$
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

ההתייעלות בצים: אחרי ההסדר, גם 150 עובדים מפוטרים

אחרי שפיטרה 500 עובדים בעולם, תפטר צים עובדים בישראל כחלק מהליך התייעלות שיכלול גם סגירת קווים. כבר הוסכם על פרישה מרצון של 50 עובדים, והחברה במגעים עם הוועד בנוגע לפיטורי האחרים

גולן חזני 06:5719.01.14

צים תפטר ותוציא לפרישה מרצון כ־150 עובדים בישראל, בעיקר עובדי מטה במשרד הראשי בחיפה, כחלק מתוכנית התייעלות הנלווית להסדר החוב, כך נודע ל"כלכליסט". לפני שנה סוכם על שילוב 100 עובדים בתוכנית פרישה מרצון, אשר 50 מהם מצויים בתהליכי פרישה. ההנהלה פועלת להגדלת המספר ב־50–100 ומקיימת מו"מ על כך עם ועד העובדים. מצבת עובדי צים בארץ לפני הפיטורים היא 700 - 500 מהם במטה בחיפה ו־200 בסוכנות. 

הצעדים נעשים כחלק מתוכנית התייעלות שהחברה סיכמה עליה מול נושיה בבוקר חמישי. במסגרת השינוי הארגוני המקיף תסגור החברה קווים הפסדיים ותצטייד מחדש באוניות גדולות במיוחד לאור הרחבת תעלת פנמה, זאת במטרה להגדיל את רווחיותה.

 

עוד נודע ל"כלכליסט" כי החברה לישראלאיימה לבקש הקפאת הליכים או כינוס נכסים לחברת צים בישורת האחרונה של מהלך השיחות להסדר מול נושיה, אשר הושג בליל חמישי. את האיום המרומז השמיע מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד במהלך הישיבות.

 

לאחר שהמחלוקות עם מחזיקי האג"ח לא הצליחו להיפתר אמר גלעד, שהגיע בערב שלישי למלון ענבל בירושלים: "מצב צים קשה מאוד. אם לא תתקבל החלטה בשעות הקרובות, תהיה בעיה. ישנה ישיבת דירקטוריון של החברה לישראל מחר ויתקבלו בה החלטות קשות". לנוכחים היתה ברורה הכוונה. "אף אחד אחר לא ייקח אחריות לחברה עם הערת עסק חי שלא ברור לאן היא הולכת - לא הדירקטורים ולא המנהלים", הוסיף גלעד. במסגרת ההסדר צומצם חוב של 3.05 מיליארד דולר לכ־1.5 מיליארד דולר. 

 

 צילום: אריאל ורהפטיג

 

דיונים דרמטיים

הסדר החוב בצים התנהל בשונה מכל הסדר אחר. לחובה העצום מבנה מיוחד: 1.4 מיליארד דולר מתוכו הוא לבנקים זרים שמימנו ברובם את רכישת האוניות, חוב נוסף הוא למחזיקי האג"ח של החברה - 410 מיליון דולר, וחוב שלישי לבעלי האוניות שמחכירים לצים.

 

צים קיימה את השיחות במחזורים של שלושה ימים, תחילה בנובמבר בקטלוניה, כעבור חודש בלונדון ובשבוע שעבר בירושלים. בכל מחזור חלה התקדמות בגזרה אחרת: בקטלוניה היתה זו החברה לישראל שהגיעה עם נכונות להזרמה של 200 מיליון דולר. במחזור השני היו אלה בעלי השליטה (הצדדים הקשורים) עידן עופר ואודי אנג'ל, שהסכימו לוותר על 75% מהחוב בגובה 300 מיליון דולר כלפיהם. במחזור השלישי הסכימו בעלי השליטה לוותר על מלוא החוב.

 

הדיונים בירושלים היו הדרמטיים ביותר. צים הגיעה אליהם עם הערת עסק חי שסיכנה את המשך פעילותה. באוויר ריחף האיום של מחזיקי האג"ח לקחת את החברה לפירוק, מצב שבו כל הצדדים היו יוצאים מופסדים, כולל מחזיקי האג"ח עצמם.

 

את בעלי האוניות ייצג בנק ג'פריס הבינלאומי. את הבנקים הזרים ייצגו הוליהן לוקי האמריקאי, המתמחה בחברות בפשיטת רגל, וכן בנקאי ההשקעות ניר אפשטיין ומשרד עורכי הדין לינקליטרס והרצוג־פוקס נאמן. מחזיקי האג"ח נעזרו בבלקסטון וטאסק הישראלית כיועצים ובעורכי הדין אברהמי וול ומירי קמחי־גולדשטיין.

 

המו"מ הקשוח ביותר היה מול מחזיקי האג"ח. הנציגות הורכבה מיוני שר מהראל, אמיר צ'צ'יק ממגדל, ניר עובדיה מעמיתים ומרדכי משיטה מכלל ביטוח. גורם שלקח חלק במו"מ אמר כי הבעיה עם מחזיקי האג"ח היתה שהנציגים לא היו המחליטים הסופיים בכל גוף. "קרה לא פעם שצ'צ'יק ועובדיה היו תמימי דעים, אך הממונים עליהם לא קיבלו את ההסכמות והמו"מ נפתח מחדש", סיפר.

