שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

ראיון כלכליסט

"ישראל היא מדינת שמש. פרויקטים של אנרגיית רוח רק גורמים נזק"

הטכנולוגיה של אבי ברנמילר, לאגירת אנרגיה בשעות העודף ושימוש בה בשיא הביקוש, עוד לא הכניסה ולו שקל, והסחירות במניית ברנמילר אנרג'י מדשדשת מאז ההנפקה באוגוסט. אבל זה לא מפריע לבעל השליטה והמנכ"ל לתקוף את פרויקטי אנרגיית הרוח ולטעון שהם "לא מי יודע מה כלכליים". לדבריו, החוזה החדש עם מדינת ניו יורק ינחית 100 מיליון דולר בקופתו בשנים הקרובות

אורן פרוינד 07:4115.01.18

כשהתחיל אבי ברנמילר את הרואד שואו של חברת האנרגיה שבבעלותו, ברנמילר אנרג'י, לקראת הנפקה ראשונית (IPO) בבורסת תל אביב לפני כחצי שנה, הוא נתקל בלא מעט פרצופים מלגלגים. המשקיעים הישראלים הטילו ספק ביכולתו להנפיק בבורסה חברה ללא הכנסות וללא רווחים, המבוססת על רעיון טכנולוגי שנתפש כחלום.

 

גם העבר שלו כמנהל ותיק של חברת סולל לא עזר לו, בניסיונו לשכנע את המשקיעים. לבסוף הצליח ברנמילר להנפיק את החברה בשן ועין. הוא קיווה לגייס 60 מיליון שקל, ובסוף הצליח לגייס רק 45 מיליון שקל, לפי שווי של 153 מיליון שקל בלבד לפני הכסף. מאז ועד אתמול מניית ברנמילר לא זזה ולא ריכזה מחזורי מסחר. 

אתמול דיווחה ברנמילר על חוזה חשוב שחתמה עם רשות החשמל של מדינת ניו יורק (NYPA) לתקופה של 10 שנים במה שמסתמן כחוזה משמעותי ראשון, שבכוחו לספק לחברה הכנסות ורווחים. לפי ההסכם, NYPA תתמוך בפתרון האגירה התרמית שפיתחה ברנמילר, כדי לעזור למדינת ניו יורק להגיע ליעד הפחתת גזי החממה שהציב המושל אנדרו קואומו, להפחתת פליטות גזי החממה ב־40% ולהתקנה של פתרונות אגירת אנרגיה בהיקף של 1,500 מגה ואט עד שנת 2025. הצדדים חתמו אתמול על הסכם ראשון למכירת המערכת של ברנמילר לאוניברסיטה בניו יורק תמורת 2.5 מיליון דולר. מדובר, אמנם, בסכום נמוך, אבל זו הפעם הראשונה שהחברה מקבלת גושפנקה למוצר שלה בחו"ל — ועוד מרשות החשמל של ניו יורק, שנחשבת מובילה בתחום. ברנמילר צופה שיגיע להכנסות של עד 100 מיליון דולר מניו יורק בזכות הסכם שיתוף הפעולה הזה.

 

מניית החברה הגיבה אתמול לדיווח בעלייה של 1.8% והשלימה עלייה של 5.1% מאז ההנפקה בתל אביב. בראיון ראשון לאחר ההנפקה מסביר ברנמילר את תוכניותיו להמשך הדרך ומשתף בדעותיו על שוק האנרגיה המתחדשת בישראל. בדרך הוא תוקף את יזמי אנרגיית הרוח וטוען כי אין לפרויקטים האלה הצדקה בישראל.

 

דורון  ברנמילר הממונה על הפיתוח העסקי, אבי ברנמילר המנכ"ל והמייסד, ניר ברנמילר הממונה על הכספים ועל התפעול דורון ברנמילר הממונה על הפיתוח העסקי, אבי ברנמילר המנכ"ל והמייסד, ניר ברנמילר הממונה על הכספים ועל התפעול

 

 

אקזיט של 40 מיליון דולר

"במדינת ישראל אנחנו מוצפים שמש, ואין בעיה לנצל אותה לטובת הפקת חשמל. מנגד, פרויקטים של אנרגיית רוח מעלים המון בעיות, שמעוררות הרבה התנגדויות, והם גם לא מי יודע מה כלכליים", אומר ברנמילר. "במקומות שבהם אין בעיה של ציפורים או מגבלות של חיל האוויר, כמו ברמת הגולן, אפשר להקים פרויקטים נקודתיים, אבל כמובן שיותר קלאסי להשתמש באנרגיית השמש — כי רק נהייה פה יותר ויותר שמשי".

