שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

קרן ורבורג פינקוס לחצה, והפיקוח יגביל את הבנקים

ביט, פפר פיי ופייבוקס, שבבעלות שלושת הבנקים הגדולים, יוכלו להציע שירותי תשלום ל־350 אלף עסקים קטנים שלא מקבלים כרטיסי אשראי, אך יוגבלו למחזור שנתי של 2 מיליארד שקל כל אחת. המטרה: הגנה על חברות האשראי שהופרדו מהבנקים, כדי לבסס תחרות. בנק ישראל והאוצר הסכימו על הטלת המגבלות לאחר שקרן ורבורג פינקוס, שרכשה את לאומי קארד, איימה לסגת מהעסקה; ההגבלות יוסרו לאחר ששוק התשלומים המתקדמים יוסדר ויאפשר לענקיות בינלאומיות להיכנס לשוק המקומי

רחלי בינדמן 06:5610.01.19

הישג לחברות כרטיסי האשראי: אפליקציות התשלום של הבנקים – ביט של הפועלים, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט – יוגבלו ביכולתן לחדור כאמצעי תשלום לבתי עסק ולהתחרות בכרטיס האשראי מפלסטיק.

 

ל"כלכליסט" נודע כי ההסכמות המסתמנות בין הפיקוח על הבנקים למשרד האוצר שמצידו לחץ להטיל הגבלות על אפליקציות התשלום הבנקאיות, הן שכל אפליקציה תוגבל למחזור עסקים של 2 מיליארד שקל בשנה. רק כדי לסבר את האוזן, אפליקציית התשלומים ביט קרובה היום למחזור כספים של קצת פחות ממיליארד שקלים בשנה, כך שמרחב התמרון של ביט בצמיחה שלה תוגבל לעד פי שניים בשנה לעומת המצב היום. פפר פיי מחזיקה ככל הנראה במחזור קצת יותר נמוך ופייבוקס של דיסקונט במחזור נמוך עוד יותר שיאפשרו לה לשלש ויותר את פעילותה באפליקציה על בסיס שנתי.

 

 

מימין: המפקחת על הבנקים חדוה בר, מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו ומנכ"לית לאומי רקפת רוסק־עמינח מימין: המפקחת על הבנקים חדוה בר, מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו ומנכ"לית לאומי רקפת רוסק־עמינח צילומים: אלעד גרשגורן, אלכס קולומויסקי, עמית שאבי

 

 

נאבקים על הגדלת התקרה

 

במאמץ אחרון לפני פרסום ההסכמות המסתמנות, הבנקים מנסים להגדיל את התקרה ל־5 מיליארד שקל אך בגלל לחץ אדיר שמופעל מצד משרד האוצר שנותן גיבוי לחברות כרטיסי האשראי, הסכום הסופי צפוי להיות קרוב יותר ל־2 מיליארד שקל. אחת הסיבות לכך היא שקרן ורבורג פינקוס, שחתמה על הסכם לרכישת חברת לאומי קארד מבנק לאומי, הפעילה לחצים כבדים על הפיקוח ומשרד האוצר להגביל את האפליקציות כדי למנוע לטענתה פגיעה בתחרות מצד לאומי קארד. אף על פי שוורבורג פינקוס לא הציבה זאת כאיום מפורש, הדבר האחרון ששר האוצר משה כחלון מעוניין בו ערב בחירות הוא שוורבורג פינקוס תיסוג מהעסקה. זאת בזמן שאחד ההישגים המרכזיים שהוא מנופף בו הוא הגברת התחרות במערכת הבנקאית דרך הפרדת חברות כרטיסי האשראי.

 

הבנקים מעוניינים להסתער על 350 אלף עסקים זעירים שלא מקבלים היום תשלום באמצעות כרטיס אשראי, בין היתר בגלל עלויות הסליקה הגבוהות שגובות חברות כרטיסי האשראי. עסקים אלו מגלגלים מחזור מוערך של כ־60 מיליארד שקל בשנה כך שההגבלה המסתמנת של 6 מיליארד שקל לשלוש האפליקציות מאפשרת לבנקים דריסת רגל של 10% בעסקים הקטנים. מדובר במגבלה זמנית שתבוטל ברגע ששוק התשלומים המתקדמים יוסדר במלואו ויאפשר לענקיות בינלאומיות כמו גוגל פיי או אפל פיי כניסה לשוק המקומי.

 

אף על פי שהבנקים זועמים על עצם הצבת המגבלה, עצם הצבתה נותנת במקביל חותמת הכשר לזכות הקיום של אפליקציות התשלום כאמצעי תשלום חלופי לכרטיס אשראי ותאפשר לבנקים לחתום על הסכמי סליקה עם בתי עסק, ול"כלכליסט" נודע כי בכוונתם אף להתחיל לגבות מהם תשלום על כך. כיום חברות כרטיסי האשראי דורשות מעסקים קטנים שנחשבים מטבעם מסוכנים יותר עמלת סליקה שיכולה להגיע לעד 2%. הבנקים צפויים לדרוש מהם עמלת סליקה נמוכה משמעותית שתממן את העמלה שהבנקים בעצמם נדרשים לשלם לחברת כרטיסי האשראי שדרכה מתבצעת כיום הסליקה באפליקציה ועוד רווח קטן כשלפי הערכות העמלה שהבנקים ידרשו תהיה נמוכה מ־1%. הבנקים מתכננים בעתיד לאפשר העברות כספים מחשבון הלקוח ישירות לחשבון בית העסק וכך לחסוך את התיווך של חברת כרטיסי האשראי שמבצעת היום את הסליקה של האפליקציות מאחורי הקלעים. הבנקים שואפים בהמשך להרחיב את השירותים שלהם מול בתי עסק ואף להפיק להם חשבוניות ולבצע עבורם ניכוי מס במקור – מה שאמור לעודד הפחתת שימוש בהון שחור.

