שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מט"ח וסחורות

זהב שחור בזול, את מי זה מתדלק?

המחיר לחבית נפט צנח ביותר מ-25% מאז השיא שאליו נסק ביוני האחרון. האנליסטים לא החלטיים בנוגע לשאלה האם המחיר יעלה ומתי, אך בינתיים, במדינות אחרות הירידה במחירו של הזהב השחור עלולה להוביל למשבר של ממש

ארז ברית ויוליה ויימן 20:3711.11.14

מחירו של הנפט, שנפל ביותר מ-25% מהשיא שנרשם בחודש יוני, תפס את הכותרות המרכזיות בעולם במשך שבועות. הדבר אינו מפתיע מכיוון שהנפט הנו סחורה ייחודית - הוא משמן את גלגלי התעשייה העולמית, מניע את הסחר הגלובלי ומאפשר את קיומה של הכלכלה המודרנית בצורתה ובהיקפה הנוכחיים. 

יש מגוון סיבות לירידת מחיר הנפט. למשל, ההאטה בכלכלה של סין ומדינות אירופה שגורמת להאטה בביקושים בזמן שההיצע עולה במהירות. זאת הודות למהפכת האנרגיה בארה"ב, שמהווה כיום את המקור העיקרי לגידול באספקת הנפט בעולם. אך התשובה לשאלה האם מחירי הנפט הנמוכים (יחסית לחמש שנים האחרונות) יימשכו או שמדובר בתופעה חולפת הנה פחות חד־משמעית, והאנליסטים משמיעים עמדות מנוגדות בנושא.

 

אם המחירים יישארו סביב הרמה הנוכחית לתקופה מסוימת, ברור שיהיו לכך השלכות רחבות מאוד על כלכלות העולם. יש רשימה של מרוויחים ורשימה של מפסידים מהירידה הדרמטית במחיר הזהב השחור.

 

לאורך רוב המאה ה־20 היצע הנפט הלך וגדל ביציבות והמחיר נותר נמוך, מלבד כמה קפיצות נקודתיות. זה מה שאפשר את מהפכת התיעוש, העיור והצמיחה הכלכלית המהירה וכן את הפיכתו של העולם לכפר גלובלי. לכן, העלייה הניכרת במחירי הנפט במאה ה־21 גרמה לחששות רבים. כאשר אז החלה מהפכת האנרגיה בארה"ב שהפכה אותה, בתוך חמש שנים בלבד, ליצרנית האנרגיה הגדולה ביותר בעולם.

 

 

שדות נפט לנצח

הייצור ההולך וגובר בארה"ב ממקורות בלתי קונבנציונליים, כגון פצלי שמן, גרם לעודף היצע של נפט בעולם וכמובן גם לירידה במחיר הסחורה. אך לא מדובר פה באירוע שמשפיע רק על הכלכלה בארה"ב. הטכנולוגיה החדשה, סידוק הידראולי (hydraulic fracturing), זמינה לשימוש עולמי לכולם, גם אם האמריקאים מובילים ביתרון גדול מאוד.

 

שדות הנפט, שהיו בלתי נגישים בעבר אך הודות לטכנולוגיית סידוק הידראולי הפכו לזמינים, נמצאים בכל היבשות. העולם יכול להיות קצת יותר רגוע מכך שסיומו של "עידן הנפט" אינו עומד על הפרק ואין יותר סכנה שהכלכלה הגלובלית תתמוטט בגלל מחסור באנרגיה או מחיר גבוה מדי של הדלקים.

 

מחיר נפט נמוך תורם לכלכלת העולם אך לא כולם מרוצים: חלק ממדינות יצרניות הנפט יצטרכו להדק חגורות ובחלק מהן מחיר נפט נמוך לאורך זמן אף יוביל למשבר של ממש.

 

זה שבועות שהאנליסטים לא מפסיקים לעדכן את התחזיות למחיר הנפט. כך, למשל, גולדמן זאקס חתך את התחזית לתחילת שנת 2015 למחיר של 75 דולר לחבית. לא מדובר בחדשות טובות למדינות מסוימות בארה"ב כמו טקסס, צפון דקוטה ואוקלהומה, שלאחרונה רשמו הכנסות גבוהות מאוד מייצור נפט מפצלי שמן.

 

מנגד, הנהגים ברחבי ארה"ב נהנים ממחירי דלק שירדו לשפל של ארבע שנים וכך הם מצליחים לחסוך הרבה כסף. כסף שצפוי, אגב, לזרום לכלכלה האמריקאית דרך קמעונאות ונדל"ן, ובכך גם ליצור משרות נוספות והכנסות לחברות שונות. אלו מצדן יתורגמו להשקעות שיהפכו לעוד משרות, העלאות שכר ולעוד מסים ורווחים.

