$
שווקי חו"ל

אבן קיסר מציגה: מנכ"לים נוטשים, רווח שנחתך ומניה קורסת

יצרנית משטחי הקוורץ מקיבוץ שדות ים, שחוותה דלת מסתובבת של מנכ"לים, האטה במכירות בארה"ב ובאוסטרליה ומתקפה מצד המשקיע האקטיביסט בן אקסלר, איבדה 2 מיליארד דולר משווי השוק שלה בתוך שלוש שנים. אולם קרן טנא, שחזרה לסבב השקעה שני ומנהלת כיום בפועל את החברה, מאמינה כי תצליח לאושש אותה. כרגע היא מופסדת על הנייר 70% על השקעתה

חזי שטרנליכט 06:3913.05.18

קרן טנא, המתמחה בהשקעות בתעשיות הקיבוציות, רוקדת כבר יותר מעשור טנגו צמוד למדי עם אבן קיסר. אך בסוף השבוע האחרון הסתמן כי ההשקעה המתמשכת שלה תזדקק להרבה אמון ותקווה לעתיד טוב יותר, שכן מצבה הנוכחי של יצרנית משטחי הקוורץ מקיבוץ שדות ים רחוק מלהיות אופטימי.  

טנא החלה להשקיע באבן קיסר ב־2006, כשהחברה עוד היתה פרטית, והיא דהרה איתה אל עבר הנפקה מתוקשרת בוול סטריט בשנת 2012. זמן לא רב לאחר מכן מימשה הקרן את ההשקעות, ונראה היה שהאופק ורוד.

 

"רבעון ממש לא מתקבל על הדעת"

 

אבן קיסר המשיכה לטפס עם תקוות המשקיעים, אבל ב־2015 חל מפנה והחברה מצאה עצמה על דרך חתחתים. מאז היא מתקשה לחזור למסלול צמיחה ושיפור בביצועים. המניה, שרשמה מגמת ירידה במשך תקופה ארוכה, התרסקה ביום רביעי האחרון, לאחר שהמנכ"ל הזמני, יעיר אורבוך, הודה בעצמו כי "הרבעון הראשון של 2018 היה ממש לא מתקבל על הדעת". ולאור דעתה זו של ההנהלה, מיהרו המשקיעים לשלוח את המניה להתרסקות של 29% ביום אחד. גם למחרת בבוקר לא נחלץ השוק לאסוף את המניות, ואלה נפלו בשיעור של 3.2% נוספים ביום חמישי. ביום שישי התאוששה המניה בשיעור מתון ועלתה ב־1.4%.

 

   צילום: טום מניון

 

אבן קיסר דיווחה ביום רביעי על תוצאות חלשות, עם רווח נקי שנחתך ב־86.5% והסתכם ב־1.5 מיליון דולר בלבד. החברה הודיעה על עצירת הדיבידנדים והורידה את תחזית ההכנסות שלה לשנה הנוכחית ב־4% להיקף של 590–610 מיליון דולר. התחזית ל־EBITDA נחתכה ל־74–82 מיליון דולר — נמוכה ב־29% לעומת 2017, שבה הסתכם

 

ה־EBITDA ב־100 מיליון דולר.

 

ההתרסקות הדרמטית במחיר המניה עקב התוצאות החלשות, והקשיים התפעוליים שעליהם דיווחה ההנהלה, הובילו לכך שמאז השיא שבו נסחרה החברה, בקיץ 2015, איבדה אבן קיסר כ־2 מיליארד דולר משווי השוק שלה. מחיר המניה ביום שישי נחתם על 12.85 דולר, גבוה ב־17% בלבד מהמחיר שבו הונפקה החברה לפני יותר משש שנים, 11 דולר.

 

גם 2017 היתה שנה חלשה מבחינת אבן קיסר, שסיימה יישוב תביעה בבוררות מול כפר גלעדי — אירוע שצרב את קופת החברה ועלה לה 48 מיליון שקל (כ־17 מיליון דולר). במקרה זה מדובר באירוע חד־פעמי, אך מה שעורר את חמת המשקיעים היה הקשיים שהנהלת החברה עצמה מודה בהם, בתהליכי הייצור של משטחי הקוורץ בארץ. על כך היתווסף גם קצב הצמיחה הלא מזהיר בשווקים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, אך גם באוסטרליה. עם פרסום התוצאות ביום רביעי מסר אורבוך כי אבן קיסר נאלצה להיפרד ממנהל נוסף, הפעם בארה"ב.

 

הכיסא שאורבוך יושב עליו כרגע כממלא מקום התפנה לפני כמה שבועות, כאשר רענן זילברמן, שמונה רק לפני כשנה להחליף את יוסי (יוס) שירן שכיהן כמנכ"ל במשך 7.5 שנים, התפטר במפתיע. עלות שכרו של זילברמן משכה הרבה אש בשנת כהונתו היחידה — 4.4 מיליון דולר, כולל אופציות בהיקף של 2.5 מיליון דולר. לנוכח ביצועי המניה, יש לשער שאין להן ערך ממשי.

