$
בורסת ת"א

הסטנדרטים מישראל, השכר כמו באמריקה

בכירי החברות הדואליות שנסחרות גם בתל אביב מאיישים את צמרת טבלת שיאני השכר ב־2015. כשמדובר בענקיות כמו טבע, פריגו ונייס, זה אפילו הגיוני. אבל ככל ששווי החברות יורד, ניתק גם הקשר בין עלות השכר לביצועים

דרור רייך 12:5204.04.16

כשבוחנים את טבלת שיאני השכר ב־2015 של החברות הציבוריות בבורסה של תל אביב, עולה תמונה אחת ברורה. את צמרת הטבלה מאיישים מנהלי החברות הגלובליות שברוב המקרים מניותיהן דואליות - כלומר הן נסחרות במקביל גם בבורסות בחו"ל וגם בבורסה המקומית.

 

רק לשם המחשה, השמינייה הראשונה של שיאני השכר מתחלקת בין טבע, פריגו, אופקו ונייס. ג'ו פאפא, מנכ"ל פריגו, חברת התרופות הוותיקה ממישיגן שמניותיה נסחרות הן בתל אביב מאז 2005 והן בנאסד"ק, מוביל את הטבלה עם עלות שכר של כ־44 מיליון שקל שכוללת מענק גדול בגין הצלחתו להדוף את ההשתלטות העוינת של מיילן בסוף 2015.

 

ד"ר מיכאל (מייקל) היידן, המדען הראשי של ענקית הגנריקה הישראלית טבע, נמצא במקום השני עם עלות שכר של כ־25 מילון שקל ב־2015. ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע, נמצא במקום השלישי עם עלות שכר של כ־22 מיליון שקל.

 

לטבלת השכר המלאה של כלכליסט לחץ כאן

 

סמנכ"ל הכספים של טבע, אייל דשא, ונשיא ומנכ"ל קבוצת התרופות הגנריות הגלובלית של טבע, סיגורדור (סיגי) אולפסון, נמצאים במקום החמישי והשישי בהתאמה עם שכר בעלות שנתית של כ־15 מיליון שקל כל אחד. במקום השביעי נמצא פליפ פרוסט מחברת הביומד אופקו, שמשקיעה בחברות מחקר ופיתוח בתחומי הביו־פארמה והדיאגנוסטיקה, עם עלות שכר שנעה סביב כ־15 מיליון שקל ובמקום השמיני נמצא ד"ר קרלו דה נוטריסטפאני, נשיא ומנכ"ל התפעול הגלובלי של טבע, עם עלות שכר של קצת פחות מ־15 מיליון שקל. 

 

המנהלים שהצליחו להידחק בין ענקיות התרופות

למקום הרביעי התברג ברק עילם, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה נייס והצעיר ביותר (40) בין המנכ"לים שבצמרת הטבלה, עם עלות שכר כ־17 מיליון שקל. את העשירייה הראשונה סוגרים סטפן בורגס, מנכ"ל ענקית הכימיקלים כיל, שמניותיה נסחרות גם בנאסד"ק, והמנכ"ל האמריקאי של חברת הנדל"ן אלוני חץ, אוליבר קאר, מנכ"ל חברת קאר הפועלת עבור אלוני חץ בארה"ב, שעלות שכרם השנתית עמדה על כ־15 וכ־14 מיליון שקל בהתאמה.

 

את המקומות 11 ו־12 מאיישים המנהלת הטכנית וסמנכ"ל האדמיניסטרציה של אופקו, ג'יין האייסו וסטיבן רובין, עם עלות שכר של כ־13.5 מיליון שקל כל אחד. ג'ודי בראון, הסמנכ"לית האמריקאית של פריגו, נמצאת במקום 13 עם עלות שכר שנתית של כ־13 מיליון שקל, דיויד לוקס, מנכ"ל אקוויטי וואן (EQY) שבשליטת גזית גלוב במקום 15 עם עלות שכר של כ־13 מיליון שקל, ולב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, נמצא במקום 17 בטבלה עם שכר בעלות של כ־12 מיליון שקל בשנה.

 

את העשירייה השנייה סוגרים בצלאל מכליס (18) מאלביט מערכות, ענקית הביטחון הישראלית שמניותיה נסחרות בנאסד"ק, אורי יהודאי (19) מפרוטרום, העוסקת בייצור ושיווק חומרי גלם לתעשיית הטעם והריח שמניותיה נסחרות בלונדון, עם עלות שכר שנתית של כ־12 מיליוון שקל כל אחד. ובמקום 20 נמצא חיים כצמן, יו"ר גזית גלוב, עם שכר בעלות שנתית של 10.8 מיליון שקל.

 

בצלאל מכליס נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בצלאל מכליס נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות צילום: אוראל כהן

 

גם בעשירייה השלישית ניתן למצוא מנכ"לים של חברות גלובליות כמו יוסף מנדלבאום, מנכ"ל פריון העוסקת בשירותי תוכנה ומניותיה נסחרות בנאסד"ק, עם עלות שכר של כ־10 מיליון שקל, ואת יוסף ויליגר, הנשיא היוצא של וילי פוד שמניותיה נסחרות גם בארה"ב, עם שכר שנתי בעלות של כ־8 מיליון שקל.

 

כדי לסבר את האוזן, ראשי המערכת הבנקאית בישראל, שעלות שכרם עלתה לאחרונה לכותרות, נמצאים רק בעשירייה הרביעית של מקבלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות של תל אביב ב־2015.

 

רוב למנכ"לים אמריקאים בעשירייה הראשונה

למרות הזיקה של חלק מהחברות המופיעות ברשימה לישראל ואף שכולן רשומות למסחר בתל אביב, הסטנדרטים שלהן לגבי שכר הבכירים גבוהים מאוד ביחס לבכירי שוק ההון הישראלי.

 

כמובן שקשה מאוד להשוות בין החברות: ארז ויגודמן מנהל חברה גלובלית בשווי של 210 מיליארד שקל, ג'ו פאפא מנהל חברה בשווי של כ־70 מיליארד שקל, ואפילו לא הזכרנו את מיילן שנסחרת לפי שווי שוק של כ־90 מיליארד שקל ושתפרסם את שכר בכיריה רק בחודש הבא.

 

 צילום: שאטרסטוק

 

מולן מתמודדות בצמרת הטבלה חברות בשוויים נמוכים ברבה — פרוטרום שנסחרת בשווי של כ־10 מיליארד שקל, החברה לישראל עם שווי של 4.9 מיליארד שקל ואלוני חץ עם שווי של 4.4 מיליארד שקל.

 

אין ספק שבין החברות שבכיריהן נמצאים בעשירייה הראשונה של טבלת השכר, מרביתם אמריקאים, ישנה תחרות קשה. גם הישראלים שבחבורה המובילה – ויגודמן, עילם ודשא – היו יכולים להתברג בכל חברה בינלאומית ולקבל רמות שכר דומות. אך ככל שהרשימה נמשכת, נדמה שנפתח פער בין שכר הבכירים לבין גודל וביצועי החברה, ולעתים נדמה שמקבלי השכר הגבוה בין החברות הקטנות יותר לא היו זוכים לתגמול מפנק אם בעלי המניות של החברה היו אמריקאים.

 

 

בשורה התחתונה, מנכ"ל בינלאומי טוב משתכר היטב, וסביר להניח שגם מקבל הצעות לנהל חברות אחרות מדי פעם. בחברות המקומיות, שפעילותן מסתכמת בישראל, ספק אם רמות השכר שהן מחלקות לבכירים שלהן עדיין מקובלות על ידי הציבור בישראל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x