 

על פי הערכות, אם מחירי הדלק יישארו נמוכים כמו ברמה הנוכחית שהם מצויים בה כיום, הצרכן האמריקאי יחסוך סכום אסטרונומי של 40 מיליארד דולר על הוצאות תדלוק בלבד והמיליארדים האלו לא יישארו בחשבונות החיסכון. בנוסף לכך, מחיר נמוך יותר של הנפט מתורגם גם לירידה במחירי החשמל והדלקים לחימום, וגם החיסכון הזה עובר ישירות לצרכן וממנו לכלכלה הרחבה.

 

 

מיליארד סינים נהנים

גם הסינים ירוויחו ממחיר נפט נמוך. סין היא יבואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, לאחר ארה"ב. על פי הערכות, כל ירידה של דולר במחיר הנפט חוסכת לכלכלה הסינית 2.1 מיליארד דולר בשנה. הירידה האחרונה חתכה 60 מיליארד דולר מחשבון יבוא האנרגיה הסיני. עבור בית החרושת של העולם, ירידה כה משמעותית במחיר התשומות היא מתנה משמים.

 

לצד סין, גם הודו מרוויחה ממחיר נפט נמוך. בתת־היבשת, שמאכלסת כשליש מעניי העולם, בוודאי ישמחו על ירידת מחירי המזון שתגיע בעקבות הוזלת הנפט, וכתוצאה מכך גם על התמתנות שיעורי האינפלציה. בנוסף לכך, הנפט מהווה כשליש מסך היבוא של הודו, זאת בעוד שדווקא היצוא שלה מגוון מאוד (ממוצרי מזון ועד לשירותי תוכנה). כלומר, שולי הרווח של הודו צפויים להתרחב ולתרום לצמיחה גבוהה יותר.

 

כמובן שלא רק סין והודו, אלא עוד הרבה מדינות מתפתחות אחרות, שמייבאות חלק גדול מצורכי האנרגיה שלהן ונלחמות באינפלציה, ייהנו מהורדת מחיר הנפט. האנליסטים מסכימים שהכלכלה הגלובלית צפויה ליהנות מהירידה במחיר הנפט, בייחוד אם הוא יישאר נמוך יחסית לשנים האחרונות. אך אין הסכמה בין האנליסטים לגבי היקף "חבילת התמיכה" שתתקבל מכך.

 

על פי המחקר של UBS, אם מחיר הנפט ייוותר ברמה של 85 דולר לחבית, יתווספו 0.25% לצמיחה הגלובלית השנתית. בקרן המטבע הבינלאומית מדברים על תוספת של 0.4% לצמיחה העולמית בעקבות ירידה של 20 דולר במחיר חבית נפט. זאת, בעוד האנליסטים בסיטיגרופ מחשבים תוספת של 1.1 טריליון דולר לתמ"ג הגלובלי השנתי כתוצאה מירידת מחיר הנפט, הן כהשפעה ישירה והן כתוצאה מהפחתת מחירי הדשנים, התחבורה (כולל תעופה ותובלה), האחסון והייצור, וגם הסחורות האחרות כגון נחושת, חיטה ופלדה.

 

באופן כללי, ירידה במחיר האנרגיה שוות ערך לקנס על יצרני הנפט שמועבר לצרכן הגלובלי. הכלכלה היא זו שנהנית מכך, שכן היא מבוססת על צריכה. ירידות במחירי הנפט והסחורות האחרות מפחיתות את עלויות התשומות ובכך גורמות לירידה באינפלציה — דבר מבורך בהרבה מדינות, בעיקר במדינות מתפתחות, אך לא בכולן.

כך, למשל, כלכלת גוש היורו מתקשה לרשום צמיחה בשל הקיצוצים הממשלתיים וחולשות פנימיות רבות. חולשת הכלכלה מתבטאת, בין היתר, באינפלציה נמוכה מאוד וירידה במחירי התשומות עלולה לגרור דפלציה של ממש.

