• תפריט
בורסת ת"א

רשות ני"ע שוקלת להגביל את רמת הסיכון שלוקחים מנהלי קרנות

הרשות לא מתכוונת להבליג על חשיפתם של לקוחות קרנות נאמנות סולידיות של אפסילון ופסגות להימור ספקולטיבי כושל נגד מדד הפחד. מסתמן: מנהלי ההשקעות יחויבו להגדיר מראש מהי תוחלת סיכון ההפסד בקרנות חדשות שיושקו

רחלי בינדמן 06:5811.02.18

בעקבות קריסה של תעודת הסל (XIV) שמהמרת נגד מדד הפחד (VIX), בשבוע שעבר התגלה שמנהלי קרנות נאמנות סולידיות בישראל, ובראשם בתי ההשקעות אפסילון ופסגות, חשפו את הלקוחות שלהם להשקעה ספקולטיבית בתעודה שהסבה להם הפסד של עד 2% ביומיים. ל"כלכליסט" נודע כי רשות ני"ע שוקלת כעת להגביל את רמת הסיכון שמנהלים אלה יוכלו לקחת.

 

ביום שני שעבר נסגר המסחר בבורסה בארה"ב בירידות שערים חדות ובמקביל מדד הפחד, המשקף את רמת התנודתיות וחוסר הוודאות בשווקים זינק, ותעודת ה־XIV קרסה ואיבדה 95% מערכה. המשקיעים בקרנות הנאמנות התעוררו למחרת, וגם הסולידיים שבהם שחשופים רק ב־20%-10% למניות, גילו שתיק ההשקעות שלהם איבד 0.5% מערכו מינואר. ההיסטריה מיהרה להגיע ומקרנות הנאמנות נפדו מיליארד שקלים ביום אחד.

 

 

 

 

אפסילון ופסגות החזיקו רק 1% מנכסי הקרנות בתעודה שקרסה – לא לפני שהניבה 196% למחזיקים בה במהלך 2017. אלא שקרן אפסילון שקלית הסולידית שהשקיעה בתעודה ומחזיקה בשיא הקריסה (-1.48%) בקטגוריה מתחילת 2018, לא הבריקה גם ב־2017, שבה הניבה 4.19% לעומת חלק גדול מהקרנות בקטגוריה שהניבו יותר מ־5%.

 

גם בקרב הקרנות בקטגוריה 10/90 הסולידית (עם חשיפה של עד 10% במניות) רואים שהקרנות שירדו הכי הרבה מתחילת השנה הן פסגות שאיבדה 1.82%; אפסילון שירדה ב־1.61%; פסגות אופקים שאיבדה 1.58%; ואפסילון מניות דיבידנד שירדה ב־1.44%. במהלך 2017 פסגות אמנם הניבה תשואה נמוכה של 2.87% אבל אפסילון (!) 10/90 ואפסילון 10/90 מניות דיבידנד דווקא הניבו תשואה גבוהה לקטגוריה של 5.17% ושל 5.29%, בהתאמה.

 

 

יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה צילום: שאול גולן

 

 

מנכ"ל קרנות הנאמנות של אפסילון, ג'רי קוטישטנו, אמר בשבוע שעבר ל"כלכליסט" כי ההשקעה ב־XIV לא שונה מהשקעה במניות שעלולה להסב ללקוחות ירידות חדות, בדומה להשקעה במניית טבע שאיבדה בתוך כמה חודשים 75% מערכה ב־2107.

 

הדילמה של בנק דיסקונט

 

אלא שבבנק הפועלים לא רואים כנראה עין בעין עם קוטישטנו. כפי שנחשף באתר "כלכליסט", הבנק דרש ביום חמישי האחרון מכל מנהלי הקרנות לדווח להם אם החזיקו בתעודת הסל במועד שבו היא קרסה. סביר להניח שראש מערך הייעוץ של הפועלים, אמיר בכר הוציא את הדרישה לא רק כדי "לדעת", ולא מן הנמנע כי בבנק יקנסו את מנהלי הקרנות שנחשפו לתעודה בהורדת דירוג. כעת יש להמתין ולראות כיצד יגיבו גם בדיסקונט, הבנק המוביל בתחום הקרנות העוקבות שמנוהלות על בסיס מדיניות ההשקעות שמכתיב, מעת לעת, מערך המחקר של הבנק.

