• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

ראיון כלכליסט

"לטבע יש חשיבות בפתיחת דלתות לחברות התרופות הקטנות בישראל"

אחרי 21 שנים בענקית התרופות, מתוכן 4 כמנכ"ל טבע ישראל, רון מירון מסתגל למספרים הקטנים כיו"ר אייסקיור, שמבטיחה להקפיא גידולים סרטניים ולסלקם ללא צורך בניתוח. המשקיע העיקרי באייסקיור הוא אחד ממייסדי ענקית האינטרנט הסינית Tencent. ליתר ביטחון מירון מפזר את הסיכון גם בחברת קנאביס שהקים

צלי גרינברג ודרור רייך 07:5119.12.18

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

 

מאז פרש מתפקידו כמנכ"ל טבע ישראל, לפני כחמש שנים, רון מירון פורח. הוא משמש יו"ר דירקטוריון אייסקיור מדיקל (IceCure Medical) הציבורית ודירקטור בכמה חברות ציבוריות ופרטיות, ובהן ביו לייט (BioLight) ווייז פארמה (Wize Pharma), ומדבר בהתלהבות על הפוטנציאל של כל אחת מהן. את השיחה עם "כלכליסט" פותח מירון באזהרה: "על טבע אני לא מדבר. אבל אתם יכולים, מצדכם, לשאול". אז שאלנו.

 

מה דעתך על מנכ"ל טבע העולמית זה שנה, קאר שולץ? או על רכישת אקטביס בידי קודמו ארז ויגודמן, שהכניסה את החברה לחובות עתק?

"לא התייעצו איתי, ובאופן אישי אני מקווה שהחברה תתאושש. בעיניי, טבע חשובה הרבה מעבר להיותה חברה תעשייתית. יש לה חשיבות רבה מעצם היותה ישראלית, וחשיבות גדולה מאוד לשוק התרופות הישראלי, במיוחד לאור הדלתות שהיא פותחת לחברות קטנות יותר".

 

אתה רואה את הדברים בדיוק ההפך משולץ. נראה שהוא דווקא חותר לגלובליות של טבע.

"לא יודע, אבל צריך לזכור, שזה היה הבית שלי במשך 21 שנה, ואני מכבד ומוקיר אותו. לכן אני מאוד מקווה שטבע תתאפס, תתאושש ותדע למצות ולהפיק מעצמה את המירב גם בעתיד".

 

אתה מתאר זאת כאילו היא חטפה מכה קלה, בעוד היא בעצם במשבר.

"לא התעלמתי מזה שהיא במשבר. זו עובדה. אני מקווה שיוציאו אותה ממנו, והיא תמצא את הדרך להתמקד ולמצות את הפוטנציאל הגלום בה. אני מאמין שלאורך זמן היא תשתפר ותתפתח".

 

רון מירון רון מירון צילום: זהר שחר

 

 

חיסכון בעלויות ושיפור איכות חיים

מירון הצטרף לאייסקיור בתחילת דצמבר 2017, כשהחברה נסחרה לפי שווי של 24 מיליון שקל. מתחילת 2018 עלתה המניה בקרוב ל־30%, והחברה הגיעה לשווי שוק של 68 מיליון שקל. אבל מאז הנפקתה בפברואר 2011 איבדה המניה 98% מערכה.

 

"אני מאמין מאוד בחברה, בפתרון שהיא מציעה ובשוק שהיא פועלת כיום לחדור אליו", מסביר מירון. "אנחנו יודעים ליצור כדור קרח מסביב לרקמה חולה בגוף, להרוג אותה, ואז בטכנולוגיית חימום להוציא את המחט. התהליך הופך את הגידול לקרח והורג אותו. הקרח נמס בגוף, והרקמה המתה פשוט נספגת ונעלמת. זה מדהים".

הטכנולוגיה לקירור תאים אינה חדשה בשוק, אך לא מרבים להשתמש בה. הייחוד של אייסקיור הוא ביכולת השליטה והניטור של התהליך, והמוצר כבר קיבל אישור של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

 

"המטרה היא להרחיב את הטכנולוגיה, שכן היא מחליפה ניתוח וחוסכת בעלויות של חדרי ניתוח, מרדימים ומנתחים. טכנולוגיית ההקפאה גם משפרת את איכות חיי המטופלים. חולים יוכלו להיכנס לרופא ולצאת ממנו בחלוף שעה אחת בלבד בלי הגידול".

