$
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

זקן וסלינגר להאוזר: "שוק עמוק יפגע באמינות הדו"חות"

ממכתב ששלחו המפקח על הבנקים והמפקחת על שוק ההון ליו"ר ני"ע ושהגיע לידי כלכליסט, עולה כי הם מתנגדים לקיומו של שוק אג"ח עמוק ומזהירים: "מצב שכזה מהווה פתח לטעויות ולמניפולציות ועשוי לפגוע ביכולת השוואת הדו"חות הכספיים של החברות"

תומר ורון 06:4812.10.14

סוגיית קיומו של שוק עמוק שוב מציתה מלחמה בירושלים בין הרגולטורים האחראים על שוק ההון. בנק ישראל ומשרד האוצר מאחדים כוחות מול רשות לני"ע, כך עולה ממכתב שהגיע לידי "כלכליסט". במכתב שנשלח על ידי המפקח על הבנקים, דודו זקן, והמפקחת על שוק ההון, דורית סלינגר, יוצאים זקן וסלינגר במשותף נגד רצונו של יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, להחיל שוק אג"ח עמוק בישראל.

 

בספטמבר פרסמה הרשות טיוטה שנשענת, בין היתר, על חוות הדעת של ד"ר חיים לוי קידר שקבע כי קיים שוק עמוק ועל טיעונו של האוזר, שלפיו קיומו של שוק עמוק הוא ברירת המחדל. "לדעתנו, לא קיים בישראל שוק עמוק לאג"ח חברות באיכות גבוהה", כתבו זקן וסלינגר. "אימוץ הפרשנות המוצעת בטיוטה עשוי לפגום בעקביות וביכולת ההשוואה של הדו"חות הכספיים של חברות אלו, להקטין את מהימנותם ולהוביל ליישום פרשנויות שאינן מקובלות באופן רחב בקרב מדינות המיישמות את תקני ה־IFRS".

 

שאלת שוק עמוק תקבע כיצד יחשבו החברות הגדולות במשק כמה כסף עליהן לצבור עבור ההפרשות הפנסיוניות של העובדים. החישוב מצריך התבססות על ריבית מסוימת: ככל שהריבית לצורך החישוב גבוהה יותר, כך החברה צריכה לשים פחות כסף בצד. אם קיים שוק עמוק, ניתן להוון לפי אג"ח חברות ולא לפי אג"ח ממשלתיות. בשוק עמוק היוון ההתחייבויות נעשה בהתאם לתשואות של אג"ח קונצרניות בישראל בדירוג AA, הנסחרות בתשואות גבוהות יותר לעומת אג"ח ממשלתיות.

 

מדוע המפקחים מתנגדים?

 

קיומו של שוק עמוק יכול להשפיע על שיערוך התחייבויות פנסיוניות לעובדים בחברת החשמל ובמערכת הבנקאית (ובראשה בנק לאומי) — תחומים שבאחריות זקן וסלינגר. יישומו של שוק עמוק יביא לשינוי בגובה ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים במיליארדי שקלים. בחברת החשמל לדוגמה יישום התקן צפוי להקטין את ההתחייבויות הפנסיוניות בספרים בכ־5 מיליארד שקל בעוד בבנק לאומי היוון ההתחייבויות לפי ריבית אג"ח ממשלתיות צפויה להגדיל את ההתחייבויות הפנסיוניות ביותר מ־3.5 מיליארד שקל ולהשפיע על מועד חלוקת הדיבדנדים.

 

דודו זקן דודו זקן צילום: עמית שעל

 

חישוב על פי ריבית אג"ח קונצרניות יגדיל את ההתחייבויות הפנסיוניות בבנק ב־1.5 מיליארד שקל. כמו כן המכתב מעלה את סוגיית המח"מ — אחת הסוגיות הבולטות בוויכוח על קיומו של שוק עמוק שכן התחייבויות פנסיוניות באופיין הן התחייבויות המחושבות על פני זמן רב ולכן יש צורך באג"ח בעלות מח"מ ארוך. על פי נתונים שמופיעים במכתב, רק שלוש סדרות מתוך 127 סדרות בדירוג AA ומעלה מקומי הן בעלות מח"מ הגבוה משמונה שנים, וכמו כן ההון המונפק של שלוש סדרות אלה מייצג כ־3% מסך ההון המונפק של סדרות באיכות גבוהה כפי שהתקן מחייב . "מצב שכזה מהווה פתח לטעויות ואף למניפולציות", לשון המכתב. "מיעוט האג"ח בגודל מספק ובדירוג גבוה מוביל לרגישות יתר ולטעויות באמידה".

 

הפתרון של בנק ישראל

 

בבנק ישראל החלו לבחון בחודשיים האחרונים פתרון יצירתי לסוגיית השוק העמוק. על פי הרעיון, הריבית שלפיה הבנקים יהוונו את ההתחייבויות הפנסיוניות תיקבע באמצעות מרווחי הריבית בשווקים שבהם קיים שוק עמוק. זאת מתוך מחשבה לבצע ממוצע בין המרווחים ולהלביש את הממוצע על ריבית אג"ח ממשלתית בישראל. כעת במכתב רומזים בנק ישראל ומשרד האוצר כי הם מקדמים תהליך זה. שני הרגולטורים למעשה מסמנים להאוזר כי גם אם רשות ני"ע תחליט לתת תוקף רשמי לטיוטה שפורסמה ולחייב גופים לחשב את ההתחייבויות הפנסיוניות על פי ריבית אג"ח קונצרניות, הם לא יקבלו קביעה זו ויפעלו על פי פתרון משותף שיכלול שעטנז חשבונאי - ריבית חסרת סיכון בתוספת פרמיית סיכון מחושבת וממוצע התוספת בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות שייובא ממדינות ברחבי העולם. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x