שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

220 מיליון שקל: האקזיט של זוהר לוי בכלכלית ירושלים

בעל השליטה בסאמיט זיהה את תמחור החסר של חברת הנדל"ן, ורכש מניות שלה ב־292 מיליון שקל. לאחר שראה שלא יוכל לממש את תוכניותיו, מכר כמעט את כל אחזקותיו. לוי עשוי להפוך שוב לבעל עניין בכלכלית אם יממש את האופציות שקיבל

אורן פרוינד 08:0408.01.18

ככמעט שנתיים עברו מאז שזוהר לוי נכנס להשקעה בכלכלית ירושלים, חברת הנדל"ן שנלקחה מאיש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, ולוי סולל לעצמו את הדרך לאקזיט עם רווח אדיר של 220 מיליון שקל. בשבוע שעבר הוא מכר נתח של 6% - כמעט את כל אחזקות סאמיט (חברת הנדל"ן שבשליטתו) בכלכלית, תמורת 150 מיליון שקל.   

סאמיט חדלה להיות בעלת עניין בכלכלית ירושלים, ונותרה עם אחזקה לא מהותית של 1.1% בשווי של 30 מיליון שקל. עם זאת, סאמיט תשוב להיות בעלת עניין אם

תממש את החבילה של 13.8 כתבי אופציה שיש לה, שניתנים להמרה למניות כלכלית במחיר מימוש של 5 שקלים. מחיר השוק היום הוא 9.7 שקלים למניה, כך שלסאמיט מדובר בחבילה בשווי של 66 מיליון שקל.

 

את צעדיו הראשונים בכלכלית ירושלים, עשה לוי במרץ 2016, בהנפקת הון שביצעה לאחר שהמשא ומתן לרכישת השליטה בה על ידי האחים נקש, פוצץ. כלכלית היתה אז בתקופה הקשה בתולדותיה. היא עדיין לא סיימה ללקק את הפצעים מהמשבר של 2008, שהכניס אותה לתקופה ארוכה של מימושים אגרסיביים של נכסים, בניסיון לעמוד בקצב של פירעונות האג"ח.

 

ב־2014 היא ניצבה בפני משבר נוסף שהגיע מרוסיה, שנפגעה קשות עקב הקריסה במחיר הנפט. החברות־הבנות דאז מירלנד וסויטלנד ספגו מכה קשה, והסבו לכלכלית הפסדים של מאות מיליוני שקלים.

 

באותו הזמן הקריסה הכלכלית של פישמן החלה להשפיע מאוד על תשואות האג"ח בשוק ההון, והחשש העיקרי היה שהחברה תאבד את אמון המשקיעים, ולא תוכל לגייס כסף כדי למחזר חובות.

 

מנכ"ל החברה דודו זבידה הבין אז שהדרך היחידה לחמוק מהסדר חוב - בעזרת הנפקת מניות. לוי רכש בהנפקה ההיא באמצעות סאמיט 16.8% מהחברה תמורת 245 מיליון שקל, וחבילת אופציות נוספת שניתנות להמרה ל־13.8 מיליון מניות במחיר מימוש של 5 שקלים למניה.

 

כחודש אחרי הכניסה הראשונית בתחילת מרץ 2016, לוי ביצע רכישה נוספת והגדיל את אחזקותיו ל־20% (21.28%) בדילול מלא תמורת 47 מיליון שקל. השוק אהב מאוד את כניסת לוי לחברה. המשקיעים זכרו כיצד רכש את חברת חייל (לימים סאמיט) מכונס נכסים תמורת מיליוני שקלים בודדים, והפך אותה לאימפריית נדל"ן בגרמניה.

 

ללוי היו תוכניות גדולות גם לכלכלית. הוא זיהה את מה שמשקיעים אחרים, כמו דוד פורר, הבעלים של ניאופארם וכיום בעל המניות הגדול בכלכלית (24.11%), זיהו. נכסי החברה - בייחוד בישראל - טובים, אך המניה תומחרה אז בחסר עמוק, לאור ההסתבכות של פישמן.

 

אך חוק הריכוזיות לא אפשר ללוי להשתלט על החברה ולבצע בה שינויים כפי שעשה בסאמיט. החוק אוסר על מבנה של שלוש שכבות ציבוריות, ומכיוון שלכלכלית יש חברות־בנות ציבוריות (מבני תעשייה ודרבן), סאמיט לא יכלה לרכוש את השליטה בה.

 

באותו הזמן נפתח מאבק סביב השליטה בדירקטוריון החברה. לוי ביקש למנות שלושה דירקטורים מטעמו, כולל הוא עצמו. יו"ר הדירקטוריון דאז, אהרון פוגל, טען שלוי מתנהג כגורם ריכוזי ובניגוד לחוק הריכוזיות. לוי דחה את הטענות וניצח במאבק. פוגל הודח ושלושה נציגים מטעם לוי מונו לדירקטוריון.

 

אך הניצחון לא עזר ללוי להוציא לפועל את תוכניותיו. הוא ניסה לבצע מהלך עוקף לחוק הריכוזיות, כשהגיש באוגוסט 2016 הצעה לרכישת השליטה (39%) במבני תעשייה. אך דירקטוריון כלכלית דחה אותה. כמה ימים לאחר מכן לוי החל לסלול לעצמו את הדרך לאקזיט כשמכר לפורר 11.9% מהחברה תמורת 264 מיליון שקל - מכירה שהניבה רווח של 100 מיליון שקל. ביום חמישי בוצעה כאמור המכירה השנייה. מקורב ללוי הסביר: "הוא הבין שלא יהיה דומיננטי, זיהה הזדמנות - ומכר במחיר טוב".

 

 

זוהר לוי זוהר לוי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x