 

ביפן כבר טופלו 300 חולים

כניסת המכשירים הראשונים של אייסקיור לשוק היתה ביפן ב־2013, שם טופלו באמצעות ההליך יותר מ־300 חולים. מאז הופצו המכשירים, בין היתר, גם לאיטליה, בולגריה, אוסטרליה וקוריאה הדרומית. הטיפול של אייסקיור מיושם על חולי סרטן כליות, סרטן ריאות וסרטן עצמות, וכעת מעוניינים בחברה להתמקד באינדיקציה ספציפית של סרטן השד בארה"ב, שם גיוס החולים לניסוי אמור להסתיים בקרוב.

 

אם הפרוצדורה חוסכת כל כך הרבה כסף, ותורמת כל כך לשיפור איכות חיי המטופלים, איך זה שהיא עדיין לא החליפה את ההליך הכירורגי?

"יש הבדל בין מידע לבין ניסוי מבוקר. כשמשתמשים במכשיר באיטליה או בהונגריה לא עושים פרוטוקול. אנחנו רוצים לקבל אישור FDA להתוויה הספציפית של סרטן השד, ואז יהיה לנו קל יותר לפנות לחברות הביטוח בארה"ב, כדי שיעניקו שיפוי לרופאים בכל הנוגע למכונות שלנו ולפרוצדורות שאפשר לבצע בעזרתן. אם ההוצאה חלה על המטופלת עצמה, היא תעדיף את ההליך שהביטוח מכסה לה. אנחנו מאמינים כי בעזרת עבודה נכונה מול ארגוני הרופאים — בייחוד עכשיו, לאחר שהטכנולוגיה זכתה להכרה מטעם איגוד רופאי כירורגיית השד האמריקאי — יהיה לנו קל יותר לחדור לשוק".

 

אבל בשורה התחתונה אתם עדיין מפסידים.

"המעקב אחר ניסויים בסרטן הוא חמש שנים, ואנחנו כבר בחצי הדרך. המידע שבידינו מעיד כי בקרב החולים שטופלו באמצעות הטכנולוגיה שלנו יש פחות מ־1% של חזרה במחלה באותו צד, וזה הנתון שמעניין את כולם, בעוד לאחר ניתוח השיעור עומד על 5%–8%. אנחנו כרגע בשלב התחלתי של Go to Market, משקיעים הרבה מאמצים בכל המדינות ומקווים שבארה"ב תיפתח לנו אופציה להגיע לחברות הביטוח. החברה הופכת בשנה האחרונה מחברת פיתוח לחברה היוצאת לשוק, ובמסגרת זו מתמקדת יותר בשווקים ובעסקאות".

 

יש מוצר דומה בשוק?

"אין עולם בלי מתחרים, אבל המתחרים שלנו מיושנים מאיתנו. לדוגמה, בטכנולוגיית ההקפאה חשוב מאוד באיזה גז משתמשים". לאחר ההסבר בעל־פה על ההבדלים בין הגזים השונים החליטו מירון וצימרמן לעבור להדגמה חיה מול המכשיר שפיתחה אייסקיור. "חלק מהמכשירים של המתחרים עובדים על גז ארגון או ארגון הליום", הסביר צימרמן, "ויש שני הבדלים מהותיים בין חנקן נוזלי לארגון הליום.

 

ראשית, ארגון הליום יקר פי שישה מחנקן נוזלי, ושנית, חלק ממדינות אירופה כבר לא מאפשרות להשתמש בארגון הליום בקרבת חולים. אחד הפטנטים המשמעותיים אצלנו הוא הפרוב (מחט). זה עשוי להיראות טריוויאלי, אבל חנקן נוזלי הופך מהר מאוד לגז, ואנחנו הצלחנו להוביל אותו עד לרקמה בגוף כנוזל — וזה למעשה הפטנט. את ההליך הזה אפשר לעשות בחדרו של רופא כירורג שיש לו אולטרסאונד — וזהו".

 

מערכת אייסקיור מערכת אייסקיור

 

 

כמה גייסתם כדי שכל זה יקרום עור וגידים?

"בפברואר השנה היתה הנפקת זכויות, שבמסגרתה בעל השליטה (62.5%) ויק לי (Vic Lee) נתן 5.3 מיליון דולר. הוא אחד ממייסדי חברת האינטרנט הגדולה בסין טנסנט (Tencent), וייסד את קרן הון הסיכון Virtus Inspire Ventures. הוא סומך עלינו, נותן לעבוד, וזה חלק מהמזל שלנו. בביוטק וביומד זה עניין של אמונה, והוא מאמין בנו. במאי השנה גייסנו 2.7 מיליון דולר נוספים, ובסך הכל גייסנו 8 מיליון דולר".

