$
בורסת ת"א

בקרוב: חברות בבורסה יחויבו לדווח על הקשר שלהן למעריך השווי

בכך מנסה רשות לניירות ערך למנוע מצב של ניגוד עניינים בין מעריך השווי לחברה אשר הזמינה את שירותיו

רעות שפיגלמן 18:4222.07.15

רשות ניירות ערך פרסמה היום (ד') רשימת מקרים נפוצים של אי תלות, שתחייב חברות בבורסה בת"א החל מדוחות 2015 לציין בהערכות שווי מהותיות כאשר מתקיים קשר משפחתי, עסקי, או כל קשר אחר, בין מעריך השווי לבין החברה שהזמינה את הערכת השווי. קשר עסקי, משפחתי, תגמול לפי תוצאות הערכת השווי, או תלות בהכנסה מהחברה שהזמינה את הערכת השווי עלולים להשפיע ולנפח את תוצאות הערכת השווי. עסקאות בעלי עניין יחוייבו לפעול לפי עמדת סגל הרשות החל מאוקטובר הקרוב.

 

גם היום בתחילתה של הערכת שווי מהותית במרבית המקרים מצוין שלא קיימת תלות בין מעריך השווי לבין מזמין הערכת השווי. אולם, בפועל מרבית החברות מוצאות לנכון להשתמש במעריכי שווי שהם רק לכאורה בלתי תלויים. חברות יכולות לפעול כך משום שאין הגדרה ספציפית למתי נפגעת אי התלות והחברות מפעילות על פי שיקול דעתן את מבחן ההיגיון הבסיסי. 

 

רו"ח רוני עמיחי, הכלכלן הראשי של מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, אמר ל"כלכליסט" כי "כעת חברות יצטרכו להעריך האם קיימת תלות לא רק על פי מבחני הסבירות וההיגיון הכלליים אלא גם בהתייחס לרשימה מוגדרת של מקרים ספציפיים. בתוך כך נקטין את אי הוודאות לחברות ולמעריכי השווי ובאותה נשימה יש לצפות כי יצטמצמו המקרים בהם חברות ישתמשו בשירותי מעריך אשר לגביו קיים פגם באי תלותו בלא לתת לכך גילוי כנדרש. סביר להניח שחברות לא ירצו להיות מתויגות כעושות שימוש בהערכת שווי של מעריך תלוי ולכן יש סיכוי לא מבוטל שהדברים שפרסמנו בעמדת הסגל יחלחלו וידחפו את השוק להתנהלות בכיוון שאנו מצפים לו".

  

 

שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך צילום: עמית שעל

 

כללי החשבונאות דווקא כן מתירים לחברות להיעזר במעריכי שווי שהם תלויים אולם החברות בוחרות להשתמש במעריכי שווי שהם לכאורה לא תלויים מסיבות של נראות, ביסוס ומהימנות או לצרכים משפטיים. חברה גם יכולה לבצע את הערכת השווי בעצמה וזה המקרה שבו בוודאות קיימת התלות.  

 

שווי הוגן: "צעד התחלתי ומבורך"

ברשות החליטו לשים מכשול נוסף במטרה למתן הערכות שווי מופרזות, באמצעות השיפוי. במקרים רבים מעריכי השווי מוגנים מפני שוואים מופרזים שהם נותנים, באמצעות שיפוי שמעניקה לו החברה עבור כל סכום שעשוי לחול בעתיד באמצעות תביעה או הליך משפטי. פה הרשות החליטה להתערב לעומקו של עניין, והיא דורשת כעת כי השיפוי יהיה בתוקף רק בסכום תביעה הגבוה לפחות פי 3 משכרו של מעריך השווי באותה הערכת שווי. כך למשל אם קיבל מעריך השווי שכר של 50 אלף שקל עבור עבודתו, הוא יקבל שיפוי רק כאשר התביעה תהיה בסכום הגבוה מ-150 אלף שקל. בסכום נמוך יותר הוא יישא בתוצאות בעצמו.

 

גם רו"ח אלי אל-על מנכ"ל שווי הוגן התייחס לעמדת הרשות: "זהו צעד התחלתי ומבורך של הרשות לני"ע בהסדרת תחום הערכות השווי בישראל. אולם התחום נותר עדיין בתת פיקוח עמוק מבחינה רגולטורית לעומת מדינות מפותחות אחרות, כגון בתחומי הכשירות המקצועית, הזהירות המקצועית, הגילוי הנאות והשיטות המקובלות והנאותות לכל מקרה. על מעריכי השווי לפעול להסדרה עצמית ביתר התחומים ויפה שעה אחת קודם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x