שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוקי חו"ל

פרשנות

דויטשה בנק: גדול מכדי ליפול, אבל לא מכדי להפיל

השבוע נגע שוויו של דויטשה, שהיה הבנק הגדול באירופה, בשפל של 33 שנה. שילוב של יוהרה ניהולית ומעורבות בכל פרשת שחיתות אפשרית הוביל את הענק הגרמני להתנדנד באופן מסוכן ולאיים על המערכת הפיננסית העולמית

אורי פסובסקי ורן אברמסון 15:1805.10.16

"אני לא יודע אם לצחוק או לבכות מכך שאותו בנק שהכריז שהמודל העסקי שלו הוא ספקולציה, מכריז עכשיו שהוא נפל קורבן לספוקלטנים". כך הצהיר בסוף השבוע זיגמר גבריאל, סגנה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, וסימן שאפילו לפוליטיקאים בברלין מתחיל להימאס לתת גיבוי לדויטשה בנק, הבנק הגדול בגרמניה, שמחול השדים סביבו אינו פוסק לרגע.

 

מה זעזע את מניית דויטשה בנק הפעם?

עד הקיץ האחרון יכול היה דויטשה בנק להסתתר בצלו של משבר הבנקים האיטלקי, שהיה במרחק שערה מהתפוצצות ביולי. ואולם, בסופו של דבר הצליחה הממשלה ברומא לגבש הסדר חילוץ לבנק מונטה די פסקי, ותשומת הלב נדדה לגרמניה.

 

ההתנגדות העזה ביותר לחילוץ ממשלתי של הבנקים האיטלקיים הגיעה מצד מרקל ושר האוצר שלה וולפגנג שויבלה, שהוביל את השינוי בחוקי חילוץ הבנקים בגוש היורו. סביר להניח שהעמדה הקשוחה שהשניים הציגו נבעה מהידיעה כי גם דויטשה בנק עלול להפוך למועמד לחילוץ ממשלתי. מניית הבנק שנסחרה ב־2007 סביב 152 דולר נחתה בסוף השבוע האחרון למחיר של 13 דולר, שפל של 33 שנה. מבחינת מרקל, שמתכוונת להתמודד בשנה הבאה על כהונה רביעית, חילוץ דויטשה בנק באמצעות כספי משלם המסים משמעותו סוף הקריירה הפוליטית, שגם כך נמצאת בסכנה בגלל מדיניות הדלת הפתוחה המאוד לא פופולרית שהיא נקטה כלפי הפליטים שהגיעו לגרמניה.

 

האפיזודה הנוכחית בשנת הבלהות שעוברת על הבנק החלה לפני מעט יותר משבועיים, אז דיווח "הוול סטריט ג'ורנל" כי משרד המשפטים האמריקאי ידרוש מדויטשה בנק לשלם קנס של 14 מיליארד דולר. זאת במסגרת הסדר טיעון לשורת תביעות שתלויות נגדו בגין עבירות שביצע בסחר באג"ח מגובות משכנתאות בשנים 2005–2007. החשש המיידי היה כי קנס בסדר גודל כזה יפגע בהון העצמי של הבנק באופן שיכריח אותו לגייס עוד הון ולדלל את בעלי המניות, או אפילו להזדקק לחילוץ.

 

אף שהבנק הודיע בתגובה כי הוא מצפה ממשרד המשפטים לדון עמו על הקנס, שלדבריו היה גבוה משמעותית מקנסות שנקבעו בהסדרי טיעון קודמים על עבירות דומות, המניה החלה לצלול בחדות. שבוע לאחר מכן ציטט השבועון הגרמני "פוקוס" בכירים בסביבתה של מרקל באומרם כי היא מתנגדת בתוקף לחילוץ של הבנק או להתערבות שלה במחלוקת שבינו לבין וושינגטון.

 

איך דויטשה בנק הגיע למצב הזה?

איך ענק בינלאומי כמו דויטשה בנק נקלע למצב הזה? חלק מההסבר הוא שהמודל העסקי שלו פשוט הפסיק לעבוד. מצד אחד, בנקאות היא לא מה שהיה פעם. כמו בנקים אחרים באירופה, גם דויטשה מתקשה לעשות כסף במציאות של ריביות שליליות ומרווחי ריבית נמוכים. מנגד, דויטשה, שהוא גם אחד מבנקי ההשקעות המובילים בעולם, נאלץ להתמודד עם רגולציה גוברת ופעילות עסקית פושרת בקרב לקוחותיו, שילוב ששוחק את רווחיו. גם בנקאות השקעות היא לא מה שהיתה פעם.