 

שני בניו של ברנמילר מועסקים בחברה ונחשבים דומיננטיים בניהולה. ניר ברנמילר הוא משנה למנכ"ל, ממונה על הכספים והתפעול, וגם דורון ברנמילר הוא משנה למנכ"ל, וממונה על הפיתוח העסקי והשיווק.

 

אבי ברנמילר הקים את ברנמילר אנרג׳י ב־2012 עם קבוצת מהנדסים שפרשו מסולל לאחר מכירתה לסימנס הגרמנית ב־2009 תמורת 490 מיליון דולר. ברנמילר היה המייסד של סולל ונחשב לדמות הדומיננטית בחברה. בעת המכירה הוא היה מנכ"ל, ואף החזיק בכמות מניות שהעניקה לו נתח של 40 מיליון דולר מהעסקה שנחשבה אז לאקזיט הכי גדול בתחום האנרגיה. הוא נחשב לאחד האבות המייסדים של האנרגיה המתחדשת בישראל ולאחד המומחים הגדולים בארץ בתחום. שנתיים אחרי המכירה החליט לעזוב את סימנס עם קבוצת מהנדסים שהתמחו בפיתוח מוצרים. ברנמילר ומהנדסיו פיתחו טכנולוגיה שמאפשרת לאגור חום ממגוון מקורות אנרגיה ולהמירו לחשמל נקי בכל שעות היממה. המוצר נרשם כפטנט רשום והוא משווק תחת שם המותג Brenmiller Generator (bGen) תמורת מיליוני דולרים בודדים. מדובר במעיין מצבר מתוחכם, שיודע לאגור חום ולייצר באמצעותו חשמל בעזרת טורבינה. בכך הוא בא, למעשה, לתת מענה לנושא שעות השיא או השפל בצריכת החשמל.

 

מידות המוצר של ברנמילר משתנות על פי צורכי הלקוח, אולם מדובר בגודל שמקביל בערך לגודלה של מכולת שילוח ימית. ככל שהוא גדול יותר, כך הוא יכול לספק אגירה מוגדלת של אנרגיה. החברה מספקת את אפשרות האגירה בלבד ללא הטורבינה הנלווית לייצור חשמל. גם חברת אורמת נכנסה לאחרונה לתחום ויסות החשמל, כשרכשה את חברת ויריטידי האמריקאית. אך פעילותה שונה מזו של ברנמילר. גם המוצר של וירידיטי מווסת חשמל לפי שעות, אולם ללא אלמנט האגירה.

 

כשיצאת להנפקה ספגת לא מעט ביקורת על כך שאתה מוכר חלום.

"אני מאמין בחברה — גם במובן של להשקיע בה כסף. חשבתי שהחברה הזו תמריא יפה מאוד, אבל כבר אז היה ברור לי שדברים כאלה, הקשורים לחברות אנרגיה ותשתיות, לוקחים זמן. לכן אני מרוצה מהמקום שבו אנחנו נמצאים היום. כל דבר שאמרנו במהלך הרואד שואו קורה, בזה אחר זה. כנראה שהיו אנשים ועיתונאים שלא האמינו בחברה, אבל החוזים נחתמים, וניו יורק היא ההוכחה לכך".

 

מה מיוחד במוצר שלך? הרי יש עוד מוצרים כאלה. על מה רשמתם פטנט?

