שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מט"ח וסחורות

אג'יו: שחור בעיניים

הסעודים רבו עם הרוסים, הפד הפסיק להדפיס כסף והשווקים נכנסו לשאננות מסוכנת. ארתור ברמן, מומחה אנרגיה עולמי מבירת הנפט יוסטון, טקסס, ממפה את הסיבות מאחורי צניחת מחיר הזהב השחור, מזהיר מפני קריסה פיננסית של חברות הנפט ומבהיר: עוד לא הגענו לתחתית

אורי פסובסקי 07:5922.01.15

ביום שבו אני מדבר עם ארתור ברמן, מחיר הנפט יורד מתחת ל־45 דולר לחבית, שפל שלא נראה מאז ימי המשבר הטרופים של אביב 2009. מחיר הזהב השחור נמצא בצניחה חופשית מאז הקיץ, ונחתך כבר בלא פחות מ־50%. בשיחה מיוסטון, טקסס, ברמן מספר שבבירת הנפט האמריקאית מצב הרוח קודר במיוחד. "אנשים מודאגים, עצבניים, זה ניכר. כבר ראינו ניצנים של פיטורים, וחברות שירותים מפטרות עובדים. בינתיים עוד לא מדובר במספרים ענקיים, אבל בעוד שלושה חודשים המצב עשוי להיראות הרבה יותר גרוע".

 

 

ליוסטון יש בעיה, והיא לא לבד. קריסת המחירים שולחת גלי הדף בין מפיקות הנפט בעולם, מוונצואלה, דרך רוסיה ועד ערי הנפט שצצו באזורים שונים בארה"ב. יש המדברים גם על סכנה ממשית למערכת הפיננסית, שתיפגע כאשר יצרניות הנפט האמריקאיות, שממונפות עד הצוואר, יגלו שהן פשוט אינן יכולות לשלם את חובותיהן כשמחיר הנפט כה נמוך. גם ברמן לא חוסך במילים. "זה יהיה מאוד מכוער", הוא אומר כשהוא נשאל כיצד תיראה השנה הקרובה של יצרניות הנפט האמריקאיות. גם המילה "קטסטרופה" משתרבבת לניתוח שלו.

 

אבל בה בעת, ברמן מבקש לשמור על פרספקטיבה. בכל זאת, עם ותק של 37 שנה בתעשייה, הוא כבר ראה עליות ומורדות. ממקום מושבו בטבורו של עולם הנפט האמריקאי, ברמן מסוגל לספק ניתוח מנומק לסיבות לירידה במחיר, ואף לנסות לצפות את הרגע שבו המחירים יתחילו להתייצב - לרווחת מפיקי הנפט, אם כי לא בהכרח לשמחת כל השאר. לכן הוא פותח בהבהרה: כבר היינו כאן קודם. "מה שקורה כרגע בשווקים הוא לא מקרה יוצא דופן", הוא מסביר, "לענף הנפט יש היסטוריה עשירה הן של עודף היצע והן של עודף ביקושים, מצבים שיכולים להוביל לשינוי מאוד דרמטי במחיר. כיום יש עודף היצע, שחלק ניכר ממנו מגיע מצפון אמריקה, מנפט שמקורו בשדות פצלים. למעט צפון אמריקה, הפקת הנפט בשאר העולם נמצאת ברמה די שטוחה. עודף ההפקה בארה"ב עומד בשנים האחרונות על 4 מיליון חביות נפט ביום, כמות לא מבוטלת, שמספיקה כדי ליצור את תנודות המחירים שאנחנו רואים כרגע".

