$
בורסת ת"א

מלשכת החליפין לניירות ערך לאלגו טריידינג: תולדות הבורסה

זירת המסחר הראשונה בארץ ישראל הוקמה בשנת 1935. מאז החליפה הבורסה שלושה "בתים", צירפה מאות חברות, נפרדה מלא מעט מהן בדרך, הקימה זירות חדשות והחליפה אותן במחשבים שמכניסים אותה לעידן חדש

דרור רייך 16:1819.04.18

הבורסה של ת"א קשישה יותר ממדינת ישראל – והיא חגגה 70 שנה כבר ב-2005: הבורסה של פלשתינה החלה לפעול 13 שנים לפני ההכרזה על הקמת המדינה, בעקבות עלייתם לארץ של בנקאים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית.

 

ההצעות להקמתה של בורסה מקומית עלו כבר בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון. יהודים רבים, בעיקר בעלי נכסים ועסקים, כבר הריחו את הסכנה שבשלטון החדש בגרמניה, והם בחנו אפשרות להוצאת רכוש מהמדינה. הבעיה היתה שהשלטונות אסרו זאת.

 

היהודים שרצו בכך מצאו דרך לעקוף את המגבלה, באמצעות ההיתר שניתן להוצאה מהמדינה של חומרים, ציוד ומכונות מתוצרת גרמניה. יהודי גרמניה המירו את המזומן בציוד שקנו חברות ישראליות – ובתמורה אותן חברות הנפיקו להם אגרות חוב. את אגרות החוב קיבלו היהודים עם הגעתם לארץ ישראל. וכך ב-1935 הוקם בנק אנגלו-פלשתינה המנדטורי (שלימים הפך לבנק לאומי לישראל) שהקים את "לשכת החליפין לניירות ערך" כדי לאפשר מסחר באותן אגרות חוב. לשכת החליפין תפקדה כמעיין בורסה קטנה, שפעלה רק שעה מדי יום, על פי הכללים המקובלים בבורסות אירופיות.

 

 צילום: הבורסה לניירות ערך

 

 

6 מניות ו-2 אג"חים שנסחרים עד היום

נייר הערך הראשון שהונפק בארץ ישראל היה אג"ח של הבנק האפותקאי שלימים הפך לבנק לאומי למשכנתאות, ובשנותיה הראשונות של הבורסה נסחרו בה 22 חברות בלבד (לעומת 584 חברות היום). ובאופן מדהים למדי – ישנן 8 חברות שניירות הערך שלהן נסחרות גם היום, חלקן בשמות או גלגולים שונים. ל-6 מהן מניות נסחרות אוצר התיישבות היהודים (אוה"ה), בנק לאומי, בנק הפועלים, הכשרת הישוב, בנק אגוד וקרור – ולשתיים נוספות אג"ח סחיר - בנק לאומי למשכנתאות וחברת חשמל.

 

חמש חברות וותיקות שנסחרות מתחילת הבורסה המקומית כבר לא נמצאים איתנו – מפעל נשר-מלט, מקורות ותעשיות בירה שנמחקו בשנות השישים והשבעים, מפעלי ים המלח שמוזגו לתוך כיל (כימיקלים לישראל) ורסקו שנמחקה ב-1999.ניירות ערך של 8 חברות ומוסדות שהיו רשומים בלשכת החליפין בשנות השלושים לא שרדו את המעבר לבורסה, בהן הקרן הקיימת לישראל ועיריית ת"א.

 

הימים הראשונים

כבר בשנות השלושים נסחרו כמה חברות ישראליות ברישום כפול (בדומה לדואליות של ימינו), בזירת לשכת החליפין המקומית ובבורסה בלונדון – שם נרשמו החברות בעיקר בתמיכת ההסתדרות הציונית ולנוכח העובדה שבריטניה שלטה אז בארץ ישראל ולירה ארץ ישראלית היתה שווה בערכה ללירה שטרלינג. בין הניירות ה"דואליות" ניתן לציין את אנגלו-פלשתינה שלימים הפכה לבנק לאומי, וכן את הכשרת הישוב. בשלבים מאוחרים יותר הצטרפו אליהן חברת האשלג (מפעלי ים המלח) ועיריית ת"א שהגדילה לעשות והנפיקה אג"ח דולרי בבורסה של ניו יורק.

 

עם קום המדינה, על רקע הגידול במחזורי המסחר ובמספר החברות שהנפיקו לציבור, גבר הצורך במיסוד המסחר בניירות ערך. הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו בישראל באותה תקופה התאגדו והקימו בספטמבר 1953 את הבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בעוד שאת לשכת החליפין ניהלו עם פתיחתה 8 חברים, כאשר הבורסה החלה לפעול ב-1 בדצמבר 1953 היו בה כבר 14 חברים - והמסחר המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד שנת 1960. נכון להיום ישנם 23 חברי בורסה בהם גם ענקי בנקאות בינלאומיים כמו ברקליס ו-HSBC.

 

שנות ה-50 של המדינה הצעירה שלנו התאפיינה בצמיחה מואצת, בעיקר על רק כספי השילומים שהעבירה ממשלת גרמניה שהובילו לפריחה בשוק ההון. בשנים 1959 ו-1960 זינקו שערי המניות ב-140% ומספר החברות הנסחרות בבורסה גדל פי ארבעה. בעקבות כך עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב'פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל-אביב (למתעניינים - היום יש במקום מועדון הנושא את השם המקורי, 'הפסאז').

