שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מט"ח וסחורות

ישראל, הונג קונג או גיברלטר: מי תקים בורסת קריפטו ראשונה?

ועדה של רשות ני"ע המליצה על הקמת בורסה למטבעות וירטואליים. בורסת גיברלטר החלה בהליכי רישוי בשנה שעברה, הרגולטור בהונג קונג פרסם לאחרונה מתווה ליצירת פלטפורמת מסחר ייחודית. האם ישראל תהפוך לחלוצה עולמית?

הגר רבט 19:4406.03.19

הוועדה לבחינה ולאסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים ממליצה להקים בורסה למסחר בנכסים קריפטוגרפיים. כך עולה מהדו"ח הסופי של הוועדה שהוגש היום (ד') ליו"ר רשות ני"ע ענת גואטה.

 

 

 

הסיבה המרכזית לכך שהוועדה, בראשות הכלכלנית הראשית של הרשות ד"ר גתית גור־גרשגורן ומנהל מחלקת התאגידים לשעבר עו"ד מוטי ימין, ממליצה להקים בורסה היא ש"האסדרה הקיימת היום לפלטפורמות מסחר וסליקה לא עוצבה כדי להתאים למאפייני הפעילות בנכסים קריפטוגרפיים, ולפיכך יש מקום לבחון את האפשרות לביצוע התאמות בהסדרה הקיימת לצורך יצירת תשתית אסדרתית מתאימה יותר לפעילות המסחר הזו, שתתמודד באופן המיטבי עם סיכונים הגלומים בפעילות זו".

 

הוועדה אמנם מציינת כי בשנה האחרונה היתה ירידה גדולה בהיקף הגיוסים שנעשים באמצעות הנפקות מטבע ראשונות (ICO), ובמקביל נעשו כמה שינויים רגולטוריים - שני מהלכים שהביאו לסינון טבעי של גורמים מפוקפקים - אבל במצב הקיים משקיעים מהשורה עדיין מסתכנים מאוד כשהם משתתפים בהנפקות האלה, ולכן יש צורך להקים מסגרת מסודרת.

 

 

 צילום: שאטרסטוק

 

אם המלצת הוועדה תאומץ ותצא לפועל בקרוב, תעמוד ישראל בחזית התעשייה. כפי שמפורט בדו"ח, רק מדינות מעטות מתכננות להקים בורסה למטבעות קריפטוגרפיים. בגיברלטר, שהיא מובילה בינלאומית ברגולציה לקריפטו, נכנסה לתוקף בתחילת 2018 מסגרת המסדירה את פעילות החברות בתחום, הבורסה המקומית הקימה חברת בת ונמצאת בהליכי רישוי מול הרשות לפיקוח פיננסי במדינה. כמו כן, בנובמבר פרסמה ה־SFC, הרשות הרגולטורית בהונג קונג, הצעה למסגרת אפשרית להסדרת פלטפורמות המסחר בנכסים וירטואליים.

 

לפי דו"ח שיצא בבריטניה באוקטובר, קיימות בעולם 206 פלטפורמות מסחר בנכסי קריפטו. רבות מהן פועלות כנותנות "שירות להעברת כספים" (services transmitting Money). אלה הפכו לאמצעי הפופולרי לקנייה ולמכירה של נכסי קריפטו הכוללים מטבעות כמו בלוקצ'יין וטוקנים (יחידות ערך שאינן בהכרח מטבע). האחרונים עונים לרוב להגדרה של "נייר ערך" ולכן פועלים כבורסה.

 

פוטנציאל לאי חוקיות 

ה־SEC האמריקאית פרסמה לפני שנה הצהרה על פוטנציאל האי חוקיות הנמצא בפלטפורמות כאלה בטענה שפלטפורמה המציעה למסחר נכסים דיגיטליים הנחשבים נייר ערך ופועלות כבורסה, כמו שמוגדר בחוק ני"ע הפדרלי, חייבת לקבל רישיון מה־SEC או לפעול לפי ההוראות המקנות פטור מרישיון. לא מדובר בבורסות ייעודיות של ממש, אלא בפלטפורמות מסחר הפועלות במתכונת דומה לבורסה.

 

למעט ההמלצה על הקמת בורסה, רוב ההמלצות בדו"ח זהות בלשונן וברוחן לדו"ח הביניים שהוגש לפני שנה, ובראשן ההמלצה להחיל על הנפקות מטבע ראשוניות את חוק ניירות ערך. השלכות המלצה זו נוגעות בעיקר לחובת הגילוי. כיום כל ICO מלווה במסמך המכונה נייר לבן (White Paper), שבו החברה המנפיקה מספקת לרוכשים הפוטנציאליים פרטים רלוונטיים כמו תיאור המוצר שהחברה מתכוונת לייצר באמצעות הסכום שתגייס, רקע טכנולוגי וחלוקת הטוקנים (מטבעות) העתידית. מדובר במסמך שהיקף המידע שנכלל בו נמוך משמעותית בהשוואה לתשקיף שחברות שמנפיקות או מגייסות חוב בבורסה מחויבות לספק למשקיעים.

 

בנוסף, כפי שעלה לאחרונה מתביעה שהגיש משקיע בחברת Stox נגד היזם משה חוגג, לחברה המנפיקה קל מאוד להתנער משפטית ממחויבותה לנייר. הוועדה ממליצה שחברות שמעוניינות להנפיק מטבעות קריפטוגרפים יחויבו להגיש תשקיף, כלומר יידרשו לספק למשקיעים מידע רב יותר. כפי שנכתב בדו"ח הוועדה: "על גילוי זה לכלול מידע בשפה נגישה ומובנת לציבור הרחב, תוך מתן דגש בין היתר לזכויות הגלומות בנכסים, לניסיון היזמים, למטרות הפיתוח ולהערכת לוחות הזמנים והעלויות הכרוכות בו, ולסיכוני אבטחה וסייבר". כמו כן, החברות המנפיקות ייכנסו לאחר ההנפקה למשטר של חובות דיווח שוטף מכוח חוק ניירות ערך.

 

כללית, הגישה העולה מהדו"ח היא של שיתוף פעולה ועבודה צמודה עם התעשייה המקומית בתחום. זו באה לידי ביטוי בשתי המלצות נוספות הכלולות בו: להקים ארגז חול רגולטורי, כלומר לאפשר לחברות להשיק מוצרים חדשניים בלי דרישות רגולטריות רגילות כדי לקדם את התחום, ולהחיל מודל הדומה למימון המונים. ההמלצה להקים את ארגז החול באה בהמשך להמלצה דומה שיצאה ממשרדי האוצר והמשפטים להקים ארגז חול לחברות פינטק.

 

כחלק מההמלצה על מודל מימון המונים מבקשת הוועדה לבחון את החוק מ־2015, המאפשר לחברות קטנות ובינוניות ולחברות מחקר ופיתוח לגייס מימון מהציבור בהיקפים מוגבלים באמצעות פורטלים אינטרנטיים ייעודים.

 

 

משה חוגג משה חוגג צילום: אוראל כהן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x