שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

ניתוח כלכליסט

בית הזיקוק של עידן עופר מבריח מנכ"ל כל שנתיים

לאחר חקירות, איומים בבג"ץ והיתקלויות מבפנים ומבחוץ, אבנר מימון עוזב את תפקיד מנכ"ל בזן, ומותיר מקום למנכ"ל החמישי בתוך פחות משבע שנים. כעת עשוי המנכ"ל המיתולוגי ישר בן מרדכי לחזור לתפקיד

ליאור גוטמן ואורן פרוינד 08:4920.11.17

מנכ"ל בית הזיקוק של החברה לישראל, אבנר מימון, הודיע אתמול על עזיבת התפקיד. מימון יישאר בבית הזיקוק החיפאי עד פברואר הקרוב, אז ייכנס לנעליו מנכ"ל חמישי בתקופה של שבע שנים, מציאות שקשה להגדיר אותה כיציבה ובריאה מבחינה ניהולית, אולי אפילו קפריזית מבחינת הבעלים. לשם השוואה, מנכ"ל בית הזיקוק הדרומי של פז באשדוד, יונה פוגל, ניצב בתפקידו כבר עשור ויותר.

 

 

 

מימון עוזב את בזן לאחר קצת יותר משנתיים, ודווקא ימים ספורים לאחר פרסום דו"חות כספיים מעודדים. רק בחמישי האחרון דיווחה בזן כי הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2017 הסתכם בכ־92 מיליון דולר, בהשוואה לכ־1 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל אשתקד; והרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2017 הסתכם בכ־183 מיליון דולר, לעומת כ־116 מיליון דולר בתקופה מקבילה.

 

זאת ועוד, הרווח התפעולי־תזרימי (EBITDA) המנוטרל של בזן ברבעון השלישי של 2017 הסתכם בכ־182 מיליון דולר, יותר מכפליים בהשוואה לכ־70 מיליון דולר בתקופה המקבילה, מה שהוביל את החברה לחלק דיבידנד בהיקף של 65 מיליון דולר.

 

מפעל בזן במפרץ חיפה מפעל בזן במפרץ חיפה צילום: אלעד גרשגורן

 

 

בשוק נפוצו שמועות שהעזיבה של מימון קשורה לחלוקת הדיבידנד לבעלות השליטה, החברה לישראל של עידן עופר ופטרוכימיים של דיוויד פדרמן. ואולם מימון הכחיש את הדברים, ואף טען שהוא תמך בחלוקת הדיבידנד.

 

אז מה יש בבית הזיקוק הזה שמבריח מנכ"לים בתדירות של שנה וחצי בממוצע למנכ"ל? האם כל מי שיגיע לשם בהכרח ימצא עצמו מתנגח עם המשרד להגנת הסביבה או ארגונים ירוקים שעדיין מאמינים שאפשר לעקור את בית הזיקוק משם ולוותר על אספקה של רוב הבנזין והסולר למדינה מבלי להציע תוואי חלופי לאספקת דלקים? רגע לפני שמימון עוזב, "כלכליסט" מנתח את הבעיות של המנכ"ל היוצא ואת הנדוניה המגבילה של המנכ"ל הבא.

 

למימון נמאס להיחקר באזהרה

 

נתחיל עם העובדות היבשות: בית הזיקוק בחיפה הוקם בימי המנדט הבריטי, וחלק מהמתקנים שלו נשענים על תשתיות בנות 80 שנה. עד 2006 בית הזיקוק היה בידי המדינה, וזו הצליחה לצמצם את זיהום האוויר שם באותה פנומנליות שזכורה מהניסיונות להעלות את נבחרת ישראל בכדורגל למונדיאל. במילים אחרות, ממש כלום.

 

לפני קצת יותר מעשור בתי הזיקוק הופרטו, ורק אז המדינה החילה עליהם רגולציה מחמירה. פעם אחר פעם, לעתים כחלק מרצון לרצות את הבוחרים באזור, המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה מצאו את בית הזיקוק כמפר הוראות או כמזהם את הסביבה. בחלק מהמקרים הביקורת היתה ראויה וברוכה, וניתן לציין את המקרה של שריפת מכל הדלק משנה שעבר, שהוביל לחקירה באזהרה של מימון וחלק מההנהלה עד להמלצה להגיש נגדו כתב אישום.

 

בתחילת 2011 בזן החלה לחוות זעזועים, עם עזיבת המנכ"ל המיתולוגי שלה ישר בן מרדכי. העזיבות החלו בד בבד עם התגברות הלחץ הציבורי על החברה, בעיקר על ידי ראש העיר חיפה יונה יהב. לאחר העזיבה של בן ישר, שני מנכ"לים נוספים, פנחס בוכריס ואריק יערי, עזבו את החברה גם הם עם כהונה קצרה של פחות משנתיים. גם הם התלוננו על ריבוי הרגולציה והחשיפה האישית לסנקציות פליליות.

 

 

 

אבל פה זה לא נגמר – החקירות והזימונים רק הלכו וגברו, ורק לפני כחודש וחצי מימון קיבל מהמשרד להגנת הסביבה הוראה "מעכשיו לעכשיו" לצמצם את פליטת אדי הבנזן בבזן תוך 45 יום – כלומר עד סוף נובמבר – אחרת המשרד להגנת הסביבה יתחיל להשבית מתקנים ואולי שוב יזמין את מימון לחקירה באזהרה.

