• תפריט
בורסת ת"א

ניתוח כלכליסט

הבאג המרכזי בתוכנית של שולץ

כדי שתוכנית הפיטורים תשקם את טבע דרושה צמיחה, והיא לא צפויה להגיע מעליית מחירי התרופות שעליה בונה המנכ”ל החדש. וגם: עכשיו מתברר עד כמה היה חסר מנהל בטבע בכל השנים האחרונות

סופי שולמן 11:0517.12.17

מי אשם במשבר הנוראי שאליו נקלעו אלפי עובדי טבע שיישלחו לבתיהם בחודשים הקרובים? הכי קל כמובן להאשים את ארז ויגודמן, כנראה המנכ"ל הכושל ביותר של חברת התרופות שהכניס אותה במהירות חסרת תקדים לעסקת ענק לרכישת אקטביס ב־40 מיליארד דולר. ויגודמן מונח שם מתחת לפנס עם ההיבריס והמגלומניה שסנוורו אותו. ויגודמן, שהובא לטבע על ידי אלי הורביץ האגדי עצמו, כשלראשו הילה זוהרת של כהונה מוצלחת כמנכ"ל שטראוס וכהונה לא ארוכה במיוחד כמנכ"ל מכתשים אגן, לא באמת למד את טבע לעומק ובעיקר לא למד את השוק.

 

 

 

כמו שלהאשים את ויגודמן היום בכל הבעיות של טבע זה לחפש מתחת לפנס, כך גם האיש עצמו - חיפש את הפתרון רק מתחת לפנס ולא זז מילימטר אחד הצדה. לו רק עשה זאת, היה מגלה כי כבר בעת חתימת העסקה עם אלרגן, שהסכימה למכור לטבע את חטיבת הגנריקה שלה, המספרים העגומים על שוק התרופות הגנריות היו כבר בחוץ. האם הנתונים שהיו זמינים לאלרגן וגרמו לה להבין ששוק הגנריקה עובר מהפך ולא לטובה, לא היו ידועים לטבע?

 

 

 

על פי נתונים רשמיים של הממשל האמריקאי, שמבוססים על מספרים שמגיעים ממדיקייר, תוכנית מימון התרופות הציבורית הגדולה בארצות הברית, שחיקת המחירים בשוק התרופות הגנריות החלה עוד ב־2010. למעשה בתקופה שבין 2010 ועד הרבעון השני של 2015, אז נחתמה עסקת טבע־אקטוויס, צנחו מחירי הגנריקה ב־59%. ירידה מדהימה זו נרשמה עוד לפני שקמפיין הבחירות בארצות הברית העלה הילוך והפך את מחירי התרופות לאחד המוקדים שלו, בהובלת הילרי קלינטון ובהמשך אומץ גם על ידי דונלד טראמפ.

 

קטליזטור אלים

 

גם אם ויגודמן לא היה מודע לצניחת המחירים בגנריקה בזמן אמת בעת שהימר על כל הקופה של טבע והוסיף לכך חוב של 35 מיליארד דולר, עד לרגע השלמת העסקה הכל כבר היה באוויר ואלפי עמודים נכתבו בנושא. המשפט הזה הוא כמובן בלתי אפשרי, שכן מנכ"ל חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם לא יכול שלא לקבל על בסיס יומי את נתוני המחירים בשוק העיקרי שלו.

 

וכאן נכנס לתמונה הדירקטוריון של טבע על כל יושביו, שלא רק תמכו פה אחד בעסקה, אלא האשמה המרכזית שלהם היא דווקא אי ביטול העסקה. נניח רגע לוויגודמן עם תחושת השליחות ההיסטורית, שחש כמי שסומן על ידי הורביץ, בשילוב היעדר הבנה בשוק התרופות — יהיה זה לא אנושי לצפות ממנו לבוא ולהציע לבטל את מהלך חייו. אבל בדיוק לשם כך קיים הדירקטוריון, ולא כולם שם אנשי הגווארדיה המקומית שבעיקר חיממו את הכיסאות תמורת תגמול נדיב כמו גליה מאור או דן פרופר. ישבו בדירקטוריון זה יצחק פטרבורג, שמכיר את שוק התרופות ואת טבע; אמיר אלשטיין, נצר למשפחת מייסדי טבע שגדל לתוכה; וגם אריה בלדגרין, שכמו פטרבורג ברח מאז, אבל ברגע הנכון ואף שבוודאות הבין את המשמעות, לא הציע לבטל את עסקת אקטוויס. 

 

 

 

בכל הסכם מהסוג שנחתם בין אלרגן לטבע יש סעיף ביטול שכרוך בתשלום שאמנם נראה גבוה, אבל בראייה היסטורית הוא מזערי. במקרה זה היה מדובר בכ־2 מיליארד דולר, כסף קטן עבור טבע של פעם. יתרה מכך, הכשל הנוסף בעסקה שנבע ככל הנראה מכך שכמעט ולא נעשתה בדיקת נאותות יסודית לאקטוויס, נעוץ בכך שהחברות נאלצו למכור תרופות רבות מדי עקב דרישת ההגבלים העסקיים. אירוע זה יכול היה לשמש עילה לביטול העסקה אפילו ללא קנס, רק עם קצת מאמץ. אבל אף אחד לא התאמץ.