 

מדובר לרוב בקרנות נאמנות סולידיות, כאשר דיסקונט, למשל, הגדיר שישה תיקים שקרנות הנאמנות יכולות לעקוב אחריהם לפי שש דרגות סיכון בהתאם לפרופיל הלקוח. לפי הדיווח של בית ההשקעות אפסילון, גם קרן אפסילון עוקבת תיק 1 של דיסקונט, שמוגדר כתיק ברמת סיכון נמוכה השקיעה בתעודת הסל על ה־XIV וחשיפה זו יצרה לקרן תשואה שלילית של 0.21%. גם קרן אפסילון עוקבת תיק 2 של דיסקונט (רמת סיכון נמוכה בינונית) השקיעה בתעודה שגרמה לירידה של 1.1% בקרן. בספטמבר 2017 חשף "כלכליסט" כי במערך הייעוץ של הבנק ניתנה הנחיה להפנות לקוחות קטנים, עם סכומי כסף נמוכים, לקרנות העוקבות, זאת כדי לחסוך פגישות ייעוץ עם לקוחות פחות רווחיים. כעת עולה השאלה כיצד יסבירו בדיסקונט לאותם לקוחות את העובדה שהם איבדו 1% מנכסיהם ביום אחד, אחרי שהופנו לקרנות העוקבות אחר התיקים המומלצים של הבנק. עם זאת, גורמים בדיסקונט מסרו ל"כלכליסט" ש"האחריות על בחירת ני"ע היא על מנהלי הקרנות העוקבות. לדיסקונט אין חלק בבחירה זו והבנק מעולם לא המליץ על XIV".

 

רשות ני"ע מפיקה לקחים

 

עוד גוף שקולו טרם נשמע הוא רשות ני"ע. הסבר אפשרי לכך הוא שיו"ר הרשות החדשה ענת גואטה נכנסה לתפקיד לפני פחות מחודש. אולם אפשר היה לצפות שברשות יגיבו בתקיפות למתרחש לאחר שרק לפני כמה חודשים הם סירבו לאשר לחברת תעודות הסל קסם להשיק תעודת סל על מדד הפחד מחשש לחשוף משקיעים להשקעה ספקולטיבית ומסוכנת. אם ברשות בעצמם סבורים שהשקעה כזו היא "ספקולטיבית" כיצד יעלה על הדעת שהם יתירו השקעה כזו בתיקי קרנות סולידיים לציבור הרחב?

 

 

 

ברשות הגיבו בלקוניות לשאלת "כלכליסט" ואמרו כי "הרשות מפקחת באופן שוטף על עמידתם של מנהלי הקרנות במחויבותם לניהול השקעות באופן אחראי, תוך הקפדה על קיומם של תהליכים סדורים של קבלת החלטות השקעה וניהול סיכונים". אלא של"כלכליסט" נודע כי במחלקת השקעות של הרשות צפויים להפיק לקחים ובוחנים להגביל את רמות הסיכון שלוקחים מנהלי קרנות, ולחייב אותם להגדיר מראש מהי תוחלת סיכון ההפסד (VAR) בכל קרן חדשה על בסיס מבחני קיצון שהם מבצעים. הגדרה זו תשקף ללקוח את ההפסד המקסימלי שהוא יכול לספוג. מחד, מהלך כזה יגביל את שיקול הדעת של מנהלי הקרנות, אך מאידך, הוא יגביר את הוודאות ללקוחות סולידיים מאי־חשיפה לנכסים תנודתיים כמו ה־XIV.

 

הבהרה: לכתבה שפורסמה היום (א') בעיתון המודפס צורפה טבלה שבכותרתה ״קרנות נאמנות שהימרו נגד מדד הפחד״. הרשימה הינה השוואה בין הקרנות הטובות ביותר לגרועות ביותר מתחילת השנה בקטגוריה 90/10. הקרנות היחידות שדיווחו על חשיפה למדד הפחד הן קרנות אפסילון וקרנות פסגות שאישרו קיומה של חשיפה כאמור.

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x