• תפריט
שוקי חו"ל

בלעדי לכלכליסט

חברת הבידוק שבה מושקעים שעשוע וריכטר בדרך להנפקה

חברת קיילור שפיתחה מכונה לבידוק ביטחוני מהיר תנסה לגייס בבורסת טורונטו 50 מיליון דולר לפי שווי של 200 מיליון דולר. המיזם, שבראשו עומדת המנכ"לית ליסה דולב, מבקש להביא לחיסכון משמעותי בעלויות הבידוק תוך מענה למגוון איומי טרור

גולן חזני 06:5618.03.18

חברת קיילור (Qylur) שפיתחה מכונה לבידוק ביטחוני מהיר מאוד של תיקים, תנסה לגייס בשבועות הקרובים 50 מיליון דולר לפי שווי של 200 מיליון דולר בבורסת טורונטו.

 

 

 

קיילור רשומה בפאלו אלטו, אבל ל"כלכליסט" נודע כי בין משקיעיה נמצאים שניים מהיזמים הבולטים בארץ, קובי ריכטר ואמנון שעשוע; מנכ"לית המיזם היא ד"ר ליסה דולב, וחלק ממנהליה הבכירים הם גם כן ישראלים.

 

 

 

ריכטר הוא המייסד ואבי הסטנטים של חברת מדינול הישראלית, ואילו שעשוע פיתח את הטכנולוגיה של חברת מובילאיי שפיתחה תוכנה למניעת תאונות דרכים ונמכרה לפני שנה לאינטל תמורת 15 מיליארד דולר.

 

בלי פגיעה בפרטיות

כמו מובילאיי, גם הטכנולוגיה של קיילור שהוקמה ב־2005, מתבססת על בינה מלאכותית ואינטרנט של הדברים (IoT), שניים מהתחומים האטרקטיביים בעולם העסקים הגלובלי היום.

 

מערכת הבידוק Qylatron של קיילור הושקה בסוף 2013 ומאפשרת בידוק ביטחוני מהיר בכניסה למקומות הומים תוך חיסכון בכוח אדם. המערכת מיועדת לניהול ולבקרה של תנועת המונים בכניסה לתחנות רכבת, שדות תעופה, איצטדיונים, קניונים, פארקים ועוד - תוך חיסכון משמעותי בעלויות הבידוק הביטחוני, מענה למגוון של איומי טרור, ומשמשת בעיקר אירועי ספורט גדולים, כולל אולימפיאדות.

 

בפיתוח המערכת החדשה השתתפו החברות הישראליות ISDS וזיו אב הנדסה. המערכות של החברה מיוצרות במפעלים של חברת פלקסטרוניקס בישראל, ושיווקן החל ב־2015.

 

המערכת מכילה חמישה תאים שאליהם כל אדם שנכנס למקום מאובטח מכניס לפרק זמן קצר את תיקו האישי, שעובר שיקוף מהיר. במקרה שהתיק מכיל חומרים שהוגדרו למערכת חריגים, כמו מטען חבלה או כלי נשק, התא נאטם והגורמים שאמונים על האבטחה במקום מקבלים על כך התרעה. הבדיקה נעשית באמצעות טכנולוגיית הבינה המלאכותית של המכשיר המאפשרת לסרוק ביעילות את התיקים או החפצים שמכניס המבקר, לא רק באמצעות קרני רנטגן אלא באמצעות שורה של פרמטרים נוספים, כולל למידה דינמית של האתר בכל סריקה וחיבור אינטרנט בין המכונות השונות הפרוסות באולם, שמעדכנות אחת את השנייה בזמן אמת על שינויים ואתגרים חדשים שזוהו.

 

המערכת מספקת התרעה על הימצאות של חומרי נפץ, חומרים כימיים וחומרים רדיו־אקטיביים. הבדיקה נעשית בו־זמנית לחמישה תיקים, וסריקה מהירה נעשית גם לנושאי התיקים עצמם, באופן שדומה למעבר במעברי השיקוף שמוצבים בכניסות לאתרים הומים רבים. מדובר על פוטנציאל של עשרות אלפי אתרים עם עשרות מיליארדי כניסות בשנה בעולם. הקיילטרון מייתר את נוכחות הבודק האנושי המוצמד למכונות הרנטגן הרגילות שאנו מכירים מתחנות הרכבות ושדה"ת. הוא חוסך זמן, מנפיק באופן אוטומטי את הכרטיס לאירוע ואפילו משווק למבקרים פרסומות בזמן ההמתנה.

 

דולב, ד"ר להנדסה ביו־רפואית, נולדה בארה"ב, עלתה לישראל, שירתה בחיל האוויר, ולאחר מכן עבדה במשך עשור במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון. את המערכת פיתחה עם שובה לארה"ב והקמת החברה ב־2005 מתוך כוונה לתת מענה על צורך במערכת אמינה ויעילה, שתאפשר לשמור על הביטחון האישי של ההמונים בלי להעיב באופן משמעותי על הבילוי שלהם במקומות כמו איצטדיונים או פארקים, ובלי להפר את פרטיותם בבדיקות הבידוק בחפציהם. היא הכינה תוכנית עסקית וגייסה את ההון הנדרש הראשוני מאנשי הון ישראלים ואמריקאים. היא בחרה בפאלו אלטו כמרכז החברה מכיוון שבארה"ב נמצאות התשתיות הדרושות לקידום מיזם בסדר גודל כזה.

 

 

מערכת הבידוק של קיילור מערכת הבידוק של קיילור

 

דולב, שמחלקת את מגוריה בין ארה"ב וקנדה, תקיים בקרוב בישראל סבב פגישות עם משקיעים מוסדיים ופרטיים לקראת ההנפקה שמתנהלת ברובה מול גופים בצפון אמריקה ואירופה. הגיוס בארץ נעשה לאור הקשר הישראלי של המייסדים, חלק מהמשקיעים והייצור בפלקסטרוניקס. את הגיוס הישראלי מובילה ברק קפיטל המנוהלת על ידי צבי מנס שקבעה פגישות עם מוסדיים ישראלים.

 

תשלום לפי כניסה

קיילור צברה ניסיון בפעילותה בזמן האולימיפאדה בריו ב־2016 בה הוצבו לראשונה קיילטרונים, וקפיצת מדרגה נוספת צפויה בטוקיו 2020 עם פוטנציאל פריסה של עשרות קיילטרונים, כך על פי הערכות החברה. כיום מוצבות המכונות בחמישה אתרים בעולם, ביניהם פארק שעשועים בגרמניה – השני בגודלו ביבשת, וכן במוזיאון התנ"ך בוושינגטון ובאיצטדיון של קבוצת הפוטבול סן פרנסיסקו 49', כולם תחת חוזים ארוכי טווח מול מפעילי האתרים.

 

 

 

המודל העסקי של החברה מבוסס על תשלום פר כניסה המועמס על הכרטיס, כאשר תשלום זה יכול לנוע בין 10 סנט ל־1.5 דולר, תלוי באתר ובמספר המכונות הפרוסות בו. היות שבכל אתר כזה יש בין 700 אלף ל־7 מיליון מבקרים בשנה, ומדובר על עשרות אלפי אתרים כאלה בעולם, פוטנציאל ההכנסות והרווחים הוא גדול. קיילור מתכננת להשתמש בכספי ההנפקה גם לצורך שיווק ומכירות מוצריה הקיימים, אבל גם להמשיך ולפתח מוצרים אחרים מבוססי AI ו־IoT שיאפשרו תקשורת חכמה בין מכונות הפועלות באופן אוטונומי.

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >>

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x