 

המצב הנוכחי מציב את החברה בפני "אתגר" גדול, כפי שמכנים זאת באמריקאית. עם שווי של 441 מיליון דולר, בעיות בתהליכי הייצור, הסברים בלתי־מספקים של ההנהלה ודלת מסתובבת של בכירים, נראה כי החברה הופכת לטרף פוטנציאלי לקרנות השקעה פרטיות. אך הדבר אינו כה פשוט, בשל מבנה האחזקות המיוחד באבן קיסר.

 

קיבוץ שדות ים, שבו ממוקם מטה החברה, הוא בעל המניות הגדול בה. הוא מחזיק יחד עם קרן טנא ב־33.3% מהמניות, והוא בעל המניות הדומיננטי, אך הזכות למינוי שניים מתוך שלושת הדירקטורים האחראים להובלת החברה נתונה בידי טנא.

 

הרומן של הקרן, בניהולו של ד"ר אריאל הלפרין, המכהן כיום כיו"ר אבן קיסר, החל לפני יותר מעשור, כשטנא השקיעה 25 מיליון דולר בסבב ראשון תמורת 21.7% מהמפעל והקמת קו ייצור נוסף. ב־2009 שבה הקרן להשקיע באבן קיסר, וב־2012 הן הנפיקו בבורסת נאסד"ק לפי מחיר של 11 דולר למניה. לאחר ההנפקה החזיק הקיבוץ ב־56.1% מהמניות, וכשנתיים לאחר מכן, במאי 2014, נפרד הציבור מחלק מהאחזקות ומכר כ־18% מהמניות באבן קיסר.

 

בחלק מכספי ההנפקה הוקם קו ייצור בארה"ב, שהושלם ב־2015, בעלות של 100 מיליון דולר. ב־2013 רשמה קרן טנא "אקזיט" מוצלח כשמכרה את אחזקותיה באבן קיסר לפי שער של 23.25 דולר למניה. כתוצאה מאותו מימוש, בהיקף של כ־186 מיליון דולר, רשמה הקרן רווח בסכום דומה — זאת בניכוי ההשקעה שלה ודיבידנדים שקיבלה בתקופה שהמפעל היה פרטי. התשואה הוערכה אז בפי 5 על ההשקעה המקורית של קרן טנא.

 

אבל הבעיות שליוו את החברה מיום היווסדה, וקשורות ביחסים הסוערים בין חברי הקיבוץ לגבי המפעל שצמח אצלם, הלכו והחמירו. גם לפני ההנפקה היו חברי הקיבוץ חלוקים בדעותיהם, מחשש לפגיעה במעמדם בחברה. כיום יש לשדות ים מועצה כלכלית נפרדת המייעצת לאבן קיסר, שמורכבת מ־11 חברים ובראשה היו"ר עמית בן צבי, אך החברה מנוהלת כיום בפועל בידי קרן טנא. לקיבוץ יש 10.4 מיליון מניות, הקרן מחזיקה במיליון מניות ובאופציה ל־2 מיליון מניות נוספות — אך במחיר מימוש רחוק מאוד של 43 דולרים למניה.

 

טענה ששיעור הקוורץ במשטחים נמוך יחסית

 

השנה שבה התהפכה המגמה לשלילה היתה 2015. בקיץ של אותה שנה העריכה אבן קיסר כי תסבול מהאטה במכירות בארה"ב. המניה צנחה ב־60% בתוך חודשיים. ברקע פרסמה קרן הגידור ספרוס פוינט קפיטל של המשקיע האמריקאי בן אקסלר דו"ח שבו נטען כי שיעור הקוורץ במשטחי אבן קיסר נמוך יחסית למקובל בשוק, בעוד הם נמכרים כמוצר פרימיום. גורמים המקורבים לחברה טענו כי אקסלר פועל כשורטיסט, כלומר פועל להפיל את מחיר המניה באמצעות יצירת רושם שלילי, כדי לרכוש אותה בזול. אקסלר עצמו טען כי הוא חוקר הונאות פיננסיות. בהמשך פרסם אקסלר דו"ח נוסף, שביקר את הנהלת אבן קיסר.

 

על רקע צניחת המניה והקשיים העסקיים שהחלו להיחשף, פרץ בדצמבר 2015 סכסוך עם בעלי המניות האמריקאים, שהצליחו למנות דח"צים מטעמם. ב־2016, על רקע המשברים האלה, חוזרת קרן טנא לאבן קיסר. היא רוכשת 2.8% מהמניות עם אופציה להגדיל את אחזקתה ל־8.7%.

 

כרגע מופסדת קרן טנא על הנייר 70.5% על השקעתה במניות. מסכום של 43.5 מיליון דולר, ששילמה על מיליון המניות, הן שוות כיום 12.8 מיליון דולר בלבד — הפסד של 30.6 מיליון דולר על הנייר. אבל בקרן מאמינים כי בטווח הארוך יצליחו לאושש את החברה.

 

בשיחת הוועידה עם המשקיעים אמר אורובך: "חווינו רבעון ראשון מאכזב", והוסיף כי החברה ממוקדת כיום בייעול הייצור והמלאים. לדבריו, ההנהלה שמה לה יעד לסיים את 2018 עם שולי רווח גבוהים יותר ו"אופק ברור יותר להזדמנויות נוספות ב־2019".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x