 

ואולם עסקת אקטוויס היא בגדר הרע הידוע של טבע והקטליזטור האלים לכל מה שמתרחש עכשיו. מה שנחשף בימים האחרונים במלוא העוצמה הוא שטבע בעצם לא נוהלה כבר שנים ארוכות. כל הכתרים שנקשרו לראשה וראשי המנכ"לים הקודמים על אמנות ביצוע הרכישות הם כתרים מקש. טבע רכשה ובלעה ופשוט לא עשתה דבר עם כל מה שנרכש, פרט לצמצום אנשי השיווק והמנהלה בחו"ל והוספת המפעלים על התרופות שהם מייצרים לסל שלה כאשר המיליארדים מהקופקסון מכסים על היעדר הניהול. כך ניצחה טבע את הסטטיסטיקה.

 

התגאה ב”ארון התרופות”

 

בשקפים המעוצבים להפליא שהציג ויגודמן לאורך כהונתו הקצרה הוא התגאה במיוחד ב"ארון התרופות של טבע", שהוא הגדול בעולם ומונה לא פחות מ־1,000 מולקולות שונות. בימים אלה מתברר שעובדי החברה ישלמו על הארון הזה ביוקר, מכיוון שחלק גדול מהתרופות פשוט לא רווחיות. המנכ"ל הטרי של טבע קאר שולץ תיאר את המצב באיפוק הסקנדינבי האופייני ואמר כי לטבע יש 80 מפעלים, אך לו היה עליו להקים את החברה היום, הוא לא היה מקים יותר מ־8־12 מפעלים. משמעות הדבר בעברית: 90% מהמפעלים של טבע מיותרים.

 

נכון שגם השקל החזק הוא בעוכרי הייצור בישראל, והוא תרם להתייקרות כוח האדם בארץ, בעיקר במגזר הייצור התעשייתי. אך אם לשפוט לפי הדברים שאמר לעובדים דוד לוסטיג, מנהל המפעל של טבע בירושלים, קווי תרופות מסוימים לא יהפכו לרווחיים גם אם יעבירו את הייצור להודו או לצ'כיה. זו כבר לא רק אשמת השקל, אלא כשל ניהולי עמוק יותר. האם עד הגעתו של שולץ אף אחד לא טרח לבדוק מה קורה בקווי הייצור של טבע?

 

מה עכשיו? האם משלם המסים הישראלי, שכבר השתתף במימון הקלות מס לטבע, צריך להכניס את היד לכיס פעם נוספת? לא, בעיקר לא כשמדובר במטה בפתח תקווה או העובדים המשכילים בנתניה ובכפר סבא. הפיטורים הכואבים והקשים ביותר הם כמובן בפריפריה. אולם גם אם הממשלה תנשים עכשיו את המפעלים בירושלים, בקריית שמונה או ברמת חובב, זו תהיה הנשמה מלאכותית בלבד מכיוון שלטבע אין מה לייצר במפעלים האלה. למפעלים האלה חייבים לחפש רוכש והממשלה יכולה לסייע כאן במתן הטבות לרוכשים אם באמצעות מיסוי או כל כלי יצירתי אחר, והפעם רק בתוספת ההתניה החשובה ביותר: לשמור על מספר מינימלי של מועסקים שייקבע מראש. הרי זה בסופו של דבר מה שמבדיל בין טיפשים לחכמים, רק האחרונים לומדים מטעויות.

 

איך אפשר להעלות מחירים?

 

אבל השאלה הגדולה כעת היא אם התוכנית של שולץ היא מה שיחלץ את טבע מצרותיה. המשקיעים האמריקאים הריעו למהלך והקפיצו את המניה ביותר מ־10% במהלך סוף השבוע, אבל זו הסתכלות לטווח קצר. היא משקפת בעיקר שביעות רצון מכך שלראשונה זה שנים ארוכות נראה שמישהו עושה בדק בית של ממש בחברה. הבעיה היא שלרוב כשמתחילים בתוכנית קיצוצים נרחבות הן רק הספתח לתוכניות דומות שיבואו בהמשך. במעט מאוד מקרים בהיסטוריה מהלך פיטורים נקודתי, חד ככל שיהיה, הספיק כדי להבריא את החברה.

 

לצד הפיטורים, צריכים להיות גם מקורות צמיחה. שולץ עוד לא סיפק תחזיות לעתיד, אבל אחת הנקודות המטרידות היא שחלק מהתוכנית שלו מתבססות על העלאת מחירי התרופות של טבע. בתנאים השוררים היום בשוק — כשה־FDA רק מאיץ את תהליכי אישור תרופות גנריות חדשות כדי להגביר את התחרות, והנשיא טראמפ מצייץ באופן קבוע על מחירי התרופות המוגזמים — קשה לראות איך יתאפשר ליישם את האסטרטגיה הזאת, מלבד כמה תרופות נקודתיות.

 

הישראלים צריכים להתחיל להתרגל למחשבה שטבע תשרוד, אבל כחברת תרופות לא גדולה במיוחד, שתנסה להתחרות בשוק העולמי כל עוד היא לא תיבלע על ידי אחרים. הדבר היחיד שיכול להחזיר עטרה ליושנה זה עוד קופקסון או שני בסט־סלרים (תרופה חדשנית שמגיעה למכירות של מיליארד דולר בשנה) בינוניים. כיום יש לטבע אס אחד כזה שהיא מחזיקה ביד בדמות התרופה למיגרנה, אבל יש עוד משוכות רבות בדרך ומתחרות רבות לעקוף בדרך אל קו הסיום, וכמו עם הקופקסון לפני עשרים שנה, טבע זקוקה להרבה מזל לצד השכל.

לכתבות נוספות בנושא שוק ההון 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x