$
בורסת ת"א

סאנדיסק: השבב עשה את שלו, השבב יכול ללכת

מכירת יצרנית שבבי הפלאש לווסטרן דיגיטל תמורת 19 מיליארד דולר נעשית בעיתוי טכנולוגי נכון. גם המחיר נכון - פי שלושה ויותר מהצעת הרכש של סמסונג ב־2008

שלומי כהן 07:0928.10.15

מכירת סאנדיסק (SNDK) ליצרנית הדיסקים הקשיחים האמריקאית ווסטרן דיגיטל (WDC) תמורת 19 מיליארד דולר סוגרת 30 שנה כמעט, שבמהלכן עשתה קבוצת ישראלים היסטוריה מפוארת של המצאות טכנולוגיות דרמטיות. ההמצאות האלה שינו סדרי עולם בתחומי הצילום, אחסון המידע וסביבת העבודה במחשב האישי.

 

ההמצאות האלה נראות מובנות מאליהן כיום, בעולם שבו מיליארדי הודעות, תמונות וקטעי וידיאו נשמרים מדי יום בפייסבוק, בווטסאפ, באינסטגרם ובמיליוני אפליקציות אחרות - אבל הדרך אליהן לא היתה קלה. בין הישראלים הבולטים בתחום אפשר לציין את דב פרוהמן, ממייסדי אינטל ישראל; את אלי הררי, שהקים את סאנדיסק; את דב מורן, שהקים את אם־סיסטמס שנבלעה בסאנדיסק; ואת בועז איתן, ממייסדי סייפן.

 

אינטל ממשיכה עד היום לזגזג בתחום שבבי הפלאש

 

ההמצאה הבסיסית היא, בעצם, האפשרות לשמור מידע על שבב פלאש, גם אם הוא מנותק ממקור אנרגיה, והיכולת למחוק את המידע ולשמור עליו שוב ושוב מידע חדש. על בסיס ההמצאה הזאת באו לעולם המצלמות הדיגיטליות, ששלחו את הפילם למוזיאון ההיסטוריה; הדיסק און קי, שזרק לפח את הדיסקט שקדם לו; הדיסקים מבוססי פלאש (SSD) למחשבים ניידים, שנמצאים בדרך לחסל את שוק הדיסקים הקשיחים (HDD); שבבי ה־NAND לאחסון בסמארטפונים ובטאבלטים; ומערכות האחסון בענן מבוססות הפלאש.

 

 

אלי הררי הקים את סאנדיסק ב־1988 עם המנכ"ל הנוכחי שהוביל את מכירתה, סאנג'יי מהרוטרה (Sanjay Mehrotra). למזלו של המדען הצעיר הררי, הוא לא הצליח כמה שנים קודם לכן לשכנע את אנדי גרוב, נשיא אינטל דאז, לפתח שבבי פלאש כהמשך מתבקש לפיתוחיו של פרוהמן - מי שגייס את הררי לאינטל. מזלו שיחק לו שוב כשקודאק היתנתה את ההשקעה בסאנדיסק בקבלת בלעדיות, והררי הבין שאסור לו להסכים לכך.

 

מה שמעניין לגבי אינטל הוא, שמאז ועד היום היא התקשתה לקבל החלטות ברורות לגבי תעשיית שבבי הפלאש, והיא מזגזגת בה שוב ושוב. כאשר הררי ואנשיו בחרו בשנת 2000 ללכת לפלאש מסוג NAND, בשותפות עם טושיבה, העדיפה אינטל את הסוג הכדאי פחות, NOR, הקימה מפעל בקריית גת, שאותו מכרה למייקרון, ושבה לרכוש אותו לאחרונה בחזרה בלחץ ממשלת ישראל, שהציבה תנאי למענקים עבור הקמת מפעל חדש למעבדים.

 

כאשר סטיב ג'ובס בחר ב־2005 ב־NAND כפתרון האידיאלי לאחסון באייפוד (ובהמשך באייפון ובאייפד), אינטל לקחה ממנו מקדמה של מאות מיליוני דולרים והקימה מפעל NAND בסינגפור בשותפות עם מייקרון. בשבוע שעבר, ביום שבו הודיעו על מכירת סאנדיסק, אינטל הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר במפעל פלאש בסין ללא שותפתה מייקרון, והפילה את מניית האחרונה.

