תיקון 20 שכח שצריך לטפל בחגיגת השכר בבתי ההשקעות
התיקון לחוק החברות נולד כדי לשים סוף, או לפחות לצמצם, את חגיגות השכר בחברות הציבוריות. אלא שהתקנות החדשות פספסו, ובגדול, ויצרו מצב שבו בתי ההשקעות הם שמאשרים את שכר בכירי בתי ההשקעות האחרים. "כלכליסט" מציג את מפת האינטרסים הצולבים
07:0023.07.13
יותר כוח לגופים המוסדיים - זו היתה השורה התחתונה של רבות מהרפורמות שנערכו בשנים האחרונות בשוק ההון. אלא שכשהדבר מגיע לאישור תנאי העסקה של בכירים, מתגלה נקודת תורפה בחוק שהמחוקק עדיין לא נדרש אליה.
קראו עוד בכלכליסט:
- תיקון 20 לחוק החברות: האם לרגולציה תהיה השפעה על פערי השכר?
- סעיפים קטנים, תגמולים גדולים
- שכר הבכירים: לבני דחתה לינואר אישור מדיניות תגמול לחברות קטנות
פסגות כמשל
מי ירסן את שכר מנהלי בתי ההשקעות?
מנהלי בתי ההשקעות יידרשו בחודשיים הקרובים לאשר שכר קולגות. האם הם יהיו מסוגלים להתנגד כשביום שאחרי, שכרם שלהם עתיד לעמוד על הפרק?
רחלי בינדמן,
2 תגובות
לכתבה המלאה 
כך יוצא שדווקא העברת מרכז הכובד באישור הסכמי ההעסקה אל בתי ההשקעות ואל חברות הביטוח יוצרת את אחד הכשלים הגדולים ביותר של שוק ההון הישראלי בהקשר של תגמול בכירים: מנהלים שצריכים לאשר שכר למנהלים בגופים מקבילים, שבעתיד יצטרכו לאשר את שכר מאשרי שכרם שלהם, סבך אינטרסים ופוטנציאל ענק לניגוד עניינים.
הכשל החמור בתיקון לחוק
המקור לכשל הוא תיקון 20 לחוק החברות שנכנס לתוקף בשלהי 2012 וקבע כי על חברות ציבוריות לקבוע מדיניות בנושא שכר הבכירים לפי שורה של שיקולים, ובמקרים מסוימים עליה להביא את השכר לאישור אסיפת בעלי המניות.
התיקון נולד בעקבות מקרים רבים של איבוד פרופורציה בשכר המנהלים בחברות ציבוריות בשנים האחרונות ואיבוד הזיקה בין ביצועי המנהל לבין שכרו, מצב החברה ועלות השכר של יתר העובדים. התופעות הללו הולידו יוזמות חקיקה שונות שנועדו להגביל את שכר הבכירים, ואלה התנקזו לבסוף לוועדה ציבורית, ועדת נאמן (בראשותו של שר המשפטים דאז יעקב נאמן), שהולידה בתורה את תיקון 20 לחוק החברות.
הסעיף הרלבנטי לענייננו מתוך התיקון הוא זה שלפיו שכר מנהלים שכירים בחברות ציבוריות (נוסף לשכר בעלי שליטה) יגיע לאישורם של בעלי מניות המיעוט. עם בעלי מניות המיעוט נמנים בעיקר הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור.
העברת הכוח לגופים המוסדיים יצרה מאזן אימה מסוים בין גופי הפנסיה, שלראשונה נעמדו על הרגליים האחוריות, ובפעם הראשונה נאלצו המנהלים בחברות הציבוריות לתרץ בפני מנהלי כספי הציבור מדוע השכר שהם מבקשים מוצדק.
שרת המשפטים ציפי לבני והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט צילום: עמית שעל, עומר מסינגר אלא שהתיקון לא התייחס למצב שבו אותם מנהלים בגופים מוסדיים לא באים לאשר שכר של מנהל בחברה ציבורית כלשהי, אלא שכר של מנהל בבית השקעות או בחברת ביטוח מתחרה שלהם. נוצר מצב אבסורדי: מנהלי גופי הפנסיה קיבלו זכות וטו לקבוע את השכר של הקולגות שלהם בחברות המתחרות.
שר המשפטים החליטה:
שכר הבכירים: לבני דחתה לינואר אישור מדיניות תגמול לחברות קטנות
כמו כן אישרה שרת המשפטים פטור ממדיניות התגמול לבכירים שמשתכרים עד 720 אלף שקל לשנה. עם זאת דחתה הקלות במתן בונוסים לסמנכ"לים בכך שלא יתבססו על רכיבים מדידים
משה גורלי,
תגובה אחת
לכתבה המלאה
וכך, כאשר חברת ביטוח גדולה נדרשת להכריע אם לתמוך בחבילת שכר מפנקת למנכ"ל של חברה מתחרה, קשה שלא לחשוש, ולו למראית עין, ששיקולים זרים ייכנסו לקבלת ההחלטות. כל מנכ"ל של חברת ביטוח, בבואו לקבל החלטה על שכר של מנהל קולגה, יודע שבעתיד הקרוב יזדקק לאישור של החברה המתחרה לשכרו שלו. אמנם בכל חברה קיימים מנגנונים ברורים לאופן הקבלה של החלטת הצבעה בנושאי שכר, אך מעל לכל תמשיך לרחף השאלה העקרונית: כיצד חברה שבראשה עומד מנהל המשתכר מיליונים מתנגד לשכר של מנהל בחברה מתחרה המבקש לעצמו שכר דומה?
המחוקק: "שיגלו בגרות"
במשרד המשפטים, העומד מאחורי תיקון 20, מבינים את פוטנציאל ניגוד העניינים הנפיץ בכוח שהעניקו למנהלי גופי הפנסיה לאשר זה את שכרו של זה. גורמים במשרד מציינים כי הם קיוו שמנהלי גופי הפנסיה יגלו בגרות וינתקו את האינטרסים האישיים בקבלת החלטות בנושאי שכר הקולגות. עם זאת, הם ציינו כי אם יראו ששכר בכירי ענף הפיננסים ממשיך להרקיע שחקים הם עשויים לנקוט צעדים חריפים יותר להגבלת שיקול הדעת של מנהלי גופי הפנסיה.
סוגיית אישור השכר בתחום הפיננסים עלתה לכותרות בשבועות האחרונים בעקבות פניית חברת כלל ביטוח לקבל את אישור בעלי מניות המיעוט לחבילת השכר של היו"ר הטרי דני נוה, שביקש שכר בעלות שנתית של 4.3 מיליון שקל. עם או בלי קשר לצורך של אותם מנהלים להעביר בחודשים הקרובים את שכרם לאישור בעלי המניות, חברות הביטוח הגדולות - מגדל, הראל, מנורה, הפניקס ואיילון - תמכו בשכר של נוה. זאת למרות הביקורת הציבורית הנוקבת שנמתחה על מינויו של נוה, מקורבו של בעל השליטה בכלל נוחי דנקנר. בפרשה זו בלט אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, שהעז לצאת בפומבי נגד מינויו של נוה, וזאת אף שידע כי בספטמבר גם שכרו יובא לאישור הגופים המוסדיים, ובהם כלל ביטוח.
