$
בורסת ת"א

מוותרי השכר: הצדק הוביל או הלחץ הכניע?

ההצהרות על "ויתור על שכר לטובת צמצום פערים" עשו גלים, אך במרבית המקרים לא מדובר בהפחתה וולנטרית, אלא בפירות הלחצים שהופעלו על ידי הגופים המוסדיים וחברת אנטרופי

ניר צליק 08:1502.04.14

עונת הדו"חות הנוכחית סיפקה כוכבים חדשים לצמרת המשתכרים בישראל. בראשה בלטו בכירי טבע, ששכרם גבוה באופן אבסולוטי ביחס למקביליהם. הצדקה אפשרית היא היותה חברת תרופות גלובלית, שכדי להעסיק את המנהלים המוכשרים בעולם צריכה לפתוח את הכיס.

 

הגופים המוסדיים ניסו להשפיע על עלויות שכרם של הבכירים בחברות הציבוריות, לרוב ללא הישג מהותי. בחלק מהמקרים הם נחלו הצלחה, ובעזרת שיתוף הפעולה של חברת אנטרופי שינו את מדיניות התגמול בצורה דרמטית בחברה לישראל, עזריאלי, מצלאוי ורמי לוי.

 

בקבוצת עזריאלי, שבה מחזיק דוד עזריאלי בתפקיד היו"ר ובעל השליטה (75%), נרשם השינוי הגדול ביותר. תיקון 16 לחוק החברות, שדרש מבעלי שליטה להביא את שכרם לאישור האסיפה הכללית ברוב של בעלי מניות המיעוט, גרם למוסדיים להפעיל לחצים על עזריאלי, שגררו הפחתת שכר משמעותית.

 

במסגרת תנאי השכר שביקש לאשר, יקבל עזריאלי עבור 80% משרה דמי ניהול קבועים של 4.5 מיליון שקל ומענק מבוסס רווחים שלא יעלה על 5.5 מיליון שקל. לו היתה נוסחת התגמול המבוקשת מיושמת כבר ב־2012, היה עזריאלי זכאי לעלות שכר של 7.5 מיליון שקל לעומת 23 מיליון שקל ששולמו לו. ב־2013 עמדה עלות שכרו על 14.9 מיליון שקל, עם 6.3 מיליון שקל כעלות שכר בסיסית ומענק שעמד על 8.6 מיליון שקל.

 

ניר גלעד ניר גלעד צילום: אוראל כהן

 

החברה לישראל נאלצה לבצע תיקונים במבנה השכר, אחרי שדחתה את אסיפת בעלי המניות שהיתה אמורה לדון ביולי במבנה התגמולים שלה. במדיניות המוצעת הוגבל המענק המקסימלי שיקבל המנכ"ל ניר גלעד ל־5 מיליון שקל.

 

בנוסף בוטל מענק של 4 מיליון שקל שהיה אמור לקבל עבור פיצול החברות־הבנות של החברה לשתי קבוצות. גלעד יקבל מענק רק אם החברה תרשום רווח העולה על 100 מיליון דולר — כפול מהרף שהוצע במדיניות הראשונית. כמו כן, אם יירשם רווח כתוצאה מהסדר החוב בצים, הוא לא ייכלל בתחשיב הבונוס לגלעד. מדיניות התגמולים הקודמת אפשרה לו בונוס של עד 9 מיליון שקל. עלות שכרו הסתכמה ב־16.5 מיליון שקל ב־2013 לעומת 10.2 מיליון שקל ב־2012.

 

החברה לישראל שבהובלתו ספגה הפסד של 406 מיליון דולר ברבעון הרביעי לעומת הפסד של 306 מיליון דולר ברבעון המקביל ב־2012. אלה נגרמו כתוצאה מהפסדי ענק בחברה־הבת צים, בחברת המכוניות הסינית קורוס ובבזן.

 

גם בשיווק השקמה של רמי לוי שונתה מדיניות התגמול עקב התערבות אנטרופי. לפני חודש החליט לוי באופן וולונטרי להפחית את שכר הבסיס החודשי מ־75 אלף שקל ל־50 אלף שקל. על אף הוויתור, אין סיבה לדאוג לממציא ה"עוף בשקל". זה אחראי לפערי השכר הגדולים ביותר בין מנכ"ל לעובד ממוצע ברשת קמעונאית ב־2012 מבין שלוש הרשתות הציבוריות שדיווחו על שכר הבכירים שלהן באותה שנה. לוי סגר את 2013 עם חבילת שכר בעלות חודשית של 356 אלף שקל — פי 63 מזו של העובד הממוצע ברשת, שעמדה על 5,675 שקל. עלות שכרו השנתית הסתכמה ב־4.3 מיליון שקל. בנוסף לשכר הבסיס זכאי המנכ"ל גם למענק שנתי של עד 6 מיליון שקל.

 

לבסוף, סמי מצלאוי, בעל השליטה בחברת מצלאוי (77%), קיבל דיבידנד של 2.8 מיליון שקל ב־2012. מצלאווי, שעלות שכרו ב־2013 הסתכמה ב־2.9 מיליון שקל, ניסה לאשר לעצמו שכר בעלות של 170 אלף שקל בחודש. משלא הצליח ירד ל־150 אלף שקל כדי לזכות באישור בעלי המניות. המענק המקסימלי שיכול מצלאוי לקבל כעת עומד על 1.5 מיליון שקל, אך מדיניות התגמול החדשה טרם אושרה. עוד מועסקות בחברה אשתו קלרה, שמשכה שכר בעלות של 651 אלף שקל ב־2013, ובתו, מירב דבש, שעלות שכרה החודשית היא 20 אלף שקל.

 

רמי לוי רמי לוי צילום: אוראל כהן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x