"בתעשיית האנרגיה מה שקובע, בסופו של דבר, הוא המחיר. גם אם פיתחת משהו בחדשנות הטובה ביותר, אבל זה לא תורם לחיסכון במחיר, לא תאריך ימים בשוק. הרעיון היה לפתח אגירה זולה ונקייה. כשאני משווה את המוצר שלנו למצברים ולבטריות, שאורך חייהם כשבע שנים, ולאחר מכן צריך למחזר אותם, הרי שאנחנו פרצנו דרך הן מבחינת המחיר והן מבחינת הטכנולוגיה. פיתחנו מערכת נקייה וזולה יותר ממצברים. החשדנות מתבטאת בכך שאנחנו יודעים לקבל מאותה מכונה את החום או מהשמש או מדלקים, וגם לאגור אותו בצורה יעילה ולהיות יחידת הפקה לקיטור לייצור חשמל. כשמישהו בונה תחנת כוח, הוא רוכש את היחידה שלנו ויש לו גם יכולת לאגור חשמל ולהשתמש בו בהמשך".

 

איך המוצר שלך מסייע לצריכת החשמל?

"כשמתקינים מערכת חשמל מסוימת תמיד מכוונים לשיא הצריכה. גם אם צריך כמות מסוימת בשנה, אפילו למשך רבע שעה, כל המערכת נבנית לאותה נקודת שיא. אבל כשמשתמשים במתקן כמו שלנו מתכננים את המערכת לממוצע הצריכה, ויכולת האגירה מסוגלת לספק את יכולת השיא — וזאת ללא התקנת רשת של תחנות כוח. התוצאה הסופית היא הוזלת החשמל לצרכן וגם חיסכון בגורמים מזהמים".

 

איך הגעת לתחום הזה?

"בשנות השמונים התחלתי את דרכי בתחום אנרגיית השמש. הקמתי פרויקטים במאות מיליונים, שעיקרם המרת השמש לחום, המרת חום לקיטור וייצור חשמל. היה ברור כי המגבלה העיקרית היא שבאנרגיה מהסוג הזה אין יכולת להשתמש באגירה לאחר שעות השמש, ולכן היא לא באמת נותנת פתרון חלופי לאנרגיה אמיתית, אלא רק החליפה כמות מסוימת של דלקים. הבנתי שצריך למצוא פתרון אחר. ניהלתי את חברת סולל והחלטתי להקים חברה שתעסוק באנרגיה מתחדשת ותוכל לספק את המעטפת כולה".

 

כמה כסף משלך השקעת ברעיון?

"השקעתי מכספי 130 מיליון שקל, ואחרי שהגעתי לשלב שבו הטכנולוגיה עובדת, יש פרויקטים מסחריים והחברה יוצאת לדרך המסחרית — החלטתי להנפיק את החברה. גייסנו סכום כסף על מנת לאפשר לנו להקים את הפרויקט המסחרי הראשון שלנו".

 

מתי הוא קורה?

"מדובר בפרויקט רותם 1, שמוקם ליד דימונה. מדובר בתחנת אגירה לחשמל, והטרקטורים אמורים לעלות לשטח בסוף החודש הזה. במקביל לפרויקט הזה אנחנו גם מתכננים להקים, כבר במרץ־אפריל הקרובים, מפעל ליד דימונה, שבו ייצרו רכיבים הנדרשים להקמת מתקן לאגירת אנרגיה. יש פרויקט ויש מפעל, שישרת את החברה לפרויקטים בארץ ובעולם.

 

ברנמילר אינה מספקת נתונים לגבי שיעור הרווחיות הצפוי לה ממכירת מוצרים, אולם מציינת כי מדובר בשיעורי רווח של חברות טכנולוגיה ולא של חברות בתחום התשתיות.

 

מתי יהיו לחברה הכנסות?

"ההכנסות הראשונות יגיעו מהפרויקט בדימונה, ואנחנו בתהליכים של סגירת מימון בנקאי. החברה תהיה קבלן ההקמה של הפרויקט, ואלה יהיו ההכנסות הראשונות שלנו. יש לנו עוד ארבעה פרויקטים חדשים בדרך, ומשם יבואו ההכנסות במהלך 2019–2018. זה יקרה בין הרבעון האחרון של 2018 לרבעון הראשון של 2019. וישנו גם הפרויקט בניו יורק, שממנו אנו צופים הכנסות של יותר מ־100 מיליון דולר כבר השנה. יש פרויקט נוסף בדרום אפריקה שיניב הכנסות, אבל אני לא יכול להרחיב עליו, למעט שזה יהיה ב־2018. חתמנו גם על פרויקט עם משרד הביטחון, שיניב הכנסות עוד השנה. הדברים יתחילו להצטבר בשנים 2019–2018".

