בורסת ת"א

"נייס היא מכונה משומנת ותשרוד עזיבת ברגמן"

ענקית הטכנולוגיה הישראלית מחפשת מחליף לזאבי ברגמן ואנליסטים בשוק מעריכים כי המומנטום החיובי והתנופה הטובה של החברה לא יעצר. במרכז הסיבות לעזיבה: חילוקי דעות עם הדירקטוריון

ניר צליק 08:2003.10.13

"הלוואי שאפשר היה להחזיר את חיים שני", כך אומר מקורב לדירקטוריון נייס, על רקע הפרסום אתמול ב"כלכליסט" כי דירקטוריון החברה מחפש מחליף למנכ"ל זאבי ברגמן.

 

ברגמן, שכיהן בתפקיד כארבע שנים, ונכנס לנעליו הגדולות של חיים שני, עשוי כעת לסיים את דרכו בחברה על רקע חילוקי דעות עם הדירקטוריון. משיחות שנערכו עם גורמים המקורבים לחברה עולה כי עיקר חילוקי הדעות של ברגמן עם הדירקטוריון נגעו למיזוג שנכשל בין החברה לבין מתחרתה הישראלית הגדולה, ורינט, ואולי אף להתנהלותו העצמאית.

 

זאבי ברגמן זאבי ברגמן צילום: עמית שעל

 

ורינט הנכספת

לפני חצי שנה השלימה ורינט, אחרי שנים ארוכות, את הפרידה מהחברה־האם קומברס. בעקבות הפרידה חולקו מניותיה למחזיקי מניות קומברס כדיבידנד בעין. עוד קודם לכן ניסתה קומברס למכור את אחזקותיה בוורינט באמצעות בנק גולדמן זאקס, אולם עסקה זו לא יצאה אל הפועל. בעבר ניסו גם למכור בנפרד את החטיבה הביטחונית של ורינט, אך גם מגעים אלה לא צלחו. רגע לפני הפרידה הסופית בין קומברס לוורינט נוצר חלון הזדמנויות קצר שאפשר את המיזוג בין ורינט לנייס. מיזוג שכזה היה מוציא את קומברס עם קופת מזומנים דשנה ואת נייס כחברה גדולה בהרבה.

 

קשה להאשים את ברגמן בכישלון המיזוג. ההערכות מצביעות על הרגולטור האמריקאי כאחראי לכישלונו, עם סירובו לאפשר לשתי הענקיות בתחום תוכנות ניתוח הווידיאו והקול להתמזג מחשש כי הן יהפכו למונופול. אולם גורמים המקורבים לנייס אמרו כי אם הבדיקה מול הרגולטור האמריקאי היתה נעשית מוקדם יותר, החברה לא היתה משחיתה את זמנה על העסקה.

 

 צילום: עמית שעל

 

על פי הערכות, ברגמן התנהל בצורה עצמאית והיה דומיננטי שלא התחשב ברצונותיו של הדירקטוריון, לטוב ולרע. לאחר שליו"ר נייס מונה בחודש פברואר דיוויד קוסמן, המשיכו, ככל הנראה, חיפושי הדירקטריון אחר מחליף לברגמן, מהמנכ"לים המוערכים בשוק ההון הישראלי, לצבור תאוצה. עם זאת, היחסים בין ברגמן ובין הדירקטוריון, כמו גם בינו לקוסמן, טובים בתקופה האחרונה.

 

האם ברגמן יעזוב את נייס, ואם יעזוב, כיצד הדבר ישפיע על החברה, הן שאלות לא פתורות. לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט אופנהיימר, "החברה נמצאת במומנטום חיובי ובתנופה טובה. היא יודעת לנהל את פעילותה בצורה ראויה וטובה מול המשקיעים. היופי בחברה גדולה הוא שזו מערכת שעובדת מעצמה, ופחות מושפעת מזהות העומדת בראשה". באשר לשאלה האם מדיניות הרכישות האגרסיביות של החברה תימשך, אמר וסצ'ונוק כי "הרכישות הן בדנ"א של החברה וזה יימשך כנראה גם הלאה. זה שוק מבוזר, חברה גדולה חייבת רכישות".

 

מצפים לשקיפות

דב רוזנברג, אנליסט כלל פיננסים, אמר כי "אני לא חושב שלעזיבה אפשרית של ברגמן יש יותר מדי השפעה על החברה. נייס עובדת כמו מכונה משומנת. אחרי ששני עזב, היתה ציפייה למיזוג עם ורינט ולשקיפות ופתיחות, אבל בסופו של דבר זה לא קרה. עם זאת, האפשרות הזאת בהחלט קיימת עדיין". רוזנברג, העלה נקודה נוספת שמכבידה על מניית נייס במגעים עם שוק ההון האמריקאי. נייס היא חברה סגורה באופן יחסי, בין היתר משום שהיא עוסקת בתוכנות בתחום הביטחוני. ככל הנראה, את הקו הנוקשה מובילים גורמים בחברה שאינם ברגמן, שדווקא עושה מאמצים לחמם את הקשר עם המשקיעים, מאמצים שעדיין לא נשאו מספיק פרי.

 

הערכה נוספת שעשויה להיות קשורה לעזיבתו של ברגמן נוגעת לשכרו, אם כי הסבירות לכך נמוכה. השנה נחשף לראשונה שכרו של ברגמן: שכר חודשי שמסתכם ב־140 אלף שקל, ועלות שכר מקסימלית, אחרי בונוסים, שעשויה להגיע עד ל־4.1 מיליון שקל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x