 

ומה עם הכנסות?

"בדו"ח החצי שנתי של 2018 הצגנו הכנסות של 2.4 מיליון דולר. את 2017 סיימנו בהפסד של 10 מיליון שקל".

 

ומתי, להערכתכם, מזלכם זה ישתפר?

"העובדה היא שבשבעה החודשים האחרונים מכרנו יותר מאשר ב־2017 כולה. אין לנו עדיין אף איש מכירות, ואנחנו מוכרים רק בכמויות קטנות. עד לא מכבר התמקדנו באיסוף מידע קליני ובפיתוח, וכרגע עובדים קשה על ההכוונה לשוק. יש לנו מכשיר בשל, והגיעה השעה להתחיל לפרוץ איתו, אבל לא מזניחים את המחקר והפיתוח, ומשקיעים כבר בדור הבא של המכונות".

 

לאן אתם מכוונים. רוצים להשתלט על השוק? מחפשים אקזיט?

"אנחנו פתוחים לכל הצעה, ומדברים עם כל מי שרוצה לדבר איתנו. כל האופציות פתוחות. אם תבוא הצעה נפעל בהתאם.

 

וגיוסים נוספים?

"ברגע שנדע שהשוק מוכן לגיוס, נגייס".

 

המשקיעים מתקשרים לשאול למה המניה איבדה 98% בשווייה מאז ההנפקה?

"אני, כמובן, לא יכול לדבר על שיחות עם משקיעים או להתייחס באופן ישיר למניה. אבל כמו שציינתי, ההתמקדות שלנו היתה עד לא מכבר באיסוף מידע קליני ובפיתוח, וכרגע אנחנו מתמקדים בפריצה לשוק. אנחנו מניחים כי כשנקבל את האישור הנוסף מה־FDA זה יציב אותנו במקום אחר לגמרי. לכן, עוד לא עשינו הערכת שווי, שתשקף את הפוטנציאל הנוכחי והעתידי של החברה, ואני מקווה שנודיע בעתיד על עוד ועוד מכירות".

 

אתה אופטימי מאוד.

"חייבים אופטימיות. אנחנו מאמינים בשוק".

מעורב בתרופה מבוססת קנאביס

 

בזמן שאייסקיור מנסה לכבוש את השוק, מירון אינו מדלג גם עם שוק הקאנביס, והיה בין מייסדיה של אינוקאן פארמה (Innocan Pharma). "אינוקאן גייסה לפני כמה חודשים כ־4 מיליון שקל באמצעות גיוס המונים בפיפלביז", מירון מספר בגאווה. החברה, שמתמחה בפיתוח תרופות למחלות עור תוך שילוב חומרים המופקים מצמח הקנאביס עם תרופות קלאסיות, היתה הראשונה שגייסה בפלטפורמת גיוס ההמונים. זאת לאחר שהרשות האמריקאית לניירות ערך (SEC) אפשרה לפלטפורמות מסוג זה לשמש כ"רכזות הצעה" להשקעות המונים בחברה ציבורית. הציבור יכול כך להשקיע בחברות סטארט־אפ מ־1,000 שקל ומעלה, כל עוד מספר המשקיעים גבוה מ־35.

 

אינוקאן שמה לה למטרה להעביר את המוצרים המוגמרים מסלול מקוצר, המיועד למוצרים דרמטולוגיים ללא מרשם. "הלכנו על תחום העור", מסביר מירון, "כי מדובר בתרופה שאין צורך לבלוע אותה, ולכן הרגולציה החלה עליה פחות חמורה. בקנאביס יש הרבה חומרים שהם לאו דווקא בתחום הפרמצבטי, אבל אנחנו הולכים על הפרמצבטי ועל שוק בתי מרקחת. הייחודיות שלנו תהיה בהזרקת קנבינואידים (החומרים הפעילים בצמח הקנאביס). כולם מכירים את הצד של גידול ועישון הקנאביס, אבל יש לו גם פן נוסף שהולך ומתפתח, והוא בתחום הפארמה, ובמסגרתו מעבירים את ה־CBD (קנאבינואידים) כחומר רפואי לכל דבר. נכון שיש הרבה באזז סביב הקנאביס, אבל אני מקווה שברור לכולם כי לחומרים בצמח יש ערך רפואי, ויש מחקרים רבים שיעידו על כך. העניין הוא רק להפיק אותם ולוודא שיגיעו ביעילות למקום הנכון בגוף".

 

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x