• תפריט
בורסת ת"א

ניתוח כלכליסט

יאיר נתניהו דייק: הגז יכניס לקובי מימון 20 מיליארד דולר

מאגר הגז תמר יכניס לקופת ישראמקו שבבעלות מימון 20 מיליארד דולר עד שיתרוקן. כיצד ידע בנו של ראש הממשלה לנקוב במספר המדויק? האם מתווה הגז היטיב עם מימון, בעל הקשרים הפוליטיים הענפים? והאם ישראמקו בדרך לצאת מתחום הגז?

ליאור גוטמן 06:5010.01.18

"קיבלנו מתנה מהקדוש ברוך הוא וזה חשוב לכלכלה, כי יש מקור אנרגיה זול שיניב הכנסות גדולות לישראל, שאותן המדינה תוכל להפנות לרווחה. ויש גם יחסי החוץ. אני עומד לפגוש בקרוב את ראש ממשלת קפריסין, אבל גם נציגים של ירדן ושל הרשות הפלסטינית שמתעניינים ברכישת גז מאיתנו. גם טורקיה ומצרים הביעו עניין. זה חשוב ליחסי החוץ, ולכן היינו צריכים להתגבר על הדיון הפופוליסטי. השקיעו משאבים רבים בקו הזה, אבל זה לא השפיע עליי".

 

 

 

 

את דברי הפיוט האלו השמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בדצמבר 2015, בעת שחתם על אישור מתווה הגז הממשלתי בכובעו כשר הכלכלה. שנתיים לאחר החתימה החגיגית, התברר שנתניהו צדק, אבל אפילו הוא לא ידע עד כמה. ההקלטה המביכה של בנו של נתניהו, יאיר, שפורסמה ביום שני, מעלה את החשש שלא רק עם ישראל קיבל מתנה מהקדוש ברוך הוא, אלא שגם קובי מימון, מבעלי ישראמקו שמחזיקה במאגר הגז תמר, קיבל מתנה. אך זו לא הגיעה מידיו של הקדוש ברוך הוא, אלא מידיו של נתניהו.

 

"כלכליסט" צולל אל הנתונים שנשמעו בקלטת, מנתח את השפעות מתווה הגז על ישראמקו ומשרטט את מאבקי הכוח והקשרים של מימון לבכירי הפוליטיקאים בישראל.

 

צירוף מקרים או בקיאות מרשימה בנתונים?

 

הנתון הבולט ביותר שנשמע בהקלטה שבה שוחח נתניהו הצעיר עם ניר מימון, בנו של קובי, ועם רומן אברמוב, חברו של נתניהו הצעיר ונציגו בישראל של איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, הוא הסכום האדיר שיזרום לכיסו של מימון בזכות מתווה הגז - 20 מיליארד דולר. נתניהו הצעיר נקב בסכום בעת שטען כי על חברו לממן את הבילוי המשותף במועדוני החשפנות שאותם פקדו באותו ערב משום שכפי שאמר למימון הצעיר, "אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר. הוא נלחם, סידר לך 20 מיליארד דולר ואתה לא יכול לפרגן לי ב־400 שקל?".

 

 

 

האם יש קשר בין הסכום שבו נקב נתניהו הצעיר למציאות? כן. למעשה, מדובר בהכנסות העתידיות של ישראמקו ממכירת גז ממאגר תמר, שבו היא מחזיקה ב־28.7%, וממכירת תוצרי הפקת גז לאורך כל שנות פעילותו (2013-2047). מעיון בדו"חות הכספיים השנתיים של ישראמקו, שמחויבת לפרסם את תזרים המזומנים המהוון (DCF) שלה לחיי מאגר הגז (נתון שאליו ניתן להתייחס כתחזית ההכנסות), עולה כי ההכנסות הצפויות שלה עד שייגמר הגז במאגר עומדות על 20 מיליארד דולר.

 

 

מה דעתך על מניית ישראמקו יהש:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה
מה חושבים הגולשים ?
     
