$
בורסת ת"א

אנליסטים: "ביטול מתווה הגז יכניס את הסקטור לסחרור עמוק"

לאחר החלטת בג"ץ אמש, האנליסטים סבורים כי ההסדרה הרגולטורית החדשה צפויה להימשך עד שנה, הקיפאון במשק הגז ימשך וכך גם אי הודאות שמאפיינת אותו בשנים האחרונות; ברקליס: "מאגר לווייתן חשוב מדי לישראל מכדי שיישאר לא מפותח"

"החלטת בג"ץ תכניס את סקטור הגז לסחרור עמוק, שותפויות הגז החשופות למאגר תמר ייהנו מסוג של שקט ובשותפויות החשפות ללווייתן התנודתיות תהיה שם המשחק גם בהמשך השנה". כך אומר היום (ב') לירן לובלין, אנליסט האנרגיה של בית ההשקעות IBI.

שופטי בג"ץ ביטלו אמש (א') את מתווה הגז שגיבשה המדינה מול חברות נובל אנרג'י האמריקאית ודלק של יצחק תשובה. המתווה אמור היה להסדיר את הבעלות על המאגרים, ההתנהלות והתמחור של הגז הטבעי. השופטים פסלו את "פסקת היציבות" במתווה, הקובעת שהממשלה מתחייבת שלא לשנות את עקרונות משך עשר שנים.  "אין בסמכותה של הממשלה להחליט שלא להחליט ושלא לפעול", קבע בית המשפט.

 

הרבה מהרע כבר מתומחר

לדברי לובין, הקלף הבא של הממשלה יהיה נסיון להעביר חקיקה נרחבת יותר בנושא "יציבות לעניין משאבים לאומיים" שיכלול בין היתר את הגז הטבעי ובכך יעקוף למעשה את הבעייתיות של חברי הכנסת המנועים מלהצביע ספציפית על נושא הגז.

 

"משוואת הסיכון סיכוי השתנתה לרעת בשותפויות לווייתן (אבנר - 22.7%, דלק קידוחים - 22.7%, רציו - 15% ונובל אנרג'י - 39.6%) ועל אף זאת הרבה מהרע כבר מתומחר בשוויין", מדגישים ב-IBI. 

 

דיון בבג"ץ בנושא מתווה הגז
דיון בבג"ץ בנושא מתווה הגז צילום: ליאור גוטמן

 

גל רייטר, אנליסטית האנרגיה של בנק ירושלים, מעריכה כי ההסדרה הרגולטורית צפויה להימשך עד שנה ושאין כל ודאות כיצד תושלם. התוצאה היא  שהסיכון בהשקעה שוב עלה, הקיפאון במשק הגז יימשך וכך גם אי הודאות שמאפיינת אותו בשנים האחרונות. "יהיה קושי להתקדם באבני הדרך המרכזיות במקביל להסדרה הרגולטורית", אומרת רייטר.

 

רייטר מסבירה עוד, כי החשש בתרחיש של הסדרה מחודשת, בשת"פ של הממשלה והחברות, נוגע לעלייה באי הוודאות הנובעת מחזרה למגרש הפוליטי ומשינויים קיצוניים ובלתי צפויים שעשויים להוביל לעיכוב נוסף ובתרחיש קיצון אפילו לאי פיתוח לווייתן.  

 

אל מול העמדות האמורות, לדידו של אלדד תמיר מבית ההשקעות תמיר פישמן, אין בהחלטה של בג"ץ דרמה של ממש, שכן יש למדינה דרכים רבות לפתור את הבעייתיות הטמונה לשיטת בג"ץ בסעיף היציבות. "ממשלת ישראל תיתן ערבות עיסקית (ולא חוקתית) לכל נזק שייגרם לחברות היזמיות והמתפעלות מכל שינוי עתידי מההסדר העסקי אשר נחתם ואשר יכול לפגוע בהן".

 


 

לדברי תמיר, פיתרון כזה נהוג ברחבי העולם בהקשרים שונים. "ערבות מצד המדינה מקובלת בעסקים בינלאומיים ובמיוחד במקומות בהן הממשלה מתערבת בשוק החופשי. לדוגמה מתן פטורים ממס לחברות הייטק, מתן ערבות לעסקים קטנים ועוד".  

 

יש סולם באדיבות בג"ץ, עכשיו לרדת בזהירות

"טוב תעשה הממשלה אם תיקח כמה צעדים אחורה ותגבש מתווה גז ראוי שעיקריו מתן תשואה הגונה והוגנת לחברות הגז מחד, תשלמי מיסים גבוהים יותר, הפחתת יוקר המחייה ואוויר נקי מאידך, כך שכולם יצאו מרוצים. יש סולם. באדיבות בג"ץ. עכשיו לרדת בזהירות ולעשות את הדבר הנכון", כך אמר ארז צדוק מנכ"ל קרנות אביב, שהדגיש גם את מה שלא זכה להתייחסות בהחלטת בית המשפט. לדבריו, זה נמנע מלהזכיר את "חוסר ההיגיון שבמחירי גז שנשארים גבוהים באופן קבוע רק בישראל בעוד שכל העולם הם יורדים, על הבעייתיות שבריקון תמר לייצוא כל עוד לוויתן לא מפותח".

 

למרות העיכוב בהסדרה סופית של מתווה הגז, בבנק הבריטי ברקליס סוברים כי מאגר לווייתן חשוב מדי לישראל מכדי שיישאר לא מפותח ולכן תכנית הפיתוח לטווח הארוך נותרה ללא שינוי, גם אם יהיו בה עיכובים קלים ולא מהותיים. בבנק מאמינים כי מניות שותפויות הגז הישראליות נסחרות בהנחה משמעותית לשווי הנכסי הנקי (NAV) ומצב זה יימשך עד לחתימה על חוזי היצוא עם ירדן ומצרים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x