שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

"בעלי השליטה יבינו שהחרב מונפת מעתה גם מעליהם"

החלטת השופט איתן אורנשטיין להדיח את נוחי דנקנר מהשליטה באי.די.בי העבירה גלי הדף גם במערכת המשפטית. מומחים משפטיים מעריכים: כללי המשחק השתנו, בעלי השליטה יעדיפו להביא עוד כסף מלפנות לבית המשפט

ענת רואה ומשה גורלי 08:1719.12.13

"ההחלטה של השופט איתן אורנשטיין בעניין אי.די.בי היא תמרור אזהרה גדול לבעלי שליטה, שאומר להם שכללי המשחק השתנו", אמר אתמול ל"כלכליסט" עו"ד שלמה שחר, שהיה כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) עד לפני שנתיים. "אם עד היום הגישה היתה שבעלי השליטה בחברות באים לנושים ומציבים בפניהם שתי אופציות — תספורת או פירוק, ואז 'לא תקבלו כלום' — פתאום מסתבר שהנושים יכולים להכניס משקיע אחר במקום בעל השליטה, והוא יכול לאבד את הכל". 

ההחלטה של אורנשטיין מסעירה מזה יומיים את עורכי הדין העוסקים בתיקי חדלות פרעון, והם טוענים שהמשמעות של ההחלטה היא דרמטית. "מי שהמציא את הפטנט הזה של לבוא לבית המשפט ולהגיד 'אנחנו לא חדלי פרעון, אבל אם לא יהיה הסדר אנחנו נהיה חדלי פרעון' היתה אפריקה ישראל", אמר שחר.

 

"מאז", אומר שחר, "שוק ההון והמעורבים בו — בעיקר המוסדים, מערכת המשפט והמחוקק — עברו כברת דרך ארוכה. הרבה פעמים מערכת המשפט לא מתאימה את עצמה בזמן למערכת הכלכלית שהיא מהירה יותר. כאן נעשו כמה דברים שאפשרו לשופט אורנשטיין לתת מענה למצב שנוצר וגם להמשיך ולהיות יצירתי".

 

באפריקה ישראל השופטת אלשיך נרתמה וכפתה על הצדדים להגיע להסכמה, בעל השליטה הכניס יד לכיס ונתן הרבה כסף ובסופו של דבר כל אחד הלך לביתו מרוצה. באי.די.בי, כל התהליך התחיל כי החברה לא חשבה שיש עליה איום גדול. הם הרי הגישו בקשה למינוי מומחה, אמרו 'החברה בקשיים, בואו נמנה מומחה שיבחן ויגיד מה צריך'. כעת, החברות צריכות לדאוג כבר בשלב שמוגשת בקשה למומחה. בתיק הזה למומחה היתה השפעה מאוד משמעותית — לא רק שהוא ליווה את ההליך, הוא גם התניע את התהליך שהגיעו בעקבותיו להסדרי הנושים ולהצעות השונות לרכישת השליטה. החרב כבר אינה מונפת רק מעל הנושים אלא גם מעל בעלי השליטה".

 

השופט איתן אורנשטיין השופט איתן אורנשטיין צילום: אוראל כהן

 

"הזמן שיחק לטובה"

"זה אחד התיקים הראשונים שבו בעלי האג"ח השכילו ליצור עמדה עצמאית והחליטו שהם לא מובלים כצאן לטבח", אומר עו"ד אביחי ורדי, יו"ר ועדת פירוקים וחדלות פרעון בלשכת עורכי הדין. "הם בודקים והם לא מוכנים לקבל את העמדה הראשונית של בעלי השליטה. בתיקים החדשים, מחזיקי האג"ח הבינו את מה שהמערכת הבנקאית כבר הפנימה מזמן — צריך ליצר צוות 'אין האוס' בתוך החברות שיבדוק ויציע פתרונות מיוחדים".

 

ורדי מוסיף כי "היום באו הנושים והודיעו לכל בעלי השליטה: 'קח בחשבון — לא חשוב מי אתה, לא חשוב כמה אתה חזק, תדע שאם אתה מודיע שאתה בחדלות פירעון, מבחינתנו לא בטוח שתישאר בעל שליטה, זו לא מכבסת כסף יותר".

 

"להתנהלותו של השופט אורנשטיין צריך להתייחס בשני מישורים", מוסיף ורדי, "ראשית, הוא הצליח להשביח את התוצאה בעשרות אחוזים. הוא הבין שאין סיבה למהר ואפשר לפעול בסבלנות. מתי צריך לרוץ? בחברה כמו אופיס דיפו עם 1,400 עובדים שאין לה נכסים ורוצים לקחת ממנה את הכל. כאן השופט הבין שזו חברת אחזקות — אין בעיה בסלקום אין בעיה בשופרסל, החברות לא מדממות, אין בעיה בעובדים — לכן הזמן משחק לטובה.

 

 

"דבר שני, אורנשטיין יוצא בשני מסרים חשובים: הוא מכבד והולך עם עמדת הנושים, והוא מודיע כי מי שרוצה לקנות חברה ציבורית צריך להיחשף לסיכון. להערכתי, כיום, כל בעל שליטה שלא נמצא בקטסטרופה כללית לא יחפש כאלטרנטיבה נוחה ללכת לביהמ"ש. הוא מבין שהמשמעות היא לא שהוא ייכנס עם מיליארד שקל חוב ולצאת רק עם חצי מליארד שקל. הוא צריך לחפש דרך להביא יותר כסף. אורנשטיין אמר לו: 'הזהר ואל תבוא לפה מהר'".

 

"יחסוף עלויות לנושים"

עו"ד גיא גיסין, שייצג סדרות אג"ח של אי.די.בי פתוח, אמר כי משמעות ההחלטה היא ש"כשחברה היא חדלת פירעון או לא יכולה להוכיח שאינה כזו — נכסיה שייכים לנושים".

 

גיסין מסכם את ההישגים וההשלכות שנובעים מפסק הדין, ואומר כי "לנושים הוא יחסוך בעתיד עלויות והליכים מפרכים שכרוכים בהוכחת חדלות פירעון. פסק הדין נתן רוח גבית לאקטיביזם המוסדי ולממשל התאגידי".

 

פרופ' בני לאוטרבך, ראש הקתדרה לממשל תאגידי באוניברסיטת בר־אילן, מוסיף ואומר כי "התקופה המסוכנת מתחילה בנקודה שהחברה מגלה את הקשיים ומסתיימת כשהיא הופכת לחדלת פירעון. המסר מפסק הדין הוא לצמצמם את תקופת הדמדומים הזו ולנטרל את בעל השליטה ממעשים שרק יחמירו את המצב".

 

זה לא יפתח פתח לסחטנות ולהשתלטות עוינת?

"בית המשפט יצטרך לקבוע מתי הבקשה היא קנטרנית ומתי היא מבוססת. פסק הדין הוא צעד בכיוון הנכון, אבל כמו בטנגו — אחרי שני צעדים קדימה צריך צעד אחורה כדי לאזן את הסכנות להשתלטות עוינת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x