67% 22% 11%

 

נתניהו הצעיר אמנם טוען שהשיחה כולה נערכה תחת שכרות כבדה, אך חרף השכרות, המספר שבו נקב זהה למספר שעליו דיווחה החברה לבורסה. משום כך, ישנן כמה תשובות לשאלה מהיכן שלף יאיר נתניהו את המספר המדויק. ייתכן שהוא שמע אותו במהלך הבילוי המשותף עם מימון הצעיר, ייתכן שהוא שמע את המספר בבית, או שהוא קרא באדיקות את מתווה הגז הממשלתי ואת הדיווחים של ישראמקו לבורסה. בכל מקרה, הדיוק של נתניהו הצעיר מעלה את החשש כי הוא יודע יותר משהוא סיפר.

 

המתווה שהפך את מאגר תמר למדפסת כסף

 

כדי להסביר את הקשר בין ההכנסות של מאגר תמר למתווה הגז הממשלתי, יש לחזור שלוש שנים לאחור, לאחת התסבוכות הרגולטוריות היצריות ביותר שידעה המדינה בשנים האחרונות - סאגת אישור מתווה הגז הממשלתי.

 

בדצמבר 2014 הודיע הממונה על הגבלים עסקיים דאז פרופ' דיויד גילה כי הוא מסרב לחתום על צו שמתיר לנובל אנרג'י האמריקאית ולקבוצת דלק הישראלית להחזיק במקביל בשני מאגרי הגז - תמר, שבאותה העת כבר זרם ממנו גז לישראל, ולווייתן, שפיתוחו עוד לא החל באותה העת. ההיגיון שעמד מאחורי הסירוב של גילה היה פשוט: משום שהשוק המקומי קטן ומספר המאגרים זעום, קיים חשש שהדואופול שייווצר כתוצאה מהבעלות הצולבת על המאגרים יוכל לכפות מחירים גבוהים על השוק ולשלוט באספקת האנרגיה למשק, שמיועדת ברובה לייצור חשמל.

 

דו"חות ישראמקו. בטור המודגש: ההכנסות מתמר (באלפי דולרים) עד 2047 שיסתכמו ב־20 מיליארד דולר דו"חות ישראמקו. בטור המודגש: ההכנסות מתמר (באלפי דולרים) עד 2047 שיסתכמו ב־20 מיליארד דולר

 

 

לאחר הסירוב הוקמה ועדת קנדל, צוות בין־משרדי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה דאז יוג'ין קנדל, שכלל גם את בכירי אגף תקציבים באוצר, נציגים של היועץ המשפטי לממשלה, משרד האנרגיה ורשות ההגבלים, שמטרתה היתה למצוא ולנסח פשרה רגולטורית עם שתי החברות. לנגד עיני המדינה עמד הרצון להבטיח את פיתוחם של מאגרים חדשים, ובראשם לווייתן, תוך הגבלת כוחו של הדואופול. כך נולד מתווה הגז.

 

אך כוונות לחוד, ומציאות לחוד. בסוף 2014 הוכרזו בחירות בשל חוק ישראל היום, והפקידות נותרה בודדה בצריח ההנהגה של ועדת קנדל. במילים אחרות, הוועדה נותרה ללא יכולת לקדם מהלכים וללא שר שיוכל לאשר אותם. התוצאה שהתקבלה היא כאוס, משום שכל אחד מחברי הוועדה משך לכיוון שונה. עדות לכך ניתן למצוא בפרסומים מאותה תקופה. בתחילת הדרך שלטה הסיסמה "פירוק המונופול יצא לדרך", בהמשך האמירה "להוציא את הגז מהאדמה" הפכה לדומיננטית והתוצאה הסופית בעיקר פגעה במשק האנרגיה. באמצע אפריל 2015 נכנסו השרים החדשים לתפקידם, ובתוך חודש וחצי אישרה הממשלה את הטיוטה הראשונה של מתווה הגז בהליך בזק.