 

 

 

הרשת לא מתאימה ליעדים

דרישות ה־OECD מחייבות את ישראל להגיע ל־10% מיייצור החשמל של באמצעות אנרגיה מתחדשת על שנת 2020 ול־17% עד 2030.

 

מה אומרות הרשויות על המוצר שלך? האם הוא יכול לסייע להגיע ליעד?

"בהחלט, והם מתלהבים. הם מחכים לראות שהפרויקט הראשון קם ועומד, כי כולם מסכימים שמדובר בפריצת דרך. משרד האנרגיה שמח על כך שיש פתרון שיאפשר לשלב אנרגיה מתחדשת בלי מחיר כלכלי, ועכשיו גם במשרד הכלכלה שמחים. יש רצון אדיר לעמוד ביעד ה־OECD, אבל הם עדיין מתקשים".

 

למה לא פשוט פותחים עוד ועוד מכסות לפרויקטים סולאריים?

"כי רשת ההולכה מתקשה לעמוד בכמויות של אנרגיה סולארית. אין יכולת להוליך את כל החשמל הזה צפונה. מה שיקרה הוא שלא נוכל לעמוד ביעדים, או שנצטרך להשקיע עשרות מיליוני שקלים בפיתוח הרשת. בזכות האגירה אפשר לקחת את האנרגיה ביום ולשלוח אותה בערב, כשהרשת לא עמוסה. החלום שלי להפיכת האנרגיה החלופית למיינסטרים מתאפשר בזכות טכנולוגיה כמו זו שאנחנו פיתחנו. אפשר לקבוע אין סוף יעדים לאנרגיה מתחדשת, אבל זה לא יקרה עד שאפשר יהיה לפזר את האנרגיה על פני שעות היממה. בזכות המוצר שלנו נוכל להגדיל את המכסות של הסולאריים ולהגיע ליעדי ה־OECD. כולם, כולל יו"ר רשות חשמל, טוענים כי בשנת 2030 יבואו 80% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים, אבל זה לא יקרה אם לא תהיה הטכנולוגיה".

 

זה באמת יעד שאפשר לעמוד בו?

"כן, אבל עם קנס כלכלי, אלא אם כן ישתמשו באגירה, ויש לכך שתי דרכים: אגירה שאובה (אגירת אנרגיה באמצעות שימוש במפלסי גובה שונים של מים — א"פ), המוגבלת בגלל הטופוגרפיה, ורשת החשמל, שגם היא אינה פתרון נקי. הפתרון שלנו מציע לבזר את האגירה, ולא רק לשים אותה בתחנת הכוח, אלא בכל מקום שבו רשת ההולכה מתקרבת לרשת החלוקה. אפשר למקם תחנות שיאגרו את האנרגיה כשיש עודפים ויחלקו אותה כשיש חוסר, וזה יחסוך המון שעות ברשת ההולכה".

 

אבל עדיין אי אפשר לוותר על התחנות הפחמיות. מה יקרה אם יהיה נזק לתחנות הגז או למוצרים שלך?

"ברגע שהטכנולוגיה שאני מציע תהיה רלוונטית במחירים מקבילים, לא תהיה סיבה עקרונית לשמר אנרגיה מזהמת עם כל התוצאות הרעות שלה".

 

אתה מתכנן גיוסים נוספים בבורסה?

"לא יכול כרגע לומר, אבל אם קצב הצמיחה יהיה מהיר מכפי שחשבנו, אז יש מצב שכן. אם ייכנס פרויקט גדול נוסף שיחייב עוד כסף — אז כן. אנחנו נבוא לאנשי הכספים ונראה מה הכלי הרלוונטי לנו ביותר".

 

 

אבי ברנמילר מייסד ומנכ"ל ברנמילר אנרג'י אבי ברנמילר מייסד ומנכ"ל ברנמילר אנרג'י

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x