 

הוזלת התשומות לא תסייע לכלכלה שלא רושמת גידול בביקושים, כך שבעצם ירידת מחיר הנפט מגדילה את הסיכון שאירופה תיכנס לתסריט ה"יפני". אם זה ידחוף את הבנק המרכזי של אירופה לנקוט צעד שלרכישות אג"ח ממשלתיות ואת הממשלות האירופאיות להרחיב את ההוצאות, אז הסיכון יתורגם לסיכוי ויהפוך לשינוי חיובי. אך אסור לשכוח שמדובר בגוש היורו, ואף החלטה לא תעבור מהר ובמלואה, אם בכלל, בגלל הניגודים הפנימיים באינטרסים הכלכליים והפוליטיים.

 

 צילום: בלומברג

 

אופ"ק יושבת על הגדר

מרבית יצרניות האנרגיה הנמנות עם ארגון אופ"ק הן מדינות עשירות מאוד, שלאורך השנים צברו הכנסות מיצוא נפט ושמרו אותן בקרנות פיסקאליות. לכן, הן יכולות להרשות לעצמן תקופה מסוימת של מחירים נמוכים. מנגד, אף אחד לא מבטיח שהמחירים יעלו בחזרה לרמות שאליהן התרגלו היצרניות בחמש השנים האחרונות.

בינתיים ההערכות הן שמחיר נפט ברמה סביב 80 דולר לחבית יחתוך 200 מיליארד דולר מהרווחים השנתיים של מדינות אופ"ק מיצוא האנרגיה, שמסתכמים בטריליון דולר. אך למרות זאת, רוב מדינות אופ"ק (מלבד כמה שמציגות פאניקה) "יושבות על הגדר" ומעדיפות לא לעשות כלום.

 

סעודיה אמרה בפירוש שלא תצמצם את הייצור ושהיא "מרגישה בנוח" עם מחירים הנעים סביב 80 דולר לחבית לתקופה של שנה־שנתיים. בשונה מהעבר, אז מחיר הנפט נקבע על ידי היקפי הייצור של מדינות אופ"ק, מי שכעת גורמת לנפילה במחירים היא ארה"ב. לכן מדינות אופ"ק, בהובלת סעודיה, מעדיפות לא להקטין את הייצור כדי לשמור על נתח השוק.

 

סעודיה גם מקווה לדחוק מהשוק את יצרני הנפט ממקורות בלתי קונבנציונליים בארה"ב, כשהיא מאמינה שמחירים נמוכים הופכים את הייצור לבלתי כלכלי. אמנם לכל היצרנים יש הגנות מתאימות והם לא מסתכלים על עלות שקועה, אך בשדות מסוימים (כמו, למשל, שדה בקן בצפון דקוטה) יש לצפות להאטה בייצור חדש במחיר של 75 דולר לחבית.

 

מנגד, בחלק משדות פצלי שמן בטקסס הייצור זול יותר והמחיר צריך לרדת ל־60 דולר לחבית כדי לפגוע בייצור. כלומר, יש סיכוי להאטה בהשקעות חדשות ובפתיחת מקורות חדשים והיצרניות ירשמו שולי רווח צרים יותר, אך "מהפכת האנרגיה" האמריקאית תימשך. תעשיית הסידוק ההידראולי התרחבה מ־18.4 מיליארד דולר בשנת 2012 לתעשייה שגלגלה 26 מיליארד דולר ב־2013, הגידול הזה נמשך גם השנה וצפוי להימשך גם בעתיד.

 

ציר הרשע נפגע

האירוניה היא שהמפסידות הגדולות מהירידה במחיר הנפט הן מדינות שמהוות נקודות בולטות על "ציר הרשע": איראן, ונצואלה ורוסיה. זאת מכיוון שירידה במחיר של סחורת יצוא הופכת לפגיעה משמעותית במדינה אם הכלכלה המייצאת שלה אינה מגוונת וסובלת מניהול לא יציב ומבעיות פנימיות אחרות.

 

איראן היתה אמורה לרשום צמיחה כלכלית קטנה השנה, לאחר שנים של מיתון שהובל על ידי הסנקציות המערביות. כעת, הנפילה במחיר הנפט מעמידה בספק את הצמיחה הזו. מגזר הנפט והגז מהווה 35% מהתמ"ג של איראן ומספק לה את ההכנסות במט"ח, בהיעדר מקורות אחרים. הנשיא הקודם, מחמוד אחמדינאג'אד, הותיר את כלכלת המדינה במצב גרוע מאוד. אולם הממשל הנוכחי פעל לשיפור היחסים עם המערב, אך הסנקציות נותרו ואיראן ממשיכה להיות מנודה.

