שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פסגת ת"א 100

פסגת ת"א 100

יו"ר פסגות: "המדינה צריכה לעודד מוסדיים להיכנס לתחום האשראי הצרכני"

ד"ר אהוד שפירא בכנס פסגת ת"א 100 של כלכליסט: "מדובר על תחום עם עלויות חדירה ותפעול גבוהות, וכמובן גם סיכונים של דירוג אשראי. אם לא יהיו תמריצים של המדינה או הגנת ינוקא משמעותית אני לא רואה גופים מוסדיים 'מסתערים' על הלקוחות"

רעות שפיגלמן 15:1026.07.16

"בחודשים האחרונים אנחנו קוראים ושומעים הכרזות של המדינה ובעיקר של משרד האוצר ובנק ישראל על הכוונה לייצר תחרות לבנקים בתחום האשראי הקמעונאי/צרכני והאשראי לעסקים קטנים. לשם כך אף הוקמה ועדה ייעודית (ועדת שטרום), שפרסמה לאחרונה את מסקנותיה הסופיות ועיקרן: הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והפיכתן לשחקניות עצמאיות בענף האשראי. המלצה נוספת היא יצירת תמריצים לעידוד כניסה של שחקנים חדשים נוספים לתחום זה, כמו גופים מוסדיים או בנקים "חברתיים", כך פתח את דבריו, אהוד שפירא, יו"ר בית ההשקעות פסגות בכנס פסגת ת"א 100 של כלכליסט.

 

שפירא המשיך, "באופן כללי ניתן לומר שבכל שוק שאליו נכנסים שחקנים חדשים נוצרת בדרך כלל תחרות או לפחות מתחדדת התחרות הקיימת. תחרות, אנו יודעים, מביאה תועלת לצרכן - ודאי כשמדובר על שוק שלא נכנסו אליו שחקנים חדשים מזה עשרות שנים. אבל בין תיאוריה והכרזות לבין מציאות יש פער לא קטן ועל הפער הזה ייקום וייפול דבר.  

 


 

"השאלות הקריטיות הן מי יהיו הגופים שייכנסו, אם בכלל, לענף זה? מה תהיה הסביבה העסקית והרגולטורית? והאם אלו יביאו לבשורה המיוחלת והיא הורדת המחירים לצרכן, כל זאת מבלי להעמיד לציבור אשראי מיותר?

 

"זאת אגב הזדמנות להתייחס לטענה כאילו משקי הבית בישראל לווים כבר היום יותר מדי כסף. טענה זו נשמעת לעיתים במקומותינו, במיוחד על רקע השיווק האגרסיבי של חברות כרטיסי האשראי והבנקים, המנסים לשווק במרץ הלוואות לכל דורש וגם למי שלא דורש. ראשית ברור שכאשר משק בית או עסק קטן לוקח אשראי גם עליו וגם על הגוף המלווה לוודא כי היקפי האשראי הם כאלה שמשק הבית יכול לעמוד בהם כיום, וגם בעתיד במקרה של עליית ריבית במשק.

 

"עם זאת, כאשר בוחנים את הנתונים של בנק ישראל, אנחנו למדים כי הציבור הישראלי פועל בתבונה ולא מעמיס על עצמו הלוואות. לפי נתונים השוואתיים שפרסם הבנק, היקף החוב של משקי הבית הישראלים, אינו גבוה. לפי נתונים אלו יחס החוב של משקי הבית לתוצר בישראל עומד על כ-39%, כאשר הממוצע באירופה הוא כ-70% ובארה"ב הוא אפילו מעל 80%. גם אם עדיין חלה מאז עלייה מסוימת בהיקפי האשראי עדיין אפשר להעריך כי קיים פוטנציאל צמיחה בענף, ובוודאי שאין בו רמות חוב גבוהות.

 

"נתייחס כעת לצד ההיצע. בתחום הבנקאי בישראל קיימת רמת ריכוזיות גבוהה מאוד: לפי נתוני בנק ישראל הריכוזיות של מערכת הבנקאות בארץ היא מהגבוהות בעולם ואפילו במדינות כמו יוון , ספרד אירלנד ואיטליה, וכמובן בגרמניה, בבריטניה, בצרפת ובאחרות רמת הריכוזיות נמוכה יותר. האשראי למשקי הבית, בישראל ,ניתן כמעט אך ורק על ידי המערכת הבנקאית והחברות הבנות שלה (חברות כרטיסי האשראי) - 95%, כאשר היתרה, שהיא זעומה, מחולקת על פני גורמים אחרים פרטיים ומוסדיים.