 

 צילום: הבורסה לניירות ערך

 

 

קפיטליזם במעוז הסוציאליזם

קשה להסביר איך קודש הקודשים של הקפיטליזם, הבורסה, מוקמת ומקבלת תאוצה דווקא במדינה סוציאליסטית כמו ישראל בראשית דרכה. תשובה אפשרית היא שלמרות שממשלת מפא"י לא אהבה את הרעיון של שוק ההון היא הבינה שהיא זקוקה לכל אמצעי גיוס כספים, על מנת להתמודד עם גלי עלייה הגדולים ועם ההשקעות הנדרשות בפיתוח התשתיות של המדינה החדשה.

 

עם הזמן, גם חברות ממשלתיות קיבלו גישה לשוק ההון הישראלי באמצעות אישור להנפקת אגרות חוב בערבות הממשלה. הממשלה מצידה קבע את יעדי הכספים שהתקבלו מההנפקה - עדין סוציאליזם.

 

הגיאות של הבורסה המקומית נקטעה ב-1963 בעיקר על רקע הכרזת של שר האוצר פנחס ספיר על כוונתו להטיל מס על רווחי הון. השפל בשוק המניות הפך למיתון כבד במשק, שנמשך עד מלחמת ששת הימים. אך סיום המלחמה ובעיקר תוצאותיה החזירו את הצבע הירוק למסכי הבורסה עד למלחמת יום הכיפורים.

 

בשנת 1958 הוקמה 'ועדת ניירות הערך' שהייתה מורכבת מבנקאים, אנשי משק וכלכלנים, שדאגו בעיקר לנאותות תשקיפי הגיוס של החברות ובעיקר את מטרת גיוס הכסף. ועד זו הפכה לימים לרשות לני"ע. עם הגידול בפעילות הבורסה התרחב הצורך בשירותי סליקה. ב-1962 הקימו חברי הבורסה את מסלקת הבורסה ולאחר שנים של סליקה ידנית, השלימה המסלקה בסוף שנות ה-80 את מחשוב הסליקה המתקדמת של כל העסקאות בניירות ערך. עקבות כך ב-1983 עברה הבורסה מרח' אלנבי למשכנה ברח' אחד העם 54 בתל-אביב.

 

 צילום: הבורסה לניירות ערך

 

 

תחילתו של העידן המודרני

תחילת שנות השמונים זכורות למשקיעים בעיקר עקב התפוצצות בועת המניות הבנקאיות, שבגללן לראשונה בתולדותיה נסגרה הבורסה לפעילות למשך שבועיים. לעומת זאת, שנות השמונים המאוחרות התאפיינו בגאות חסרת תקדים בעיקר על רקע העלייה ההמונית מברה"מ לשעבר והצמיחה המואצת שבאה בעקבותיה.

 

בשנות ה-90 החלה לראשונה הבורסה לסחור באמצעות מחשב ומחזורי המסחר זינקו לכ-120 מליון דולר ליום בממוצע. מערכת המחשוב התפתחה וב-1997 הוטמעה בבורסה מערכת ה"רצף" (שפועלת עד היום). בכך נחתם פרק בהיסטוריה של הבורסה, עם סגירת אולמות המסחר המיתולוגיים שלה. מלחמת המפרץ של שנת 1991 עמדה מאחורי סגירה קצרה בת 3 ימים של הבורסה. שנתיים מאוחר יותר, ב-1993, נרשם שיא הנפקות שנתי, עם לא פחות מ-186 חברות חדשות.

 

לקראת סוף שנות התשעים נרשמה אולי ההחמצה הגדולה מכולן של הבורסה, הפספוס של חברות הטכנולוגיה המקומיות – אלה שהפכו בעשרים השנים האחרונות את ענף ההיי-טק לחוד החנית של המשק. חברות כמו צ'ק פוינט, EBI, אמדוקס וקומברס בחרו בבורסות הגדולות ניו יורק וויתרו על השוק המקומי.

 

שנות האלפיים

בתחילת המילניום 5 יצרניות הערך הגדולות ביותר (החברות שמניותיהן עלו בשיעור הגבוה ביותר) היו חברת התרופות טבע, דלק רכב של יצחק תשובה (ייבוא מכוניות) חברות הביטוח כלל והראל וחברת המזון אסם (שכבר נמחקה מהמסחר אחרי המיזוג עם נסטלה), נכון להיום, התמונה קצת שונה. בשנת 2017 ירידות השערים במניות הפארמה הכתיבו את הקצב כאשר טבע (ירידה של כ-51%), מיילן (כ-11%), ופריגו (כ-5%) קיזזו את העליות בפרוטרום (כ-65%), הראל השקעות וטאואר (כ-61% כל אחת). בין לבין עברה הבורסה למשכנה הנוכחי, ברחוב אחוזת בית בת"א.

 

 צילום: בלומברג

 

 

המדדים המובילים של הבורסה הוקמו רק בתחילת שנת 2000 והם עברו מאז שינוי של 'הרחבה'. באוגוסט 2016 הודיעה הבורסה על רפורמה שמסגרתה הוחלף מדד ת"א 100 במדד תל אביב 125 (כאשר המספר מייצג את מספר החברות הנמדדות בו). מדד זה הסב תשואה מצטברת של 180% למשקיעים מהקמתו עד היום.

 

כעת בחגיגות ה-70 למדינה וחגיגות ה-83 לבורסה המקומית נראה שיש מקום לגאווה על ההישגים, בעיקר בשנים הראשונות והקשות של הקמת המדינה. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שבו הסוחרים מוחלפים ע"י מחשבים הסוחרים בקצבים גבוהים – במה שמכונה אלגוטרייד. נקווה רק שהבורסה תשמור על מעמדה כזרז של המשק הישראלי ותמשיך להתחדש עם הזמן להיות מקור גאווה לכולנו. חג עצמאות שמח.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x