 

סמסונג כמעט בלעה את סאנדיסק במשבר 2008

 

הררי בחר במודל עסקי מורכב. לצד מכירת פתרונות אחסון ייחודיים פרי פיתוח עצמי בתחום ה־NAND, הוא הסכים למכור את הידע למתחרים, ובעיקר לסמסונג, תמורת חוזי תמלוגים שמנים, ובכך הפך את האחרונה למתחרה גדולה שכמעט בלעה אותו במשבר העולמי של 2008. מי שהציל את סאנדיסק ממלתעות סמסונג היה חברו של הררי, דב מורן, מייסד אם־סיסטמס - החברה שהררי רכש תמורת 1.6 מיליארד דולר ב־2006, לא כל כך בשל ההמצאה הגדולה של הדיסק און קי, אלא בגלל הפטנטים הרבים שהיו לה באותם ימים.

 

סמסונג טענה בסוף 2008 שהיא רשאית לייצר NAND ולחדול מלשלם לסאנדיסק מאות מיליוני דולרים בשנה, מאחר שזכותה להשתמש בפטנטים דומים של אם־סיסטמס ללא תמורה, על בסיס הסכם היסטורי בין השתיים. מורן אכן הסכים לכך שתמורת אספקת שבבים יתאפשר לסמסונג שימוש בפטנטים ללא תמורה, אבל הוא הצליח להוכיח לבורר האמריקאי כי ביטל את ההסכם, שכן סמסונג לא סיפקה לו שבבים, אלא העדיפה לספק אותם לאפל, שהחלה אז לנסוק עם מכירות האייפוד.

 

מייסד סאנדיסק והמנכ"ל עד 2010, אלי הררי מייסד סאנדיסק והמנכ"ל עד 2010, אלי הררי צילום: בלובמרג

 

הררי היה בין הראשונים שהבינו עם השקת האייפון הראשון ב־2007 שיש כאן משהו ענק, אבל דווקא האבחנה הזאת כמעט קברה את סאנדיסק. הוא הבין שהולך להיות ביקוש ענקי לשבבי NAND, ולכן דחף להשקעות של מיליארדי דולרים בקווי ייצור ביפן בשותפות עם טושיבה. משבר 2008 תפס אותו עם מכירות יורדות, הלוואות שגדלות כתוצאה מההשקעות בקווים, ומניה שקרסה לסביבות 5 דולר.

 

תמונת הררי נתלתה על "קיר הבושה" באולפן CNBC

 

סמסונג, שלא הצליחה להשתחרר מהסכמי הרישוי היקרים עם סאנדיסק, העריכה לפני שבע שנים כי הצעת רכש של 26 דולר למניית סאנדיסק תתקבל בברכה על ידי הררי והדירקטוריון שלו. אך אלה דחו את ההצעה, וסמסונג לא עשתה את הצעד הנוסף, כלומר הצעת רכש עוינת. ג'ימי קרמר, הגורו הכלכלי של רשת CNBC, רתח על דחיית ההצעה הנדיבה בעיצומו של משבר כלכלי גדול, ובדרכו התיאטרלית תלה את תמונתו של הררי על "קיר הבושה" באולפן, לצד מנכ"לים אחרים שלדעתו פישלו בגדול.

 

"זה לא היה קל", ענה לי הררי כששאלתי על תקרית קרמר בשיחת הפרידה שקיים בסוף 2010, כאשר הפתיע ופרש מכל תפקידיו בסאנדיסק. מחיר המניה היה באותם ימים כפול מזה שסמסונג הציעה, וכיום החברה נמכרת במחיר של יותר מפי שלושה. להערכתי, לתקרית קרמר היה חלק לא קטן בהחלטתו של הררי לפרוש בגיל 65, לדבריו כדי "לראות יותר את המשפחה והנכדים".

 

הערכתי אז שהררי לא ממש פרש, אלא ממשיך לייעץ לחברו להקמת החברה, המנכ"ל מהרוטרה. עוד אני מעריך, כי היה לו חלק משמעותי בהחלטה הדרמטית למכור את החברה דווקא עכשיו, במחיר שכל המומחים מגדירים כגבוה, 86 דולר למניה. סאנדיסק נמכרת בתפר הטכנולוגי שבין מיצוי פוטנציאל הייצור השטוח שנמשך יותר מ־20 שנה למעבר המסובך לייצור תלת־ממדי לעשרות השנים הבאות, ומשמעות הדבר רמת אי־ודאות גבוהה בטווח הבינוני ליצרניות הפלאש.

 

הכותב הוא משקיע בני"ע שונים

 

השורה התחתונה: סאנדיסק נמכרת בדיוק בתפר המעבר לייצור שבבי התלת־ממד, שיגרום ליצרני הפלאש אי־ודאות גבוהה בטווח הבינוני.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x