 

המנכ"ל הנוכחי ג'ון קריאן מנסה מאז כניסתו לתפקיד, לפני 14 חודשים, להנהיג תהליך ארגון מחדש כדי לייצב את הבנק. אך אפילו עם תוכניות הקיצוצים של קריאן, שכוללת פיטורי רבע מכוח האדם וגיוס הון על ידי מכירת החטיבה הסינית ובנק הקמעונאות פוסטבנק, הבנק לא מצליח לצמצם את ההוצאות ולחזור לרווחיות.

אחיקם בן ארצי אחיקם בן ארצי צילום: נמרוד גליקמן

מה מקור ההסתבכויות של הבנק?

 

כשהאנליסטים עוסקים בשלל הפרשיות שבהן מעורב דויטשה, הם נוהגים לייחס אותן ל'מנגנוני בקרה חלשים' בבנק או ל'בעיות בקרה'. האבחנה הזאת מלמדת שבכירי הבנק לא פיקחו כראוי על הכפופים להם, ולא וידאו שהם לא יוצאים משליטה ומפרים את הכללים. אבל לא כולם מקבלים את הדיאגנוזה הזאת.

 

"אם אכן הבעיה היתה בקרה חלשה, כלומר שהמנהלים לא ידעו מה קורה ולא רצו שהפשעים האלה יקרו, אז ברגע שהמידע מגיע אליהם והם מבינים מה הולך, הייתי מצפה שהם יתנהגו בצורה לגמרי אחרת", אומר ד"ר אחיקם בן ארצי. "אם אתה מגלה שבבית שלך יש מכה של ג'וקים, אתה ישר מביא מדביר ומנסה להיפטר ממנה. מה שעשו בדויטשה זה טיוחים, לנסות להיפטר מכל מי שרוצה לעשות דברים אחרת".

 

בן ארצי מדבר מניסיון אישי. הוא פוטר מעבודתו כמנהל הסיכונים בדויטשה בנק בוול סטריט, אחרי שחשף כי בשיא המשבר הפיננסי הבנק לא תמחר כראוי את תיק הנגזרים שלו, וכך "המציא מיליארדי דולרים במאזן", כלשונו. בן ארצי דיווח על ממצאיו לרשות ניירות ערך בארה"ב במהלך 2011, ולקראת סוף אותה השנה פוטר מהבנק. החשיפה שלו (ושל חושפי שחיתויות אחרים בבנק) הובילה להסדר שבמסגרתו נדרש דויטשה לשלם השנה 55 מיליון דולר לרשויות — בלי שהודה בדבר ובלי שאיש ממנהליו עמד לדין או נדרש לשלם קנס אישי. בן ארצי עצמו ויתר לפני חודשיים על 3 מיליון דולר, שלהם היה זכאי כחושף שחיתויות (ראיון נרחב עם בן ארצי התפרסם במוסף "כלכליסט").

 

הנהלת דויטשה בנק הציבה במשך שנים יעדי רווחיות אגרסיביים לבנק. מנכ"ל הבנק המיתולוגי יוזף אקרמן, שכיהן בתפקיד בין 2002 ל־2012, הציב לבנק במשך חלק משנות כהונתו יעד שאפתני של 25% תשואה על ההון, וגם זכה לביקורת על שהוא מעודד נטילת סיכונים מופרזת. בן ארצי, כאמור, דוחה את ההסבר שלפיו שורש הבעיה בבנק הוא בקרה חלשה מצד ההנהלה. במקום זאת הוא מדבר על אופן פעולה שבו "אתה דואג שכל מי שעומד בדרכם של המעשים הלא כשרים יעוף. אבל אתה שומר על מרחק הכחשה, כדי שאי אפשר יהיה להאשים אותך".

