שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוקי חו"ל

"יש אופוריה, אבל אין בועה, כי משקיעים בחברות טובות"

לפי עופר סלע, שותף טכנולוגיה ב־KPMG, יש עוד מספר רב של חברות יציבות עם מכירות של לפחות 20 מיליון דולר שממתינות לתורן להנפקה בנאסד"ק. היקף הגיוסים בחברות סטארפ־אפ ישראליות ב־2013 היה השני בגודלו רק לשנת 2000

אסף גלעד ומאיר אורבך 09:3510.03.14

אווירת האופוריה בענף ההייטק מתודלקת מנתונים חיוביים המעידים על עלייה משמעותית בהיקף הגיוסים לחברות סטארט־אפ — העתודה הטכנולוגית שמייצרת אקזיטים של מיליארדים.

 

על פי סקר של פירמת רואי החשבון KPMG וחברת המחקר IVC, 2013 היתה שנת שיא במספר חברות הייטק הישראליות שגייסו הון, עם 662 חברות שסגרו סבב גיוס הון. 2.3 מיליארד דולר הושקעו בשנה שעברה בחברות סטארט־אפ ישראליות, הסכום הגבוה בעשר השנים האחרונות, ושני בגודלו רק להיקף הגיוסים החריג בשנת 2000, שעמד אז על 3.1 מיליארד דולר.

 

עופר סלע, שותף טכנולוגיה ב־KPMG, אינו חושב שההנפקות ייעצרו בקרוב, "אף פעם לא היתה כמות כזו גדולה של חברות עם מכירות של 20 מיליון דולר ומעלה ברבעון, ואני לא רואה את זה מפסיק. נאסד"ק רותחת ובצנרת יש חברות רבות בדרך לשם. יש אופוריה אבל זאת לא בועה: החברות שמשקיעים בהן, הן חברות טובות. כיום הדרישה מחברה שרוצה להנפיק בנאסד"ק, שתמכור ב־20 מיליון דולר ברבעון לפחות ושתראה קצב צמיחה אחיד. חברה תוכל להנפיק בעיקר אם היא נמצאת באחד התחומים החמים שהם SAAS (softare as a service) , סייבר ופרסום שמציע צמיחה גבוהה מרבעון לרבעון. כיום, השווקים אוהבים חברות שיש להן מודל של שירות והכנסות שחוזרות על עצמן — לקוח שמשלם כל חודש הוא נכס חשוב".

 

עופר סלע, KPMG עופר סלע, KPMG צילום: עמית שעל

"הקלף של ההנפקה חשוב מאוד"

סקר שעשתה פירמת עורכי הדין שבלת מצא עלייה משמעותית בשווי שעל פיו התבצעו הגיוסים. על פי הסקר שעשתה הפירמה ב־2013, 85% מהגיוסים התבצעו לפי שווי גבוה מהגיוס האחרון שלהן.

 

אדם פישר, שותף בקרן הון הסיכון בסמר, מאמין שגם לשוק הציבורי החם יש השפעה גדולה מאוד על זה. "חברות ומשקיעים יודעים שיש להם כיום אופציה נוספת והיא האופציה של שוק ההון. כאשר חברה מקבלת הצעת רכישה, היא לא רצה אחריה אלא מעדיפה להמשיך לבנות את עצמה ולנסות ללכת להנפקה", אומר פישר.

 

"הקלף של ההנפקה הוא קלף חשוב מאוד. השווי שחברות מבקשות לעצמן כאשר הן יודעות שהשוק הציבורי פעיל, הוא גבוה מאוד. בשבילנו זה שוק למכור ולהנפיק ולא שוק להשקיע, והתקופה הזו מחייבת אותנו להיות מאוד זהירים בהשקעות שאנחנו מבצעים. מצד אחד, לא לבזבז את הקרן שיש לנו, אבל מצד שני, גם לא להתעלם מהזדמנויות השקעה, אפילו אם הן יקרות".

 

הזרים משקיעים סכומים משמעותיים בישראל

ב־ KPMG ייחסו את הגידול בגיוסים למשקיעים זרים. המשקיעים הזרים קיבלו החלטה להקצות סכומים משמעותיים בישראל, בנוסף להשקעה בחברות בוגרות. שוק ההון הישראלי והמשקיעים המוסדיים היוו חלק קטן מאוד מהסכומים שהושקעו בתעשיית ההון סיכון במהלך השנה שעברה, ולפיכך המשק הישראלי לא ייהנה ממרבית התשואה ותשלומי המסים בגין הרווחים מהשקעות אלו.

 

אבל לא רק לחברות הסטארט־אפ השתלמה השנה החולפת. 2013 הפכה גם לשנה כדאית מאוד למשקיעים, ועל פי IVC, הסתכמו האקזיטים של חברות מגובות קרנות הון סיכון ב־4.2 מיליארד דולר, 63% מכלל תקבולי האקזיטים באותה שנה. זינוק של 91% בהשוואה לממוצע של 2.2 מיליארד דולר בעשור האחרון. סך האקזיטים בשנה שעברה, בין השאר בחברות ווייז, אונאבו, וגיוון אימג'ינג, הגיע ל־6.64 מיליארד דולר.

 

למרות תחושת האופוריה, לא חלחל ההישג של חברות הסטארט־אפ לגופים המרכזיים המשקיעים בהם. קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו בשנה החולפת הון הקטן ב־28% ביחס למה שגייסו ב־2012. על פי KPMG, ההסבר לכך נובע מהעדפה של משקיעים זרים להשקיע בישראל דרך קרנות זרות או באמצעות חברות טכנולוגיה זרות ופחות באמצעת השקעה בקרן הון סיכון המנוהלת מישראל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x