 

 

 

אז האם המתווה, שאושר יותר משנה לאחר מכן, הבטיח למימון הכנסות של 20 מיליארד דולר? התשובה לכך מורכבת. בטווח הקצר כן, אך בטווח הארוך התמונה משתנה. מעיון בסעיפי המתווה עולה כי הוא מכיל סוכריות עבור מימון, אך גם גלולות מרות.

 

מצד אחד, המתווה הבטיח למאגר תמר יציבות רגולטורית, הבטחה לא לפתוח חוזי גז קיימים ולא להטיל פיקוח מחירים על משק הגז. הסוכריות האלו הפכו את תמר למדפסת כסף, משום שהם הבטיחו, בין היתר, שלא ניתן יהיה לשנות את חוזה הגז העקום שנחתם בין מאגר תמר לחברת החשמל, שבמסגרתו חברת החשמל משלמת מחיר גבוה, שמוצמד מסיבה תמוהה למדד המחירים לצרכן האמריקאי ושעולה בכל שנה עד 2021 ב־1%. מבקר המדינה קבע בעניין זה שהציבור משלם לישראמקו ולשותפותיה בתמר תשלומים עודפים בהיקף של 8.3 מיליארד שקל.

 

מנגד, סעיפים אחרים במתווה פתחו את שוק הגז לתחרות מוגבלת, ובראשם אלו שקבעו לו"ז לפיתוח מאגר לווייתן ושהכריחו את דלק ונובל אנרג'י למכור את מאגרי כריש ותנין לשחקן חדש. שני המאגרים האלו, שנרכשו על ידי אנרג'יאן היוונית, יתחילו להתחרות בתמר כבר בשנתיים־שלוש הקרובות, והמחיר המוצע - 4 דולרים בממוצע ליחידת אנרגיה - נמוך משמעותית מהמחיר הממוצע שמציע מאגר תמר - 5.3 דולרים. כתוצאה מכך, חלק מהלקוחות של תמר כבר צמצמו את רכש הגז מתמר והחלו לרכוש גז מכריש ותנין - מהלך שמצמצם את ההכנסות הפוטנציאליות של תמר ב־4 מיליארד דולר בשנה.

 

גז־הון־שלטון: מפת הקשרים של קובי מימון

 

אחת השאלות שעולות מההקלטה של נתניהו ומימון הצעירים היא מה הקשרים בין בעלי ישראמקו לצמרת השלטון והאם הקשרים האלו השפיעו על מתווה הגז ועל אישורו.

 

מימון האב, שמתגורר בהולנד, מרחיק את עצמו מישראמקו וטוען שהוא אינו בעלי הפירמידה העסקית ששולטת בחברה. לדבריו, חיים צוף, חברו הטוב, הוא בעל השליטה, והוא עצמו היה בעבר שכיר באחת החברות בפירמידה. למעשה, מאז 2010 נעדר שמו מדו"חות החברות בפירמידה שמיוחסת לו. אך לפי ההקלטה של נתניהו הצעיר, ישראמקו שייכת למימון. למעשה, גם בכירים בדלק וברציו השתעשעו ברעיון שמתווה הגז מתעכב משום שמימון לוחץ על כל הכפתורים האפשריים כדי להבטיח שלא תהיה תחרות למאגר שבו הוא שותף.

 

 

אבל לא רק נתניהו הצעיר מעיד על הקשר של מימון לישראמקו, אלא גם פוליטיקאים שונים שעמם יש למימון קשרים הדוקים יותר ופחות.

 

שר האוצר משה כחלון, למשל, שהבטיח בקמפיין הבחירות שלו שיילחם במונופול הגז, חזר בו לאחר שנכנס למשרד האוצר משום שלפתע גילה שבשל חברותו ארוכת השנים עם מימון, שכללה גם חופשה משותפת בטוסקנה, הוא אינו יכול לעסוק במתווה משום שמדובר בניגוד עניינים. גם שר העבודה והרווחה חיים כץ הודיע על נבצרות בשל ניגוד עניינים משום שהוא חבר של מימון. בנוסף, כץ אף מחזיק ביחידות השתתפות של ישראמקו. גם אריה דרעי נקשר למימון, אך המקרה שלו מעט סבוך יותר.