 

דויטשה הוא כאמור לא הבנק היחיד שנקשר במעשים לא כשרים ערב המשבר הפיננסי ובמהלכו. אבל הפעולות הנחקרות בהקשר לסניף הבנק ברוסיה, למשל, אירעו כבר בשנים שאחרי המשבר. "היו בנקים שאחרי המשבר הפיננסי לחצו על כפתור האתחול, ואמרו 'עכשיו אנחנו משתנים'", מוסיף בן ארצי. "דויטשה בנק לא חולץ מעולם באופן רשמי (אף שהיו חילוצים מתחת לשולחן, בין היתר באמצעות האפשרות לקבל נזילות מהבנקים המרכזיים תמורת נכסים בשיערוך מנופח), ואף אחד לא אילץ אותו לנקות את האורוות. רק בשנתיים האחרונות הם החלו בתהליך השינוי".

 

הביקורת החריפה של בן ארצי על הבנק ומנהליו לא אומרת שהוא מרוצה מקנס המיליארדים שעליו מדובר כעת. להפך. "זה נכון שאפשר להגיד שבעלי המניות נהנו מכך שהבנק מכר ניירות ערך מגובי משכנתאות במרמה למשקיעים", הוא אומר. "אבל תסתכל מה קרה מאז למניה: זו הפצצת שטיח שפוגעת באנשים שברור שכבר שילמו את המחיר. במקום שמשרד המשפטים יטיל קנסות עתק ויעניש עוד יותר את בעלי המניות, זה המקום לעשות פעולת קומנדו ולדלות בפינצטה את המנהלים האחראים. בסופו של דבר תביעות כאלה צריכות להיעשות מתוך האינטרס הציבורי. את בעלי המניות כבר לא צריך להרתיע; צריך להרתיע את המנהלים".

 

ענת אדמתי ענת אדמתי צילום: נמרוד גליקמן

 

מה הבנק מלמד על המערכת הפיננסית?

יש גם מי שמציע לראות את ההתסבכות של דויטשה, כמו גם פרשיות דומות בבנקים אחרים, דרך פריזמה רחבה יותר, שבוחנת את האופן שבו בנויה המערכת הפיננסית. "הסכנה והנזק שנגרמים על ידי הפעולות הפזיזות ומקרי ההתנהלות הפסולה קשורים לתמריצים המעוותים במערכת ולעובדה שמנהלים לא נושאים באחריות אישית". כך אומרת ל"כלכליסט" פרופ' ענת אדמתי מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד, שהיתה בשנים האחרונות לאחת ממובילות הקמפיין העולמי לרפורמה פיננסית, ומזוהה עם הקריאה לדרוש מהבנקים לממן חלק גדול יותר מפעילותם באמצעות הון בעלי המניות, ולא באמצעות מינוף גבוה.

 

"נטילת סיכונים מופרזת, שלעתים קרובות היא בלתי נראית, העלמת מידע ממשקיעים או לקוחות ונהלים נצלניים אחרים — מי שנוקטים בפעולות האלה מתוגמלים באמצעות בונוסים, שכר וצורות אחרות", אומרת אדמתי. "רוב הפעמים האנשים שאחראים לפעולות האלה מצליחים להסתיר אותן או את הנזק שהן גורמות, ואם הנזק מתגלה, יש לכך השלכות מינימליות בלבד עבורם".

 

אנגלה מרקל אנגלה מרקל צילום: רויטרס

 

את שורש המצב הזה מוצאת אדמתי במבנה המערכת הפיננסית, ובעיקר בתמריצים בה. "מוסדות כמו דויטשה בנק ואפילו וולס פארגו, שהם ענקיים ובבירור גדולים מכדי ליפול, מציבים אתגר מיוחד בכל האמור לריסון ההתנהגות הפזיזה שלהם. כשבנקים כאלה פועלים במעט מאוד הון עצמי, אפילו קנסות שאמורים 'להעניש' אותם על הונאה ונזק עלולים ליצור סכנה של חדלות פירעון. עם יותר הון עצמי לבעלי המניות יהיו יותר תמריצים לנהל את הסיכון. אבל הבעיה לא באמת תיפטר כל עוד המשקיעים חושבים שחדלות פירעון של הבנק היא דבר בלתי אפשרי".

 

"התוצאה", ממשיכה אדמתי, "היא לא רק שהציבור נפגע בהתנהלות של המוסדות האלה, אלא גם שהם עצמם הופכים בפועל לחסינים ועומדים מעל החוק, משום שהרשויות פוחדות אפילו לאיים עליהם בהשלכות קשות. המצב הזה עלול לעודד את המוסדות האלה להעז להיות עוד יותר חסרי אחריות".

