• תפריט
בורסת ת"א

לוראל האמריקאית תייצר את עמוס 8; "תע"א הציעה מחיר לא תחרותי"

החברה האמריקאית, שהפסידה לתע"א במכרז לייצור עמוס 6, תייצר את הלוויין החדש של חלל תקשורת בהיקף של 112 מיליון דולר; מנכ"ל חלל, דוד פולק: "פועלים רק לטובת המשקיעים ובעלי החוב"

דרור רייך 20:5825.03.18

לאחר תחרות בת 4 ראשים, בהם התעשייה האווירית (תע"א), בחרה חלל תקשורת בחברת לוראל האמריקאית לייצר עבורה את הלוויין עמוס 8.

 

הלוויין החדש יצא למכרז לאחר שהלוויין הקודם, עמוס 6, שאותו ייצרה תע"א, נהרס בספטמבר 2016 בעקבות פיצוץ במשגר של ספייס X שבקליפורניה.

 

מדובר בחוזה בהיקף של 112 מיליון דולר הכולל רכישת לוויין, מערכת שליטה קרקעית, שירותי תמיכה בשיגור, תמיכה בתפעול הלוויין למשך חייו ותמיכה בפעולות לביטוח השיגור ופעילותו במסלול. לוראל בעצמה הפסידה לתע"א במכרז לבניית עמוס 6, וכעת הגלגל התהפך.

 

חלל תקשורת פנתה לפני כשנה לשלוש חברות בינלאומיות ולתע"א לקבלת הצעות, כאשר הפרמטרים של מחיר ומהירות הביצוע היו בראש סדר העדיפויות.

 

מועצת המנהלים של חלל החליטה לבחור בהצעה הטובה ביותר לצרכיה ולא להתחשב בקשיים של תע"א, אף שהיא עובדת מולה באופן שוטף בהפעלת לווייני עמוס 3 ו-4.

 

"חלל בתקופתי הזמינה ארבעה לוויינים מתע"א ביותר מ-2 מיליארד שקל", אמר דוד פולק מנכ"ל חלל תקשורת. "ההזמנות האלה אפשרו למעשה את קיום התחום בתע"א. כעת משיקולי לוח זמנים לאספקה ומחיר שאינו תחרותי, לא בחרנו בהצעה של תע"א".

 

דוד פולק דוד פולק צילום: חלל תקשורת

 

"חברה ציבורית חייבת לפעול אך ורק לטובת המשקיעים ובעלי החוב שלה" סיכם פולק. "אנחנו מקווים שעם הלוויין הזה, אחרי שהוא יחליף את הלוויין הזמני - נחזור לצמיחה בנקודת השמים העיקרית שלנו".

 

יצוין כי לא תמיד הפרמטרים של מחיר וזמן אספקה היו בראש מעייניהם של קברניטי חלל תקשורת. כך, הלוויין עמוס 17 הוזמן מענקית התעופה בואינג בשל טכנולוגיות שלא היו למתחרים.

 

אבל האירועים האחרונים בחלל, בדמות היעלמותו של הלוויין עמוס 5 והפיצוץ של עמוס 6, אילצו את החברה להתמקד בפרמטרים של זמן ומחיר בלבד.

 

מתע"א נמסר בתגובה: "התעשייה האווירית הציעה לחברת חלל לוויין מתוחכם הנותן מענה לצרכי מדינת ישראל. הצעה זו התבססה גם על מעורבות ומימון ממשלתיים. משהחליטה ממשלת ישראל שלא לסייע לפרוייקט לא היה כל סיכוי לתעשייה האווירית להתחרות במחיר של חברות זרות המייצרות לווינים בכמויות גדולות הרבה יותר מאשר התעשייה האווירית. התעשייה האווירית היא חברה למטרות רווח וככזו אינה יכולה לבצע פרויקט בהפסד.

 

"כחלק מתפיסה אסטרטגית של מדינת ישראל ביקש ראש הממשלה נתניהו כבר בשנת 2012 לתקצב את סוכנות החלל הישראלית בסך של 300 מיליון שקל לשנה. תקציב זה מעולם לא אושר. כמו כן התקבלו בשנת 2017 החלטות בוועדות הכנסת ומשרד המדע, שכללו דרישה לתקצוב ממשלתי של נושא החלל. זאת במטרה לשמר את יכולות לוויינות התקשורת העצמאיות של מדינת ישראל.

 

"לקראת שנת השבעים למדינה, אזרחי ישראל גאים על כך שמדינת ישראל חברה במועדון החלל היוקרתי בו חברות מדינות בודדות בעולם. מי שהובילה את המדינה למועדון זה היא התעשייה האווירית.

 

"ללא תמיכה ממשלתית ירד לטמיון נכס לאומי בעל חשיבות אסטרטגית של ידע ויכולות בתחומי החלל והלוויינות אשר נצברו במשך עשרות שנים".

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x