, היא החלק של הרגולטור בפרשה. לפיקוח על הבנקים מטלה אחת ברורה - לשמור על יציבות הבנקים. לכאורה לא נוצר נזק כזה: הבנקים מרוויחים יפה ויכולים לספוג את המכה ואת תשלומי ההפרשות או הקנס. אלא שבנק ישראל צריך לענות על שתי שאלות, שצפו רק בשוליים במסגרת ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות הח"כ איתן כבל. האחת, איפה היה הפיקוח בזמן אמת? כיצד לא ידע או התריע שבנק ישראלי מסייע לפעולה בלתי חוקית של העלמת מס של לקוח זר?

 

השנייה, כשהחקירה כבר היתה ידועה, מדוע הפיקוח לא לחץ על הפועלים לבצע הפרשות כמו לאומי, להקדים ולסגור את הפרשה, וכך ליצור ודאות הן ללקוחות והן למשקיעים.

 

חדוה בר חדוה בר צילום: עמית שעל

 

חדוה בר, שהופיעה בפני ועדת כבל, ניסתה להסביר את עמדת הפיקוח בנושא בעובדה שהכנסת לא חוקקה באותה העת חוקים הקשורים לאכיפת אמנות מס בינלאומיות והנושא היה בגדר תחום אפור. גם אם ניתן היה להיאחז בנורמות הישנות כסוג של תירוץ, לא ברור מדוע הפיקוח על הבנקים בחר לתת להפועלים ומזרחי טפחות לשלוט בקצב ולא הכתיב אותו אחרי שהפרשה כבר התפוצצה.

 

מצד אחד בנק לאומי מנהל את הפרשה במהירות ושם אותה מאחוריו עם קנס שנראה אז עצום, שהעיב על תוצאות הבנק והציב אותו בעמדת נחיתות מול המתחרה הגדול הפועלים, ומן הצד השני שני בנקים שמתמודדים עם אותם חשדות בדיוק מתנהלים כתמול שלשום כבר שש שנים, בעצלתיים, משמרים את חוסר הוודאות ובנק ישראל לא מנער אותם.

 

זאת בזמן שהבנקים צריכים לעסוק ולהתרכז בהגדלת התחרות, בהתייעלות, בשיפור השירות. דמיינו כמה כסף יכול היה הפועלים לחסוך ללקוחותיו לו 2 מיליארד שקל שהפריש היו מגולגלים אליהם.

 

רחלי בינדמן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x