 

ג'נט ילן,  יו"ר הפדרל ריזרב ג'נט ילן, יו"ר הפדרל ריזרב צילום: בלומברג

 

הניתוחים האלה הפכו את ברמן, גיאולוג ויועץ בתעשיית הנפט האמריקאית כבר כמעט ארבעה עשורים, לאחד ממומחי האנרגיה המצוטטים ביותר, מהפרסומים המקצועיים ועד ל"וול סטריט ג'ורנל", "הניו יורק טיימס" ובלומברג. בשנים האחרונות ברמן גם עורר עליו את זעם התעשייה בארה"ב, כשהיה לאחד הקולות הספקניים הבולטים באשר לכדאיות הפקת הנפט מפצלים, שעומדת כיום למבחן מכריע בעקבות נפילת המחירים.

 

העולם לא מספיק מפחד

 

ברמן ממהר להבהיר שעודף ההיצע הוא לא כל הסיפור. "יש עוד שתי התפתחויות משמעותיות. הראשונה, והחשובה מכולם, היא העובדה שאין כיום התרחשויות גיאו־פוליטיות שיוצרות פחד אמיתי בשווקים. בשנים האחרונות, למשל, אחד הגורמים שגרמו לעלייה המשמעותית במחירי הנפט היה האביב הערבי בשנים 2012–2011, שיצר חשש עולמי גדול מהיווצרות שיבושים באספקת הנפט הגלובלית. היום, בצדק או שלא בצדק, העולם לא מאוד מודאג מתהפוכות פוליטיות או חברתיות שיפריעו לאספקה, במזרח התיכון או במקום אחר. כמובן שזה יכול להשתנות היום או מחר, אבל כרגע, הפחד לא משחק תפקיד ולא ממתן את עודף ההיצע. אילו היו ממשיכים לחשוש מכך שאיראן עומדת לסגור את מיצרי הורמוז, למשל, אז למרות עודף ההיצע הפחד בשווקים היה ממתן את הנפילה במחירים. במקרה כזה, במקום ליפול מ־100 דולר לחבית ל־40 דולר, למשל, המחיר היה יורד ל־70 דולר לחבית.

 

  צילום: בלומברג

 

ההתפתחות השנייה, והמעניינת במיוחד לדעתו עבור משקיעים, היא העובדה שארה"ב הפסיקה את מדיניות ההקלה הכמותית, שבמסגרתה הבנק הפדרלי המרכזי הדפיס כספים ורכש עוד ועוד אג"ח ממשלתיות כדי לשפוך מיליארדים של דולרים לתוך הכלכלה ולהוציא אותה מהמשבר. "מדוע זה חשוב? מפני שמחיר הנפט נקוב בדולרים אמריקאיים", מסביר ברמן. "כששער הדולר חלש, מחיר הנפט עולה כאשר הדולר חזק, מחיר הנפט יורד. זו פשוט עובדה היסטורית. אפשר לדון הרבה על הסיבה לכך, אבל המצב בפועל הוא שיש כאן מתאם מאוד ברור. כאשר הפדרל ריזרב הודיע ביולי על כוונתו לסיים באוקטובר את תוכנית ההקלה הכמותית, הדולר התחיל להתחזק. שלא במפתיע, בדיוק באותו זמן מחיר הנפט התחיל ליפול. אני לא אומר שהפד היה הגורם היחיד לנפילה במחיר הנפט, אבל בהחלט היה לו חלק משמעותי. עודף ייצור, סוף ההקלה הכמותית בארה"ב, והיעדרם של גורמי פחד מרכזיים שיכולים להשפיע על המחירים - כל אלה ביחד מסבירים את הנפילה במחירים".

 

אגב, לא נראה שהדולר עתיד להיחלש בקרוב.

 

נשיא ארה"ב, ברק אובמה נשיא ארה"ב, ברק אובמה צילום: אי פי איי

 

"זה נכון. כלכלת ארה"ב נראית חזקה יחסית להרבה כלכלות אחרות בעולם, בוודאי בהשוואה למדינות OECD אחרות כמו יפן או כמו חברות האיחוד האירופי. האבטלה בארה"ב נמוכה, נוצרות הרבה משרות חדשות ומאזן התשלומים נראה טוב, בין היתר בגלל שאנחנו מייבאים הרבה פחות נפט. כך שאכן סביר שהדולר יישאר חזק, לפחות בטווח הקצר".

