• תפריט
מט"ח וסחורות

הדולר בשיא של שנה וחצי; "רכישות המט"ח של בנק ישראל היו מיותרות"

המטבע האמריקאי עולה לרמה של 3.72 שקלים, היורו מתחזק ב-0.4% ל-4.248 שקלים; אמיר כהנוביץ מאקסלנס: "רכישות המט"ח של הבנק בשנים האחרונות נשענו על אירוע מלפני 50 שנה, השוק השתכלל"

שיר רייטר 15:4120.11.18

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

 

השקל נחלש היום (ג') בשוק המט"ח המקומי. הדולר מטפס ב-0.2% מול מקבילו הישראלי ונסחר תמורת 3.72 שקלים רמת שיא של שנה וחצי - בפברואר 2017 הגיע שער הדולר ל-3.7189 שקלים -  היורו עלה ב-0.4% ונסחר תמורת על 4.248 שקלים. מוקדם יותר היום השערים היציגים נקבעו על 3.718 שקלים לדולר, ו-4.248 שקלים ליורו.


בשווקים הבינלאומיים יורד היורו ב-0.2% מול המטבע האמריקאי וצמד המטבעות נסחרים ברמה של 1.143 דולר ליורו.

         

התחזקות הדולר מול השקל התחזקות הדולר מול השקל צילום: בלומברג


         

השקל רושם ירידות מאז שבנק ישראל הודיע בשבוע שעבר על הפסקת תוכנית רכישות המט"ח מ-2013, שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז הטבעי על שער החליפין. רכישות המט"ח של הבנק נועדו למנוע מהשקל לזנק ולהכביד על היצואנים, כך שהיו ציפיות בשוק לעליות חדות במטבע הישראלי אחרי ההודעה הפתאומית של הבנק. למעשה, לא רק שהשקל לא זינק אלא נפל מול כמעט כל המטבעות המובילים בעולם.

 

"הרציונל מאחורי רכישות המט"ח 'המקזזות' של בנק ישראל נשען על לקח מאירוע שהתקיים לפני כ-50 שנה בהולנד וכונה המחלה ההולנדית", אמר אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס. "גילוי של שדה גז בהולנד הוביל לזינוק במטבע ההולנדי, הגילדן, ולהתנוונות תעשיות לא תחרותיות, לאבטלה, לאיבוד כושר צמיחה. במיוחד לאחר מיצוי הכנסות הגז כשהגילדן חזר לרדת והותיר את כלכלת הולנד ללא מקורות הכנסה.

 

"העניין הוא שמאז המאה הקודמת, שוקי ההון השתכללו מאד וסוחרי המט"ח ככל הנראה מנטרלים את התופעה כשהם מנסים להרוויח ממנה כסף באמצעות מכירה של נכסים שקליים בהווה מול קנייה של שקלים עתידיים. כך שבהנחה של שוק משוכלל, רכישות הבנק כל הזמן הזה היו מיותרות".

בנק ישראל בנק ישראל צילום: בלומברג


            


"חלון ההזדמנויות של בנק ישראל הולך ונסגר - תיתכן העלאת ריבית בשבוע הבא"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה השבוע אומדן ראשון לרבעון הנוכחי, שהראה האטה בצמיחה לעומת תחילת השנה. לפי הלמ"ס, המשק הישראלי צמח ב-2.3% ברבעון השלישי של 2018 לאחר צמיחה של 1.2% ברבעון הקודם וצמיחה מרשימה יותר ברבעון הראשון של 4.6%.

 

"לאור נתון הצמיחה החלש, אנו לא סבורים שבנק ישראל יעלה את הריבית ביום שני הקרוב", אמר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. "האומדן לצמיחה היה מאכזב ונמוך מהתחזית שלנו לצמיחה של 2.8%". לדברי קליין, על אף המדד הגבוה מהצפי וההיחלשות של השקל, האינפלציה לא צפויה להתרומם בקרוב.

 

לעומת זאת, הכלכלנית הראשית בבנק דיסקונט נירה שמיר, מדגישה כי התנודתיות ביבוא מכוניות גורמת ל"רעשים" בנתוני הלמ"ס. "אם נבחן את נתוני הצמיחה בניכוי מסים על היבוא, נגלה שקצב הצמיחה עמד על 3% - בהתאם לפוטנציאל" בניכוי כלי רכב, הצריכה הפרטית התרחבה ב-4.3%, קצב צמיחה מהיר ביחס לרבעונים קודמים. "על אף העובדה שנתוני הצמיחה כפשוטם, די מאכזבים, ניתוח מעמיק משקף תמונת מאקרו חיובית למדי", אמרה שמיר.

 

מדדי המחירים לצרכן לחודשים ספטמבר ואוקטובר מצביעים על התבססות האינפלציה בתחום היעד, ומאששים את הנחת הוועדה המוניטרית שמדדי יולי ואוגוסט היו סטייה זמנית ממגמת האינפלציה ולא שינוי מגמה.

 

שמיר הזכירה כי בדיוני הריבית האחרונים הצביעו שני חברים בעד העלאת ריבית. "לפיכך, עתה עם כניסתו לתפקיד של הנגיד הנבחר, פרופ' ירון אמיר, הוועדה עשויה לאמץ קו יותר 'ניצי'. לאור התמונה הגלובלית, חלון ההזדמנויות של בנק ישראל הולך ונסגר, ולכן, אין מן הנמנע שהוועדה המוניטרית תחליט להעלות ריבית כבר בסוף החודש".

 

ירון ייכנס לתפקיד נגיד בנק ישראל ב-24 בדצמבר, ויחליף את קרנית פלוג שסיימה את כהונתה לפני שבוע אחרי חמש שנים. את החלטת הריבית הקרובה, ב-26 בנובמבר, יקבל הבנק בראשות ממלאת המקום ד"ר נדין בודו טרכטנברג, המשנה לנגיד.

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >>

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x