שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

פרשנות

אפריקה, חכי בסבלנות. הנציגות והנאמן עסוקים בניפוח האגו

אפריקה ישראל נכנסה להסדר חוב ביוני 2016, ומכרז הרכישה עורר תקווה להעברת השליטה במהירות. אולם אף שמתחילת יולי השנה רק הצעתם של האחים סיידוף מונחת על השולחן, הנאמנים והנציגות מעבירים את הזמן בדיונים, ושהחברה תתייבש

מיקי גרינפלד 06:5106.11.17

מסתוריות, חידתיות, סתמיות וחוסר פשר. זהו פחות או יותר הפירוש המילולי של המילה הלועזית הרמטיק (Hermetic) בשפת המקור. ראשיתה בזרם ההרמטיציזם של העת העתיקה ואחריתה בתנועות פילוסופיות אזוטריות ומיסטיות ברנסנס וברפורמציה, שהמשותף להן, בין היתר, היה התנגדות לעמדות של רציונליות. וזה השם שבחרה לעצמה אחת מחברות הנאמנות הוותיקות והמנוסות בישראל — הלוא היא הרמטיק נאמנות — המוכרת לכל הפעילים בשוק ההון המקומי. ומבלי שהתכוונה היתה זו בהחלט בחירת שם ראויה. התנהלותה של הרמטיק בחודשים האחרונים בענייני אפריקה ישראל, לצד נציגות מחזיקי האג"ח, היא חידתית, סתומה, מסתורית, בלתי רציונלית וחסרת פשר. במונחים עסקיים ניתן לומר שהיא כמעט לא מתקבלת על הדעת, בעיקר לנוכח הזימון החדש לאסיפת מחזיקים שפורסם אתמול, שבה ידונו בין השאר בהצעה מתחרה חדשה שהגיש, בפעם המי יודע כמה, מוטי בן־משה.

 

 

 

אז למה חיכינו? ככה

 

תקציר הפרקים הקודמים: במאי 2016 הודיעה אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב על כניסתה להסדר חוב שני. במרץ 2017 נקבע סוף סוף מועד להגשת הצעות מחייבות במכרז לרכישת השליטה באפריקה ישראל, אך הוא נדחה. מכאן החל מסע של מגעים והתדיינויות והדלפות וספינים וכל מיני כאלה, עד לרגע האמת לכאורה, שבו נותרו שני מתחרים על השולחן — קבוצת מוטי בן־משה ולבייב, והאחים נתי ועופר סיידוף מצד שני.

 

 

 

מהרעיון הראשוני של מכרז, שפורסם כאמור במרץ, הגענו כבר ליוני — אז הוגשה רשמית ההצעה המחייבת מטעם האחים סיידוף. למה חיכינו עד ליוני? ככה. ב־20 ביוני ניצח סיידוף בהצבעת שתיים מהסדרות ובן־משה ניצח בסדרה השלישית. לאחר התדיינות משפטית על משמעות התוצאה המליץ השופט המחוזי איתן אורנשטיין לפתוח במו"מ למציאת פתרון, ונאמני החברה גיבשו רעיון של תחרות מחודשת בין ההצעות והגשת ההצעה המועדפת בלבד, לאחר תהליך תמחור, לאישור אסיפת המחזיקים. שוב פעם אסיפה. זו יועדה לתחילת יולי, אולם ב־5 ביולי הודיעו בן־משה ולבייב על פרישה מהמירוץ.

 

צעד קדימה, שניים אחורה

 

המשמעות היתה ברורה: מ־5 ביולי נותרה על המדף הצעה אחת בלבד, זו של האחים סיידוף, והמחזיקים אכן החליטו — בעוד אסיפה — לתת לה הזדמנות עם תקופת בלעדיות ראשונית של 30 יום. מאז עברו ארבעה חודשים, ונדמה שעברו 40, ומאז מתנהלת סאגה מביכה שבמסגרתה על כל צעד קדימה דואגים הנאמנים והמחזיקים להחזיר את החברה שני צעדים אחורה, עם זימון אסיפה והתייעצות, עם סקנדל ושערורייה ולא יעלה על הדעת וחוזר חלילה. וזאת כשאין הצעה נוספת על השולחן, רק זו של סיידוף. כאילו, עושים שרירים על ריק.

 

וכשאומרים ארבעה חודשים, עושים חסד גדול עם הנאמנים והנציגות, כי למעשה מדובר בשבעה־שמונה חודשים. כבר במרץ אפשר היה לצאת במכרז, לסגור אותו, לאשר את ההצעה ולהוציא את אפריקה לדרך חדשה בתוך שבועיים־שלושה של סגירות הסכמים. אם באמת רוצים. אבל הנאמנים והנציגות לא ממהרים לשום מקום, ואתמול, כאמור, הם זימנו עוד אסיפה לצורך התייעצות, כי פתאום קיבלו הצעה חדשה לרכישת דניה סיבוס, ופתאום הגיע גם בן־משה משום מקום עם הצעה חדשה משלו. ובמקום להגיד לאדונים הפתאומיים 'תודה, אבל לא, אנחנו עכשיו בעניין של סיידוף', מחליטים הנאמנים והנציגות שאולי כדאי לעשות חשיבה מחודשת. ולעזאזל אפריקה, שתתאזר לה בסבלנות, ואת החשבון על כל האסיפות האלה, אגב, היא משלמת, ולאפריקה כידוע אין מי יודע מה כסף לחלק. אבל לנאמנים לא אכפת. הם מכנסים אסיפה, מודיעים על הצעה חדשה, ובדרך גם זוכים אולי לעוד פרסום ואולי גם לעוד חיזוק לאגו. הם מן הסתם יטענו שכל פעולותיהם נועדו למקסם את ההחזר לבעלי האג"ח, להשיג את ההצעה הטובה ביותר. מילים כדורבנות, אבל שטויות במיץ.

 

מחזיקי האג"ח האומללים

 

מרגע שבעלי האג"ח החליטו שהאינטרס שלהם הוא המשך פעילותה של אפריקה ולא פירוק, תפקידם של המחזיקים והנאמנים להוביל למכרז, להעלות זוכה, לחתום על הסכם מכירה במהירות האפשרית ולהוציא את החברה לדרך חדשה. אפריקה פעילה ושקופה שווה למחזיקי האג"ח האומללים ולשוק כולו הרבה יותר מעוד הצעה משופרת בקצה, מעוד 10 מיליון שקל בקופה וגם יותר מ־50 מיליון שקל, אם המשמעות היא עיכוב של חצי שנה במכירה. אבל הרמטיק והנציגות רוצים לדבר. שוב. באיזה חדר מלון חביב מן הסתם. כי לדבר זה מאוד חשוב. בהצלחה לאפריקה עם זה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x