 

מוקד ההסבר של ברמן למפולת במחיר הנפט נראה לכאורה כמו סיפור פשוט של חוקי ההיצע והביקוש בפעולה. אבל להנחות האלה, שנלקחו היישר מספרי הלימוד, הצטרפו בחודשים האחרונים גם לא מעט הסברים מורכבים יותר, שלא לומר תיאוריות קונספירציה. אלה גברו במיוחד אחרי שמדינות קרטל הנפט אופ"ק החליטו בסוף נובמבר שלא לקצץ את תפוקת הנפט שלהן. משמעות ההחלטה הדרמטית היתה שהנפט המשיך להציף את השווקים והמחירים המשיכו לצנוח, ולרסק את הכלכלות של יצואניות הנפט - כלומר מדינות אופ"ק עצמן! שלל תיאוריות צצו בניסיון להסביר את הכוחות שמניעים את השווקים, החל במלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לרוסיה ועד ניסיון סעודי למוטט את תעשיית הנפט האמריקאית. אבל ברמן לא מצטרף לתומכי תיאוריות הקשר.

 

בוא נתחיל בארה"ב. האם הממשל משתמש בעודף היצע של נפט כדי להוריד את רוסיה על הברכיים?

"אני לא חושב שיש קשר בין מה שחברות הנפט בצפון אמריקה רוצות לבין מה שהממשל האמריקאי היה רוצה אולי שיקרה לרוסיה. החברות שמייצרות נפט בארה"ב לא קשורות לממשל הפדרלי, הן פשוט מפיקות הרבה נפט כדי לייצר הכנסות. לרובן יש הרבה חובות, והן חייבות להפיק הרבה נפט, כדי שיהיה להן תזרים מזומנים שמספיק כדי לשרת את החוב. בנוסף, בגלל שמדובר בחברות לא מאוד רווחיות, וול סטריט שופטת אותן על סמך הגידול בתפוקת הנפט שלהן. כך שאם התפוקה של החברות האלה תפסיק לצמוח, המשקיעים יהססו אם לקנות את המניה, ואם מחיר המניה מתחיל לרדת, החברה בצרות. אני בטוח, כמובן, שהממשלה בוושינגטון מרוצה מירידת המחירים. אבל היא לא אומרת לחברות האלה להפיק יותר נפט. הן עושות את זה לאור האינטרסים שלהן".

 

מימין: הנסיך הסעודי וליד בן טלאל, שר הנפט הכוויתי עלי אל־עומייר, ונשיא איחוד האמירויות, שייח' ח'ליפה בן זאיד מימין: הנסיך הסעודי וליד בן טלאל, שר הנפט הכוויתי עלי אל־עומייר, ונשיא איחוד האמירויות, שייח' ח'ליפה בן זאיד

 

ומה לגבי הרצון הסעודי למוטט את יצרניות הנפט האמריקאיות?

"מאחורי ההחלטה של סעודיה, או אופ"ק לצורך העניין, לא להקטין את התפוקה, עומדת סיבה די פשוטה. סעודיה היתה בדיונים עם הרוסים ואמרה להם: 'אם תסכימו להוריד את התפוקה יחד איתנו, יש לנו הסכמה גם מכווית ומאיחוד האמירויות וכולנו נצמצם ביחד'. אבל רוסיה אמרה להם לא, והתגובה של סעודיה היתה: 'בסדר גמור, אבל אנחנו לא הולכים להפחית את התפוקה לבדנו'. ולדעתי, הוויתור על הקיצוץ בתפוקה היה החלטה כלכלית פשוטה. הסעודים, כמפיקי הנפט העיקריים באופ"ק, שאלו את עצמם 'איך אנחנו מפסידים פחות כסף?'. מבחינתם, הדרך לצמצמם הפסדים היא להמשיך לייצר. אם על ידי זה הם יכולים גם לפגוע בחברות הנפט האמריקאיות, או באיראן, או ברוסיה, אז מה טוב. אבל הסיבה העיקרית היתה פיננסית".