 

אהוד שפירא, יו״ר בית ההשקעות פסגות, בכנס פסגת ת"א 100 אהוד שפירא, יו״ר בית ההשקעות פסגות, בכנס פסגת ת"א 100 צילום: צביקה טישלר

 

 

"מי יכול להיכנס למשחק? בתי ההשקעות למשל הם גופים שחיים בסביבה מאוד תחרותית: יש כיום כ-15 בתי השקעות המנהלים קרוב לטריליון שקל, בשוק שיש בו מוצרים רבים, רמת ניוד גבוהה ותחרותיות חדה וברורה. בכל התחומים בהם פועלים בתי ההשקעות אם זה קרנות נאמנות, קופות גמל, תעודות סל, וברוקראז' אנחנו רואים מגמה ארוכת טווח של גידול בנכסים לצד ירידה במחירים - שזאת תולדה של שוק תחרותי. ראינו ממש לאחרונה מה קרה כאשר פסגות נכנסה לתחום ביטוחי החיים ("ריסק") תחום שהיה קפוא במשך שנים כאשר הכניסה שלנו עוררה מחדש את התחרות בענף.

 

"יחד עם זאת מסקנות ועדת שטרום עדיין רחוקות מיישום. ראשית אנחנו כבר מכירים רפורמות שנותרו על הנייר כאבן שאין לה הופכין ורפורמות אחרות שאמנם עברו הליך של חקיקה אבל התוצאה הסופית שלהן הייתה רחוקה, בלשון המעטה, מהכוונה המקורית של המחוקק. אני סבור שאם המדינה רוצה לראות את המוסדיים נכנסים לתחום האשראי הצרכני והאשראי לעסקים קטנים היא צריכה לנקוט בפעולות שיעודדו אותנו לעשות זאת.

 

"בשלב זה, עדיין מוקדם להעריך אם מסקנות הוועדה אכן יקרמו עור וגידים והאם יהיו בהם מספיק תמריצים כדי לעודד כניסה של גופים מוסדיים לתחום האשראי הצרכני והאשראי לעסקים קטנים. מקבלי ההחלטות חייבים להבין כאשר הם באים לחוקק, כי מדובר על תחום עם עלויות חדירה גבוהות, עלויות תפעול משמעותיות וכמובן גם סיכונים של דירוג אשראי. במקרה הזה אם לא יהיו תמריצים של המדינה או הגנת ינוקא משמעותית אני לא רואה גופים מוסדיים "מסתערים" על הלקוחות.

 

"אחרי שנוכחנו שהאשראי הצרכני בארץ נמוך מהנהוג בעולם המערבי ,לפי מדדי השוואה מקובלים, ושהיצע האשראי נשלט על ידי המערכת הבנקאית, צריך לראות האם וכיצד כניסת שחקנים חדשים תשפיע על המחיר, שכן בסופו של דבר הרפורמה הזאת באה במטרה להוזיל את המחיר הסופי לצרכן. אם ניקח כדוגמא את תחום האשראי לעסקים ,הנתונים מלמדים שכניסת הגופים המוסדיים לתחום צמצמה באופן משמעותי את מרווחי הריבית ולכן את עלויות המימון של הפירמות שפחתו בעשור האחרון בכ-50%. פער הריבית, לפי דו"חות הבנקים, למגזר העסקי עומד היום על כ-2% לעומת כ-4% לפני עשור - אין ספק שמדובר בתחרות שהביאה להוזלת מחירים ושיפרה את מצב המשק.

 

"יש מי שחושב שהכסף המוסדי הוא ה"קופה הקטנה" של המדינה"

 

"בהקשר זה אני רוצה להתייחס לקולות שאנחנו שומעים לאחרונה מכיוון ענפי משק הסובלים, לדעתם, ממחסור בהון לכפות בחקיקה על בתי השקעות להשקיע באותם ענפים (ביו-טכנולוגיה או בהיי טק) או ממשרד האוצר ובנק ישראל לפיהם הם פועלים על מנת להכניס את הגופים המוסדיים לתחום האשראי למימון הבנייה נראה לי שעדיין יש גורמים שחושבים לפעמים שהכסף המוסדי הוא "הקופה הקטנה" של המדינה והם יכולים לכוון את הכספים האלו לפי צרכיהם.

