האוזר מוציא את ההחלטה בנושא שוק עמוק מהמוסד לתקינה חשבונאית

ביום ראשון האחרון נפגשו האוזר ונשיא לשכת רו"ח, דודי גולדברג, עם מבקר המדינה שהעלה בפניהם את ההשפעה הגדולה שיש להחלטה על חברת חשמל וחברות אחרות במשק. שפירא העלה חששות במהלך הפגישה כי הוועדה של המוסד לתקינה חשבונאית אינה מספיק עצמאית ולא תלויה כדי לקבל החלטה כל כך גדולה.

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר. תומך בקיומו של שוק עמוק צילום: עמית שעל

הפגישה הסתיימה ללא ההחלטות וקביעה נחרצת אך היום כאמור שלח האוזר את המכתב ובכך קיבל את ההחלטה. בדיקת אי תלות של מועמדים היא תהליך משפטי ארוך שיכול היה להימשך שבועות וברשות לא רצו ככל הנראה למשוך את ההחלטה על אורך זמן ולהשאיר את השוק בחוסר ודאות שכן ההחלטה הייתה קרובה מאוד להתקבל. דוחות הרבעון השני כבר לא יושפעו מההחלטה אך סביר מאוד כי אם לא יתעוררו בעיות נוספות, רשות ני"ע תשלים את ההחלטה כבר לדוחות הרבעון השלישי.

במהלך התהליך, תמך האוזר בקיומו של שוק עמוק ואף שלח לחברי המוסד לתקינה חשבונאית בו כתב כי שוק עמוק הוא ברירת המחדל ועל כן יש ליישמו. הרשות נשענת על חוות דעת של ד"ר חיים לוי קידר שביצע מחקר בו קבע כי אכן קיים שוק עמוק.

הרגולטורים הגדולים האחרים במשק, בנק ישראל ומשרד האוצר הביעו התנגדות לקיומו של שוק עמוק. התנגדותם הגיעה מאחר שקיומו של שוק אג"ח עמוק יכול להשפיע על שיערוך התחייבויות פנסיוניות לעובדים בשני גופים גדולים, חברת החשמל ובנק לאומי - באופן שיקטין את ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים במיליארדי שקלים. שני הרגולטורים, אם במקרה ואם לאו, שלחו באותה העת חוות דעת שלילית למוסד לתקינה חשבונאית וציינו כי לא קיים שוק עמוק.

שוק עמוק נוגע למעשה לחברות הגדולות שעובדיהן זכאים לפנסיה תקציבית, והתקינה תקבע איך הן צריכות לחשב כמה כסף עליהן לצבור עבור הפנסיה של העובדים שלהן. קיום שוק עמוק אומר למעשה כי על החברות לחשב את ההתחייבויות הפנסיונית לעובדים על פי ריבית של אג"ח קונצרניות ולא של האג"ח הממשלתיות – הנמוכה יותר, כפי שנעשה היום. ככל שהריבית לצורך החישוב גבוהה יותר, כך החברה צריכה לשים בצד פחות כסף היום.