 

השיקול הזה תקף גם ב־40 דולר לחבית?

"מחיר הנפט לא משנה. התחשיב הכלכלי של הפקת נפט בהפסד, לעומת לא לשאוב בכלל ולהרוויח 0 דולר, הוא תחשיב פשוט שהולך על האלטרנטיבה הפחות גרועה. השיקול הוא: 'ב־40 דולר לחבית אנחנו יוצרים פחות הכנסות מאשר כשהמחיר היה 90 דולר לחבית. אבל אם נגרע מהשוק 2 מיליון חביות ביום, ונרוויח 0 דולר, זה יהיה יותר גרוע'".

 

בונים על הבורות של המשקיעים

 

אבל גם אם סעודיה לא מנסה באופן מכוון לחסל את היצרניות האמריקאיות, זה לא אומר שמחיר הנפט הנמוך לא יהרוג אותן. הנפט שמופק בצפון דקוטה, למשל, להבדיל מהנפט שאותו שואבות מדינות המפרץ הפרסי, מבוסס על טכנולוגיות מתקדמות, כמו למשל הפקת נפט מפצלים. אלה שיטות הדורשות השקעה ניכרת בכל קידוח, ולכן גם כרוכות בעלויות גבוהות. ירידת מחיר הנפט מאיימת להפוך את כל העסק ללא כלכלי. "הולך להיות לחברות האלה מאוד קשה", אומר ברמן. "כאשר מחיר הנפט ירד ל־80 דולר לחבית, הן ניסו להרגיע את המשקיעים ופרסמו הצהרות כמו 'אין בעיה, אנחנו יכולים להגיע לאיזון אפילו ב־80 דולר'. ואז המחיר ירד ל־70 דולר, והחברות האלה הצהירו 'אין בעיה, אנחנו יכולים להגיע לאיזון גם ב־70'. זה פשוט מגוחך. אלה בבירור הצהרות לא נכונות".

 

אז מה המצב בפועל?

"בחנתי לעומק את מפיקי הנפט מפצלים. בחלקים הכי טובים של שדות הפצלים, שנמצאים באזורים הכי טובים, הם זקוקים למחיר של 80 דולר לחבית כדי להגיע לאיזון בין ההוצאות וההכנסות. לעומתם, חברות שפועלות באזורים קצת פחות טובים זקוקות למחירים של 85–90 דולר כדי להגיע לאיזון. הן אומרות: 'המחיר יורד ויורד, אבל אנחנו עדיין יכולים לעשות כסף'. זה פשוט לא נכון. למעשה, לעתים מאחורי הצהרות כאלה עומדת העובדה שמפיקי הנפט לא כוללים חלק מהעלויות בחישוב. הם מצהירים שהגיעו לאיזון בנטרול ההוצאות הכלליות שלהם, או בלי להתחשב בהוצאות המימון. הם מקווים שהמשקיע הממוצע לא מספיק מתוחכם כדי להבין את זה, אבל בשורה התחתונה, אני מבטיח לך שאין אחד שמרוויח כסף ב־80 דולר לחבית".

  

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

בנוסף, מסביר ברמן, צריך גם לזכור שמפיקות הנפט מקבלות בפועל מחיר נמוך עוד יותר, "בגלל דברים כמו הוצאות תובלה. גם אם מחיר הנפט הוא 80 דולר לחבית, והחברה המפיקה מקבלת רק 70 דולר, ברור שהם מפסידים כסף. ואם המחיר הוא בסביבות 45 דולר, כמו עכשיו? ממה שאני שומע, המפיקים בצפון דקוטה מקבלים 32 דולר לחבית".

