$
בורסת ת"א

נחשף בכלכליסט

איך יגיעו בעלי השליטה באירונאוטיקס להסכמה

המחלוקות הלא מעטות בין בעלות השליטה בחברה, הקרנות ויולה, KCPS ובראשית, הקשו לא אחת את ניהולה. הדרך למכירתה לא תהיה פשוטה, במיוחד לאור השווי המבוקש - 650 מיליון שקל

גולן חזני 07:5412.08.18

חשיפת "כלכליסט" של הצעת הרכישה שקיבלה אירונאוטיקסנתנה למניה רוח גבית. מניית החברה, המפתחת מערכות מבוססות מל"טים, עלתה ב־12% ביום חמישי האחרון, ושווי השוק שלה הגיע ל־440 מיליון שקל. זאת לעומת 430 מיליון שקל שהציעו חברת רפאל ואביחי סטולרו עבור מיזוג משולש הופכי.

 

ל"כלכליסט" נודע כי מכתב ראשון מרפאל וסטולרו התקבל במשרדי אירונאוטיקס כבר ב־23 ביולי. ההצעה באותו מכתב, שלא היתה מחייבת, נקבה בשווי שאכן הוצע לבסוף. אירונאוטיקס לא דיווחה עליה לאחר שקיבלה חוות דעת משפטית שלפיה היא לא מחויבת לכך. הדיווח על ההצעה של רפאל וסטולרו דווח באתר הבורסה רק שלוש שעות אחרי שנחשף באתר כלכליסט ביום חמישי.

 

"אין על מה לדבר"

אירונאוטיקס הונפקה ביולי 2017, לפי שווי של מיליארד שקל, והתרסקה בשל חקירה נגדה והיחלשות בתוצאות הכספיות. העלייה במניה בסוף השבוע האחרון מרמזת כי בשוק מעריכים שהמחיר המוצע אינו סופי, ושאירונאוטיקס עשויה להימכר ביותר. מקורב לחברה טוען שהסיכוי שההצעה תתקבל הוא אפסי. מקורבים לרפאל העריכו כי מדובר במחיר פתיחה וכי המציעים מתכוונים להעלות את השווי כשהמו"מ יתחיל. בימים הקרובים עשויים הצדדים להיפגש לדון על ההצעה.

 

בעלות המניות הגדולות בחברה הן קרנות ההשקעה ויולה, KCPS ובראשית, שמחזיקות 36%. בקרנות סבורים ששווי אירונאוטיקס גבוה בהרבה משווייה בבורסה, ובשיחות לא רשמיות דיברו על שווי של 700-650 מיליון שקל. מקורב לאחת הקרנות אמר ל"כלכליסט": "שווי האחזקה בקונטרופ לבדה הוא 80 מיליון דולר. במחיר שהציעו אין על מה לדבר". קונטרופ מפתחת מערכות אלקטרו־אופטיקה לתעשייה הצבאית. היא מוחזקת בחלקים שווים על ידי רפאל ואירונאוטיקס, שרכשו אותה ב־2001 תמורת 300-250 מיליון שקל.

 

החברה לא תוכל לדחות את ההצעה על סמך החלטת דירקטוריון. הדח"צים צפויים להביאה לאסיפת בעלי המניות, ולו כדי להימנע מתביעות אם תוחרף החקירה ויירד שווי החברה. הדירקטוריון אמור לתת את המלצתו לבעלי המניות על סמך הערכת שווי מקצוע.

 

אחת מנקודות התורפה הנוכחיות של אירונאוטיקס היא בעלי השליטה שלה. אלה יישארו בתמונה גם לאחר סיום החקירה, ומדובר בגורמים פיננסיים ולא אסטרטגיים, שבמשך השנים לא הצליחו לקיים ביניהם מערכת יחסים יציבה. לא מעט מחלוקות שוררות בין בעלי השליטה, והן מקשות את ניהול החברה השוטף.