 

בעת שהיה שר הכלכלה, ולאחר שגילה סירב לחתום על הפטור מהסדר כובל, נדרש דרעי להפעיל את סמכותו ולחתום על סעיף 52 שמאפשר לעקוף את הממונה על הגבלים עסקיים. חתימתו היתה מאפשרת את סיום הסאגה, אך הוא סירב לחתום בשל קרבה למימון, שהיה אחד מהמממנים של הביטאון של ש"ס, עיתון "יום ליום". למעשה, שלושה מהדירקטורים בעיתון כיהנו מטעם מימון לכאורה. דרעי אמנם סריב לחתום, אך לפני כן הצביע שלוש פעמים בעד מתווה הגז - בקבינט, בממשלה ובכנסת. אם מימון אינו קשור לישראמקו, מדוע כל הפוליטיקאים הללו הכריזו על נבצרות?

 

בסופו של דבר נתניהו, שהחליף את דרעי כשר הכלכלה, הוא זה שהפעיל את סעיף 52. ההקלטות שנחשפו ביום שני מאירות שוב את הקשר בין מימון לישראמקו ואולי אף עשויות לעודד את רשות ני"ע והיו"ר שמואל האוזר, שעוזב בקרוב, לבדוק את הקשרים האלו. אולי כדאי להם גם לבדוק מדוע לא ניתן גילוי נאות על הקשרים בין משפחת מימון למשפחת נתניהו.

 

האם מימון יצא משוק הגז לאחר הבוננזה?

 

חרף הפרסומים, שוק ההון הגיב באדישות ולא נרשמו שינויים משמעותיים ביחידות ההשתתפות של ישראמקו. מתחילת השנה נרשמה עלייה של 6.5% בשווי יחידות ההשתתפות. במילים אחרות, הציבור ממשיך לתת בישראמקו אמון; ככל הנראה, בשל היותה רווחית מאוד.

 

ישראמקו היא אמנם מדפסת כסף - שצפויה לסיים את 2017 עם רווח נקי של יותר ממיליארד דולר, בדומה לרווח הנקי ב־2016 - אך בשנים האחרונות היא מבצעת מעין אקזיט מתמשך שמרחיק אותה אט אט משוק הגז. החברה מסרבת להשקיע בנכסי גז חדשים, גם אם נמצא פוטנציאל להפקת גז. כך, למשל, בתחילת העשור השיבה ישראמקו למדינה את רישיון ים 1 שממוקם מול אשדוד. בפברואר 2012, בשיא המחסור בגז שנוצר בשל משבר הגז המצרי, ישראמקו החזירה למדינה גם את רישיון אור. בזמנו טענה ישראמקו כי הסיבה לכך היא כמות הגז הקטנה בשטח שעבורה לא משתלם לממן פיתוח. באוגוסט האחרון החזיקה ישראמקו למדינה את רישיונות הענק - דניאל, שמכילים עשרה מאגרי גז שונים שההיקף המצטבר שלהם מתקרב לזה של מאגר תמר. החזרת הרישיונות למדינה היתה מכה קשה למשק הגז המקומי. ישראמקו ושותפתה לרישיונות מודיעין טענו שמדובר ביותר מדי קידוחים, יותר מדי השקעות ופחות מדי לקוחות שאינם מצדיקים את פתיחת הארנק לשם הוצאת הגז מהאדמה של דניאל.

 

התוצאה היא שישראמקו נותרה עם אחזקתה בתמר בלבד. כפי שפורסם ב"כלכליסט" ביום ראשון, השנתיים הקרובות צפויות להיות תור הזהב של המאגר, משום שאין תחרות למאגר ומשום שהמאגר לא ישלם מס במהלכן. במקביל, שותפות תמר החליטה על חלוקת דיבידנד של 5 מיליארד שקל עד 2020.

 

נוכח המדיניות הזו והדיבידנד הצפוי, אף אחד לא יופתע אם מימון ימכור גם את האחזקה בתמר לאחר 2020.

לכתבות נוספות בנושא שוק ההון 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x