 

ההכנסות מיצוא נפט משמשות את שלטונות איראן למתן סובסידיות רחבות, שבלעדיהן חלק מהתושבים לא יוכלו לממן את הוצאות המזון והאנרגיה (אגב, ההכנסות גם מממנות את הטרור העולמי אך זוהי הוצאה חוץ־תקציבית). תקציב המדינה מתאזן ברמת המחירים של 100 דולר לחבית. אם המחיר ייוותר ברמה נמוכה מזו, זה ייצור גירעון שלמדינה אין האמצעים למחוק אותו, מכיוון שאין לה גישה לשווקים הפיננסיים.

 

מנגד, האופציה של הקטנת הסובסידיות אינה מציאותית מבחינה פוליטית. בעצם, מבחינה כלכלית איראן הגיעה למבוי סתום, שנוצר על ידי מנהיגיה, וירידת מחירו של הנפט מחלישה אותה מבחינה פוליטית.

 

ונצואלה הגיעה לנקודת הירידה במחיר הנפט במצב כלכלי גרוע, בשל ניהול כלכלי כושל. למרות העושר הטבעי העצום, מדיניות כלכלית מטופשת גרמה להרס הכלכלה, שסובלת מאינפלציה של 60% לשנה, מחסור במוצרי צריכה בסיסיים וירידה בתמ"ג לנפש אל מתחת לרמה שהיתה ב־1970.

 

ונצואלה מפיקה מהנפט 95% מההכנסות שיש לה במט"ח. בשל הניהול הכושל תקציב המדינה זקוק למחיר נפט גבוה, 100–140 לחבית, כדי להגיע לאיזון. עתודות המט"ח של ונצואלה נמצאות בשפל של 11 שנה, והיא צברה חובות כלפי חברות נפט בינלאומיות וחברות תעופה מערביות.

 

לכן, כשנשיא ונצואלה ניקולס מדורו נכנס לפאניקה ודרש פגישת חירום של אופ"ק, כדי לעצור את הנפילה במחיר הנפט על ידי צמצום התפוקה, מי שהקדיש לכך את מלוא תשומת הלב היו דווקא מחזיקי האג"ח של המדינה בוול סטריט. התשואות על האג"ח של ונצואלה הגיעו ל־18%, כך שהיא אינה יכולה למלא את החסר בשווקים. הכלכלנים מעריכים שהסיכוי שונצואלה תהפוך לחדלת פירעון בשנה הקרובה הנו ודאי ועומד על כמעט 100%.

 

המפסיד הגדול: פוטין

גם רוסיה הגיעה למצב הנוכחי, שבו הנפט מתומחר זול, במצב כלכלי גרוע. רוסיה סובלת מהסנקציות הפיננסיות שהוטלו עליה בשל מעורבותה במשבר באוקראינה. אך כלכלת המדינה החלה לדעוך עוד הרבה לפני (בתקופה שמחיר הנפט עוד היה גבוה) בגלל חוסר בגיוון, ניהול כושל, שחיתות ובריחת הון. הסנקציות רק מחריפות את המצב שכן הן מונעות מהבנקים ומחברות האנרגיה ברוסיה גישה למימון במערב.

 

הכלכלה הרוסית היתה צפויה לרשום צמיחה כמעט אפסית עוד לפני הוזלת מוצר היצוא העיקרי שלה, וכעת היא עלולה להיכנס למיתון. המטבע המקומי הגיע לשפל מול הדולר והיורו, האינפלציה גדולה ובריחת ההון צפויה להגיע לשיא שנתי חדש. ההכנסות מנפט מספקות כמחצית מהתקציב, שמבוסס על מחיר של 100 דולר לחבית. כך שהממשלה צפויה לצמצם הוצאות ולשלוח את ידה לקרן הפנסיות והקרן הפיסקאלית, כדי לממן את הגדלת הצבא המתוכנן וגם לפצות את האוליגרכים הרוסים על הפסדיהם בעקבות הסנקציות.

 

הנשיא ולדימיר פוטין מקווה שהירידה במחיר הנפט תהיה בטווח הקצר. האנרגיה מהווה שני שלישים מהיצוא הרוסי, ומגזרי כלכלה אחרים דועכים זה שנים. אם המחיר לחבית יישאר נמוך, אז צפויה הרעה ניכרת במצב של תושבי המדינה, שתערער את השקט החברתי. כזכור, כשמחיר הנפט ירד בשני שלישים בשנות השמונים, זה הביא להתמוטטותה ולהתפרקותה של ברית המועצות. אולי בעתיד הקרוב נוכל לצפות במפלתה של עוד דיקטטורה במסווה של דמוקרטיה.

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >>

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x