 

"חייבים להבין כי מדובר כאן על כספי ציבור שאנו מנהלים בנאמנות עבור העמיתים , כאשר המטרה שלנו היא לתת לעמיתים את התשואה הטובה ביותר לרמת סיכון מוגדרת. לכן אני לא שולל מימון פרויקטים של נדל"ן או להעמיד אשראי למיזמי טכנולוגיה והיי-טק אבל זה צריך להיעשות במסגרת כוללת של ניהול ההשקעות אחראי ,לאחר בחינה מעמיקה של פרויקטים שיוצעו, אם יוצעו, ולא בשיטה של כלכלה מגויסת.

 

"וחזרה לנושא האשראי הקמעוני, מרווח הריבית של הלקוחות הפרטיים והעסקים הקטנים עומד כיום על כ-5% - גבוה משמעותית מהמרווח לעסקים הגדולים, וזאת כאשר רמת הסיכון, לפחות של הלקוחות הפרטיים נמוכה יותר והפיזור בהם גבוה יותר. לכן בענף הזה ניתן להניח כי כניסה של שחקנים נוספים לתחום האשראי הפרטי, בהנחה שהמדינה תעודד אקטיבית כניסה של שחקנים חדשים, תביא להוזלה של הריבית לציבור, להקצאה טובה יותר של ההון במשק ולשוויון רב יותר.

 

"פסגות, אגב, כמו מוסדיים אחרים כבר עושה צעדים ראשונים בתחום האשראי הפרטי, זאת באמצעות סיכום על רכישת 20% ממיזם בלנדר (הלוואות P2P). כניסת פסגות לתחום האשראי הינה צעד אסטרטגי והרכישה מאפשרת לנו תחילת פעילות מהירה בתחום. העסקה יוצרת פלטפורמה להרחבת הפעילות בהתאם לשינויים רגולטוריים לתועלת העמיתים, צרכני האשראי והחברה.

 

"לגבי עסקים קטנים אני מניח שנראה יותר ויותר שילובים של קרנות מימון בשיתוף פעולה בין בנקים לבין מוסדיים על מנת להוזיל את מחיר האשראי גם למגזר הזה שבו רמת הסיכון גבוהה יותר ולכן חייבת להיות מעורבות של המדינה בעידוד אותן קרנות.

 

"ומה לגבי חברות כרטיסי האשראי? אני לא בטוח שמכאן תבוא הישועה - כלומר התחרות לבנקים. היום מי שנושא באחריות לאשראי זה הבנק, כלומר אם עשית עסקה ושלמת בכרטיס אשראי, הבנק שבו מתנהל החשבון שלך למעשה "ערב" לחוב כך שבית העסק יודע שהוא יקבל את כספו בסבירות גבוהה מאוד.

 

"כאשר יפרידו את חברות כרטיסי האשראי, מי שיצטרך להיות ערב לתשלום זו חברת כרטיסי האשראי. אני מניח שדרוג האשראי שלה יהיה נמוך מדרוג האשראי הנוכחי של הבנקים. ולכן, סביר להניח שגם עלויות המימון של חברות כרטיסי האשראי יעלו, כיוון שעכשיו כבר לא מדובר על גוף בנקאי. אם נוסיף לכך את העובדה שהרוכשים של חברות כרטיסי האשראי ירצו תשואה נאותה על ההון המושקע, הרי קשה לראות מדוע הוועדה מצפה שהריביות על האשראי מכרטיסי האשראי תהיינה נמוכות מהקיים. חברות כרטיסי האשראי "החדשות", מן הסתם, "יגלגלו" חלק מתוספת העלות על הלקוחות - כך שאני לא רואה מצב של ירידה ודאי שלא דרסטית בשיעורי הריביות.

 

"לסיכום - מי שכן יכול לעשות את השינוי בתחום האשראי הצרכני הם הגופים המוסדיים שחיים בתוך עולם תחרותי ויש להם "רעב" להיכנס לתחומים חדשים. אם המדינה רוצה באמת ובתמים לייצר תחרות בענף רדום זה היא תצטרך להראות את זה במהלכים שתעשה. כמו שידעו להכניס שחקנים חדשים ולייצר תחרות בעבר בשווקים ריכוזיים באמצעות הגנות ינוקא ותמריצים - כך צריך לעשות גם בתחום האשראי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x