 

 

 

אחת הסוגיות הסבוכות היא כיצד הבנקים יוכלו לוודא שלא יחרגו ממחזור כספי של 2 מיליארד שקל בשנה כאשר אין להם באמת שליטה על כמות הכסף שעוברת בין אנשים ובין אנשים לבתי עסק. כיום האפליקציות מוגבלות בהעברת כספים של עד 50 אלף שקל בלבד בשנה, סכום זניח עבור עוסק זעיר שרוצה לקבל תשלומים באפליקציה ובעצם מוגבל לאחר שקיבל מלקוחותיו סכום של 50 אלף שקל בשנה בודדת. מגבלה זו תוסר והיא קיימת היום רק בגלל חשש לסוגיות של הלבנת הון שכדי להתמודד איתה הבנקים יידרשו לבצע הליך של "הכר את הלקוח" מול העוסקים כשבכוונתם לבצע את ההליך הזה באופן דיגיטלי ומהיר. כדי להתמודד עם המגבלה הבנקים יצטרכו לייצר בכל זאת הגבלה על השימוש באפליקציה כאשר ככל הנראה ביחס להעברות בין אנשים פרטיים ההגבלה תהיה מצומצמת יותר ואילו ביחס לקבלת תשלום על ידי עוסקים ההגבלה תהיה גבוהה יותר. במקור, אגב, חברות כרטיסי האשראי דרשו להגביל את השימוש באפליקציות של הבנקים רק לבתי עסק עם מחזור עסקים מסוים אך בבנקים הסבירו שאין להם יכולת אמיתית לשלוט במחזור העסקים של כל עוסק כזה.

 

למרות קיומה של ההגבלה, המשמעות המעשית היא שהבנקים הופכים לשחקן פורמלי בשוק התשלומים – הפחד הגדול של חברות כרטיסי האשראי – כלומר הבנקים יתחרו בהם על בתי העסק. חברות כרטיסי האשראי חוששות שדרך ההתקשרות עם בתי העסק הבנקים יוכלו לאסוף מידע על הרגלי השימוש של הלקוחות ולתת להם הצעות ערך בדגש על הלוואות הן בצד הקונה והן בצד של בית העסק ובכך יחלישו את חברות כרטיסי האשראי שמעוניינות אף הן להציע אשראי תחרותי לבתי עסק.

הבנקים מצידם לא מבינים על מה המהומה שכן לשיטתם, הם כלל לא מתחרים בחברות כרטיסי האשראי שכן התשתית של האפליקציות מבוססת על סליקה בכרטיס אשראי כך שעל פניו צמיחה של האפליקציות משמעה תוספת הכנסות לחברות כרטיסי האשראי, ולכן לא ברור למה הן מתנגדות לה. עוד טוענים הבנקים כי ממילא קהל היעד שלהם הם בתי עסק שלא מקבלים היום תשלום בכרטיס אשראי אלא שבחברות כרטיסי האשראי טוענים מנגד כי גם הן מעוניינות להגיע לאותם עוסקים. בעתיד הרחוק הבנקים אף עשויים לחתור להגיע לבתי עסק גדולים יותר שכן מכבדים כרטיסי אשראי דרך מודל של white label – מודל המאפשר תשלום באותם בתי עסק דרך אפליקציה משותפת לבנק ולרשת הקמעונאית – כפי שקיים היום בתחנות התדלוק של פז.

 

מול מי התחרות

 

הבנקים טוענים עוד כי האפליקציות יתרמו להפחתת השימוש במזומן ובהתאם, לירידה בהון השחור. נוסף על כך, הבנקים הדגישו בפני הפיקוח כי התחרות האמיתית שלהם היא לא מול חברות כרטיסי האשראי אלא מול ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל פיי וגוגל פי שלטענתם צפויות להיכנס לישראל ולהציע תמחור טורפני של הסליקה (כנראה בחינם) וזאת במטרה להשתמש במידע שהן יאגרו על הלקוחות שישתמשו באמצעי התשלום שלהם לפרסום. הבנקים אף טוענים כי ענקיות הטכנולוגיה צפויות להיכנס לארץ דרך חבירה לחברות כרטיסי האשראי וכך לחזק דווקא את הכוח של חברות האשראי.

 

הבנקים גם לא מסתירים את תוכניותיהם להתנתק בעתיד מהתיווך של חברת כרטיסי האשראי ולייצר תשתית אלטרנטיבית לתשתית של כרטיס האשראי (דרך העברת תשלומים מחשבון לחשבון), מה שייצר תחרות שבסופה עמלות הסליקה לבתי עסק יירדו. עוד נודע ל"כלכליסט" כי הבנקים לא הסתפקו רק בנימוקים הללו ומול האיום של ורבורג פינקוס איימו מצידם שאם לא יתאפשר להם להתרחב כאמצעי תשלום מול בתי עסק הם צפויים לסגור את האפליקציות שכן כך אין להן זכות קיום בשל היעדר מודל עסקי.

 

מוורבורג פינקוס נמסר ש"אנו פועלים ללא לאות לסגירת העסקה לרכישת לאומי קארד מבנק לאומי וקבוצת עזריאלי. כחלק ממאמצים אלה מתנהל דיאלוג חיובי ופורה עם נציגי האוצר ובנק ישראל, המנהלים את הדיאלוג מצידם מתוך גישה מקדמת וחיובית".

 

מבנק ישראל נמסר: "טרם התקבלה החלטה סופית". האוצר סירב להגיב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x