 

מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד צילום: עמית שעל

 

לא פעם איבדו הנוכחים במו"מ את הסבלנות מול נציגי האג"ח. "אתם מגזימים, אי אפשר להמשיך ככה. זה מה שהחברה יכולה לתת, אין יותר", צעק מנכ"ל צים רפי דניאלי בערב יום רביעי. מחזיקי האג"ח דרשו שלא לכלול סעיף פטור מתביעות, החברה לישראל התנגדה אך לבסוף הסכימה. בנוסף דרשו המחזיקים אופציית פוט ל־50 מיליון דולר מאיגרות החוב שיקבלו במסגרת ההסדר (בהיקף 187 מיליון דולר). כלומר — אפשרות לחייב את החברה לישראל לרכוש כ־25% מהאג"ח שלה. בשלב מסוים ביקשו הנושים לצאת להפסקה, אולם דניאלי סירב: "אף אחד לא יוצא מכאן עד שזה נגמר", אמר ונענה בתמיהה: "לא תיתן לנו לצאת לשירותים?"

 

לא רק דניאלי איבד את הסבלנות. הבנקים הזרים נדהמו מדרישות מחזיקי האג"ח, שנראו להם מופרזות ותלושות יחסית לנהוג בהסדרים בעולם, איימו גם הם לפוצץ את הדיונים. בערב יום רביעי הודיע נציג הבנק הגרמני HSH שאמור לקבל 11% ממניות צים: "די, אני הולך מכאן. לא אמשיך איתכם את המו"מ, אתם יורדים מהפסים". היה זה לאחר שהמחזיקים התווכחו על 2 מיליון דולר כשביקשו 90% מהסכום שעליו ויתרו עופר ואנג'ל ולא 86% כפי שסוכם אז. הנציגות התרככה והסכימה לבסוף לוותר, כמו גם על אופציית הפוט, ולעומת זאת קיבלה את הזכות לתביעות עתידיות. כל הנושים האחרים העניקו לחברה פטור מתביעות עתידיות, להוציא מחזיקי האג"ח.

 

 


את עופר ואנג'ל ייצג אלון רווה, סמנכ"ל הכספים של החברה לישראל לשעבר. "הם נתנו 700 מיליון דולר. אין סיכוי שיתנו יותר, אין". אמר למחזיקים. אבל עופר ואנג'ל הסכימו לוותר גם על 25% הנותרים מהחוב.

 

גם הקשוחים בין מחזיקי האג"ח הודו לאחר המו"מ כי התרומה של החברה לישראל ובעלי השליטה להסדר הינה ראויה וכי ההסדר הוא מאוזן. החברה לישראל הזרימה מיליארד דולר לצים ב־4 השנים האחרונות.

 

צים יצאה להסדר חוב ראשון ב־2009 עם חוב ענק של 7.5 מיליארד דולר ומסיימת את ההסדר השני בחוב של 1־1.5 מיליון דולר ומבנה חוב שמתאים לפעילותה. בדרך היא ביטלה הזמנה של אניות, בצעד שלא תמיד מתאפשר לחברת ספנות. הנפקה של החברה, מקווים הנושים, תביא לשוויי גדול יותר מהשווי הנוכחיף ועם חוב מצומצם תוכל החברה לעבור לרווחיות, עם ההתאוששות במחירי ההובלה ואולי אף קודם.

 

שינוי הרכב הדירקטוריון

 

עם השלמת ההסדר ימונה דירקטוריון חדש לצים, המונה חברים מישראל ומחוץ. הדירקטוריון יורכב מבעלי המניות החדשים על פי כוחם היחסי. אם מספר הדירקטורים ייוותר 11, יהיו שלושה נציגים לחברה לישראל, שניים למחזיקי האג"ח, אחד לבנק HSH הגרמני, שיחזיק אחרי ההסדר ב־11% מהמניות, והיתר לנציגי הבנקים האחרים. במהלך השיחות לקראת ההסדר הבהירו חלק מהנושים כי הם מעוניינים בחברי דירקטוריון מקצועיים מענף הספנות.

 

האג"ח החדשות של צים, 774 מיליון דולר בשלוש סדרות, יירשמו למסחר - אולי כבר השנה - באחת מבורסות אירופה, ארה"ב או הונג קונג, שם נסחרות איגרות חוב של חברות ספנות. החברה שואפת להנפקה בבורסה בינלאומית ב־2015–2016.

 

הזרמה של 200 מיליון דולר מהחברה לישראל מעניקה שווי תפעולי של 600 מיליון דולר לצים. בחברה מקווים כי עם גיבנת הרבה יותר קטנה — הן מבחינת מגבלות מניית הזהב שיוסרו והן מבחינת היקף החוב — היא תצא לדרך חדשה. זאת נוכח הרווחיות התפעולית של החברה, שהיא טובה יחסית למתחרות בענף, כ־220 מיליון דולר בשנה, והוצאות המימון בגין החזרי קרן וריבית על החובות, אשר גרמו לה להפסיד רבעון אחר רבעון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x