 

אחד המנכ"לים לשעבר של בזן אמר אתמול ל"כלכליסט": "להיות מנכ"ל בבזן זה תפקיד עם אחריות אישית מאוד. כל הזמן קוראים לך לשימועים. זו לא עבירה מנהלית אלא עבירה פלילית. כמה אפשר לחיות כשמאיימים עליך. המציאות הפוליטית היא שיש לחץ ציבורי שסגר מפעל (האמוניה – א"פ). הפוליטיקאים מפחדים. מדינת ישראל לא יכולה לחיות בלי בתי זיקוק וראש הממשלה תחת חקירות והוא לא מסוגל לתת גיבוי. זה התפקיד שלו. שר האוצר משה כחלון הוא חיפאי והוא תומך במאבק של יונה יהב".

 

בנוסף לכל זה, מבקר המדינה מכין בימים אלה דו"ח על פעילות – או אי־פעילות – המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לבזן והזיהום בחיפה, מה שאולי מזמין התקפות פבלוביות על המתקן, גם אם בעבר זה היה נגמר בשיחת טלפון. מצד שני, אולי זה כבר לא ממש משנה. מימון יודע שגם אם הוא עוזב החקירות ילוו אותו, בדומה לחקירות שליוו את המנכ"ל לשעבר בוכריס לאחר שעזב, אבל זו המתעתדת לבוא על אדי הבנזן היתה אחת יותר מדי. במילים אחרות, מנכ"ל אמור לנהל, לא לבלות את ימיו בניסיונות כסת"ח כאלה ואחרים על עצם עבודת הזיקוק.

 

יהב ישתגע לפני שיאשר מועצה תעשייתית

 

וזה מוביל אותנו לנקודה השנייה, שהיא התוכניות שמימון משאיר על השולחן. בזן מתכננת מזה זמן רב להקים שם תחנת כוח פרטית בהספק של כ־140 מגה־ואט. כסף יש, אפילו חוזה גז כבר נחתם, והנה בשבועות האחרונים אושר לבתי הזיקוק להתרחב בעוד 5%, שהם 43 דונם. זה רבע ממה שקיוו שם לקבל, ויכול אולי שלא להספיק.

השלב הבא בתוכנית היה להקים במקום מועצה תעשייתית שתאגד כמה מפעלי תעשייה. מבחינת ראש העיר יהב מדובר בהגשמה של סיוט פוטנציאלי, בטח בשנת בחירות. יהב שואב עידוד מההצלחה היחסית בהשבתת וסילוק מכל האמוניה בחיפה, ועם בניית הנמל החדש בעיר ופינוי שטחי הרציף של הנמל הישן יהב עוד מאמין שחלום הריביירה שלו בחיפה יקרום עוד וגידים.

 

לבזן יש תוכניות אחרות. לא שפעילות המפעל שם לא מזהמת, ולא שלא צריך לנטר אותה, אבל בזן מספקת הלכה למעשה 60% מהביקוש לבנזין וסולר בישראל. למעשה, בזן היא ספקית הדלקים הכמעט בלעדית של חברות דלק, דור אלון וסונול, ולכן החלום בחברה הוא כניסה למסגרת של "מועצה תעשייתית". זו תנתק אותה מהמדינה, ותאפשר תוכניות פוטנציאליות להתרחב, להגדיל את יצוא הסולר והמזוט לאגן הים התיכון ואולי להתכונן מראש ליום הדין – הוא היום שבו משרד האנרגיה ימיר את כלל התחבורה הכבדה משימוש בסולר לגז טבעי.

 

מימון הגדיר את הקמת המועצה כאחד מיעדיו, אבל הוא עסוק בחקירות וישיבות בלתי־נגמרות במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובעתירות לבג"ץ שמאיימות להגיע. במילים אחרות, עוד הרבה מים יעברו בקישון לפני שמישהו יאשר את המהלך, ומימון כנראה שלא יגזור את הסרט.

 

 

 

גם יושבי הראש מתחלפים בקצב מהיר

 

התחלופה התדירה בהנהלה הבכירה בבזן אינה ייחודית לתפקיד המנכ"ל. גם יושבי הראש של החברה התחלפו בקצב מהיר. את יוסי רוזן החליף עקיבא מוזס, שכיהן בתפקיד בין אמצע 2012 לספטמבר 2013, ואז עזב בשל מה שהוגדר אז סיבות אישיות. מי שהגיע אחריו היה דיוויד פדרמן, אחד מבעלי השליטה בבזן, שהוחלף בפברואר 2015 על ידי היו"ר הנוכחי, עובדיה עלי. עלי אמנם הוציא הודעת תודה למימון ולתרומת, אך השמועות – שהוכחשו – היו שעלי לא ממש הסתדר עם מימון. בסביבת המנכ"ל היוצא מכחישים את השמועות בעניין.

 

לכן, אחת השאלות הגדולות היא מי המנכ"ל המשוגע שירצה להגיע לבזן, אחרי שארבעה ברחו או עזבו בתקופה של פחות משבע שנים. אחד השמות שעלו אתמול היה המנכ"ל האחרון שהחזיק יותר מעשור, ישר בן מרדכי, אך מסיבות אישיות לא ברור עד כמה הוא זמין.

 

שם נוסף שעלה אתמול הוא של המשנה למנכ"ל שלומי בסון, ששמו שורבב בפרשה של הטרדה מינית לכאורה, עד לניקויו המלא על ידי המשטרה וסגירת התיק . הבעיה היא שמה שמימון סבל בתחום החקירות יסבול גם שיגיע אחריו, ככל הנראה עם איומי צווים אישים וחקירות המשטרה הירוקה ככל שהמשרד להגנת הסביבה יחפוץ או ככל שמערכת הבחירות בחיפה תתקדם. וזו כבר מציאות כמעט בלתי־אפשרית לבית זיקוק שהוא מונופול אזורי בתחומו וגוף שמחזיק כ־60% מהשוק.

 

בית הזיקוק בחיפה בית הזיקוק בחיפה צילום: אלעד גרשגורן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x