 

מה חשיבות הבנק לכלכלת אירופה?

נכסי דויטשה מוערכים ב־1.8 טריליון יורו, כחצי מגודלה של כלכלת גרמניה. נוסף על כך, בסוף יוני הזהירה קרן המטבע הבינלאומית כי בשל חשיבותו בזירת הפיננסים העולמית הוא הפך להיות "התורם הגדול ביותר לסיכון המערכת הפיננסית".

 

בחינה של עומק הקשרים של דויטשה בנק במערכת הפיננסית בתוך ומחוץ לגרמניה מלמדת עד כמה יציבותו מהותית לכלכלה הגרמנית והעולמית. דויטשה בנק מחזיק מניות של הבנקים הגדולים באירופה, באמריקה ובאסיה, ואלה בתורם מחזיקים במניות שלו. בגרמניה חשופים לדויטשה בנק שורה של חברות ביטוח וכן קומרצבנק, הבנק השני בגודלו במדינה. בהתחשב בכך אין כל פלא שחוזי הביטוח (CDS) נגד חדלות פירעון של אג"ח ממשלת גרמניה לחמש שנים התייקרו ביותר מ־50% השנה, זאת בשעה שחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון של דויטשה בנק התייקרו ביותר מ־150%.

 

למרות הקשרים העבותים שלו למשק הביע הציבור הגרמני השבוע עמדה חד־משמעית נגד כל סיוע ממשלתי לבנק. כספי משלם המסים הגרמני כבר סייעו לחילוץ בנקים באירלנד, יוון וספרד, ושלל החקירות שתלויות בעולם נגד דויטשה בנק על התנהלותו הקלוקלת בעשור הקודם כמו גם התדמית האיומה של המנכ"ל הקודם אקרמן, שנתפס במדינה כהתגלמות הקפיטליזם החזירי, הן לא בדיוק מה שיעודד אנשים לתמוך בחילוץ הבנק, אפילו אם הוא גרמני.

 

האם הממשלה הגרמנית תחלץ את דויטשה בנק?

אם כך, אילו אפשרויות עומדות בפני הממשלה הגרמנית? ייתכן שהיא כבר פעלה את פעולתה, וההדלפה על ההתנגדות לחילוץ הבנק בלשכת הקנצלרית הפעילה לחץ על משרד המשפטים האמריקאי לרכך את הקנס שהוא דורש מהבנק בהסדר הטיעון. ביום שישי האחרון דיווחה סוכנות הידיעות הצרפתית אי.אף.פי כי דויטשה בנק ומשרד המשפטים קרובים לסיכום על הסדר שיכלול קנס של 5.4 מיליארד דולר. אם אכן יגיעו הצדדים להסכם על קנס בגובה הזה, המנכ"ל קריאן יקבל זמן נוסף לביצוע צעדים שתכנן להגדלת ההון העצמי של הבנק.

 

אפשרות נוספת, אך לא כל כך סבירה, היא שברלין תנצל פרצה בחוקי חילוץ הבנקים של האיחוד האירופי, שמאפשרת הזרמת הון ממשלתי במקרה שבנק לא עומד במבחני הלחץ של הבנק המרכזי האירופי. ואולם, מהלך כזה פשוט לא נראה טוב, במיוחד לנוכח ההתנגדות של מרקל לחילוץ הבנקים האיטלקיים ושנת הבחירות שעומדת בפתח.

 

ממשלת גרמניה יכולה גם לספוג השראה מתוכנית החילוץ שגיבשה ממשלת איטליה עבור מונטה די פסקי, שהתבססה על הזרמת הון מבנקים אחרים מהמגזר הפרטי, בתמורה להגדלת אחזקתם בו. הנהלת דויטשה בנק גילתה בעבר התנגדות למהלך כזה, אך אם האמון בבנק לא ישתקם, ייתכן שההתנגדות תיחלש. אפשרות אחרונה היא מיזוג בין דויטשה בנק לקומרצבנק, שבו מחזיקה הממשלה 15.9%, בעקבות חילוץ שהיא העניקה לו ב־2009. בגלל אחזקת הממשלה בקומרצבנק מדובר בסופו של דבר בחילוץ של דויטשה בנק דרך הדלת האחורית, אך לא בטוח שהבוחרים בגרמניה יאכלו את הלוקש. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x