 

"ועדיין", ברמן ממהר להבהיר, "חשוב להבין שגם אם הם מפסידים כסף, זה לא אומר שהפקת הנפט הולכת להיפסק. התגובה לא מתרחשת באופן מיידי, הרי יש בצפון דקוטה בארות שרק התחילו לשאוב. את הכסף על הקידוח כבר הוציאו. ייקח לפחות שלושה חודשים עד שנתחיל לראות ירידה בתפוקה כתוצאה מירידת המחירים. אני צופה שלא נראה ירידה בתפוקה לפני המחצית השנייה של 2015. וגם אז לא נראה ירידה משמעותית בהתחלה. אפשר להסתכל על ההיסטוריה: אחרי המשבר הפיננסי ב־2008 מחיר הנפט צנח אפילו יותר ממה שאנחנו רואים היום, ולא ראינו ירידה בתפוקה של נפט וגז בארה"ב במשך 9 חודשים, מכל הסיבות שציינתי קודם".

 

ברמן גם מסכים עם החששות מקריסה פיננסית של חברות הפקת הנפט מפצלים, שמימנו את פעילותן באמצעות הלוואות בסכומי עתק. "בחודש הבא, כשיתפרסמו דו"חות הרבעון הרביעי של 2014, התוצאות יהיו גרועות בהשוואה לרבעון השלישי, אבל לא ישקפו את חומרת המצב עד הסוף מפני שהדו"חות האלה לא יגלמו את מלוא הירידה במחירים. הקטסטרופה תגיע כאשר נראה את תוצאות הרבעון הראשון של 2015, במאי. השילוב בין רמות מינוף גבוהות, אג"ח זבל ותזרים מזומנים נמוך יוצר מצב מסוכן, ויש פוטנציאל שיקרו כל מיני דברים נוראיים. אם מחיר הנפט יישאר נמוך, אין ספק שיהיו מקרים של חדלות פירעון בשנת 2015. נתחיל לראות את זה במחצית השנייה של השנה. הרי כל הזינוק בהפקה מפצלי נפט בארה"ב התאפשר רק הודות לשערי ריבית נמוכים, והרבה הון זמין. אין סיכוי שכמות ההון שהיתה זמינה ב־2014 תהיה זמינה גם ב־2015, ולכן משקיעים ינטשו את החברות האלה. אבל בכל מקרה, מאוד נדיר שקטסטרופות קורות בן לילה. תסתכל על המשבר באיחוד האירופי, הוא הרי נמשך כבר שנים".

 

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין צילום: בלומברג

 

 

הנסיך הסעודי ווליד בן טלאל העריך באחרונה שמחיר הנפט לעולם לא ישוב ל־100 דולר לחבית. אתה מסכים איתו?

"ההערכה שלי היא שעוד לא ראינו את התחתית. רק כשנראה רצפת מחיר יציבה, נוכל להתחיל להעלות השערות לגבי כמה הנפט יכול לעלות. יכול להיות שאני טועה לגמרי, כמובן, אבל אני מעריך שהמחיר הממוצע ב־2015 יהיה 55 דולר לחבית. זו תהיה שנה מאוד רעה לחברות נפט, אבל טובה לצרכנים שממלאים דלק במכוניות ולחברות התעופה. אבל יהיו לכך גם השלכות שליליות: הרבה משרות ילכו לאיבוד והרבה פחות השקעות יבוצעו בתעשיית הנפט והגז בארה"ב. זה ישפיע, למשל, על גביית המסים במדינות ובערים בארה"ב, על כמה כסף אנשים מוציאים במלונות ובמסעדות. לכל אלה יש השפעה מצטברת.

 

"בסופו של דבר, אני לא סבור שירידת המחירים הנוכחית תהיה שונה מהותית מירידות דומות בעבר, גם אם היא תהיה מהירה יחסית. אמנם עלי אל־נעימי (שר הנפט הסעודי) לא מתקשר אליי, אבל להערכתי בפגישה החצי שנתית של אופ"ק שתתקיים ביוני הקרוב, רוסיה וסעודיה יגיעו להסכמה על קיצוץ התפוקה. לכן ביוני תהיה לנו רצפה למחיר. אם מצב העניינים יידרדר מספיק עד אז, מדינות נוספות יצטרפו אליהן".