 

נוסף על כך, ככל הנראה רשומה החברה בדיווחים שלהם למשקיעים בשווי גבוה הרבה יותר מ־430 מיליון שקל שהוצעו עבורה. לפיכך, מכירתה בשווי זה משמעה הפסד גדול בדו"חות הבאים. מצב זה מעמיד את העסקה בסוג של קונפליקט: מצד אחד, בעלות המניות, הקרנות, רואות את האינטרס הצר שלהן. מהצד השני ניצב האינטרס של החברה, שאותו אמור הדירקטוריון לראות לנגד עיניו, ומבחינתו המחיר רלבנטי פחות.

 

מל"ט דומינייטור של אירונאוטיקס מל"ט דומינייטור של אירונאוטיקס

 

 

לא רוצה להיות ממשלתית

ל"כלכליסט" נודע כי ברקע להצעה, התעניינו באירונאוטיקס גם מתחרותיה הגדולות בענף בישראל, התעשייה האווירית ואלביט. סיכוייהן לעסקה נחשבים נמוכים, שכן לשתיהן יש פעילות מל"טים והן נדרשות לאישור הממונה על הגבלים עסקיים. רפאל, שאינה פעילה בתחום, צפויה לקבל אישור כזה.

 

מרפאל, שמנוהלת על ידי יואב הראבן והיו"ר עוזי לנדאו, נמסר: "היכולות של רפאל בשילוב עם היכולות של אירונאוטיקס יאפשרו לה להציע ללקוחות מערכות מתקדמות עם עלות־תועלת מוכחת. התהליך כפוף כמובן לאישורים הנדרשים".

 

ולמה רפאל לא מגישה הצעה לבדה? אחזקה של יותר מ־51% באירונאוטיקס תהפוך את החברה לממשלתית, על כל המגבלות הנובעות מכך, בעיקר מגבלות רגולטוריות ומגבלות שיווק במדינות מסוימות. לשם כך הוגשה ההצעה עם סטולרו (49), שפועל מתחת לרדאר התקשורתי. הוא צבר את הונו בעסקי נדל"ן, אנרגיה ולוגיסטיקה (חברת אי.סי.אל). בשנים האחרונות התמקד בהשקעות בתחום הביטחוני, בדגש על 10 חברות סייבר שבשליטתו. שמו הוזכר לאחרונה כמי שמחזיק ב־20% מאניויז'ן, שגייסה לפני שבועיים 28 מיליון דולר לפי שווי של 250 מיליון דולר, ומתמחה בטכנולוגיית זיהוי פנים. סטולרו נחשב מקושר בשירותים החשאיים בישראל ובעולם, וייתכן שזו אחת הסיבות לבחירה של רפאל בו כשותף אסטרטגי.

 

ההצעה שלהם תקפה ל־18 ימים. היא כפופה לבדיקת נאותות קצרה והיעדר שינוי מהותי לרעה במצב החברה מיבנה, ממועד פרסום הדו"חות לרבעון הראשון ועד השלמת המיזוג.

 

צנחה מאז ההנפקה

בראש אירונאוטיקס עומדים המנכ"ל עמוס מתן, יוצא אלביט מערכות, והיו"ר ידידיה יערי, שעזב את כיסא מנכ"ל רפאל ב־2015. בהנפקת החברה לפני שנה מכר מתן מניות ב־5.8 מיליון שקל, והיו"ר דאז איתן בן אליהו ב־6.5 מיליון שקל. שלוש הקרנות מכרו בהנפקה מניות בכ־400 מיליון שקל, ועל הדרך עוררו את כעסם של המוסדיים, לאחר שסירבו לשאת בהוצאות ההנפקה. מאז הפסידו הרוכשים כמעט 60% מהשקעתם. 21% מהמניות מוחזקות בידי מוסדיים, בעיקר מנורה, מגדל והפניקס, ו־37% בידי הציבור. לאומי פרטנרס, שהובילה את ההנפקה, מחזיקה 5.3%.

 

חלק מהותי מהירידה התרחש לאחר שבאוגוסט 2017 התפוצצה פרשה, שבעקבותיה התלה משרד הביטחון את רישיון השיווק של מל"ט החברה 1K Orbiter ללקוח מהותי במדינה זרה. על החברה ובכיריה מרחף איום של כתבי אישום.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x