 

הנפט הזול נגמר לפני עשור

 

בשנים האחרונות ברמן הוא אחד הדוברים הבולטים של מחנה "שיא תפוקת הנפט" (Peak Oil), הדוגלים בתיאוריה לפיה האנושות נמצאת על סף הגעה לשיא תפוקת הנפט שלה, נקודה שממנה התפוקה הולכת רק לרדת, עד למחסור עולמי. לכאורה, ההתפתחויות האחרונות בשוק האנרגיה מהוות מכה ניצחת לתיאוריה הזאת: העולם מוצף בנפט. אבל ברמן לא נסוג מעמדתו.

 

ארתור ברמן: השילוב בין מינוף גבוה של חברות הנפט, אג"ח זבל ומחסור במזומנים יוצר מצב מסוכן. ב־2015 זה עומד להיות מכוער" ארתור ברמן: השילוב בין מינוף גבוה של חברות הנפט, אג"ח זבל ומחסור במזומנים יוצר מצב מסוכן. ב־2015 זה עומד להיות מכוער"

 

"אנשים לא מבינים מהו שיא תפוקת הנפט. מה שהמונח הזה אומר הוא שתפוקת הנפט הקונבנציונלית תגיע לשיא מתישהו. לאחר מכן, ניאלץ להישען יותר ויותר על מקורות נפט יקרים יותר ואיכותיים פחות, כמו הפקת נפט מפצלים, מקידוחים במים עמוקים, או מחולות זפת. להערכתי, כבר עברנו את תפוקת השיא בשנת 2005, ומה שאנחנו רואים עכשיו משקף את המציאות הזאת. ההוכחה היא שכאשר מחיר הנפט יורד, צורות השאיבה היקרות במיוחד הן הראשונות שנפגעות ורק יצרניות קונבנציונליות כמו סעודיה, כווית ורוסיה יכולות להמשיך להפיק. כך שאין שום סתירה בין היצע הנפט הנוכחי לבין שיא הנפט. זה פשוט חוסר הבנה של המונח".

 

אז הנפט לא הולך להיגמר?

"לא, לא, גם אנשי מחנה שיא תפוקת הנפט לא אומרים שהנפט אוזל. הייתי מנסח את זה כך: נגמר לנו הנפט הזול, והוא נגמר לפני משהו כמו עשר שנים. מאז מחיר הנפט שמר על רמה של 100, 110 דולר ויותר. וזה שינוי גדול: הרי בשנות התשעים מחיר הנפט עמד על 10 או 20 דולר. זו המשמעות של שיא הנפט. יש לנו הרבה נפט בעולם, נפט שיספק בקלות את כל הביקוש העולמי למשך עשורים. אבל נעשה יותר יקר להפיק אותו, וזה מקשה על כולם. כתוצאה, הכלכלה העולמית נתונה תחת לחץ גובר והולך.

 

"תיקח אפילו את המשבר הפיננסי של 2008. נהוג להסביר אותו באמצעות התרסקות מחירי הנדל"ן, והוא אכן היה גורם משמעותי. אבל מה קרה למחיר הנפט ערב המשבר? הוא הגיע לכמעט 150 דולר לחבית. מחיר הנפט מעולם לא היו גבוה כל כך במונחים ריאליים, וזה הפך את הכל למאוד יקר. זו היתה אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים הפסיקו לעמוד בתשלומי המשכנתא שלהם. אי אפשר להפריד את האנרגיה מהכלכלה. הכל עובד על אנרגיה, ואם האנרגיה עולה יותר, יש פחות רווח לכולם, חוץ אולי מלאנשים שמייצרים אנרגיה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x