$
בורסת ת"א

"אם נחשוף פרטי הלוואות אף אחד לא ירצה מאיתנו כסף"

לאחר שגילו כי ייתכן שייאלצו להגביר את השקיפות בתחום ההלוואות הפרטיות, המוסדיים מאיימים שהמהלך יביא לחיסול השוק

רחלי בינדמן 08:1318.06.13

גורמים בשוק ההון הגיבו אתמול ברגשות מעורבים לעיקרי מסקנות ועדת גולדשמידט לבחינת השקעות הגופים המוסדיים בהלוואות פרטיות, כפי שפורסמו ב"כלכליסט". הוועדה, שהקים המפקח על הביטוח פרופ' עודד שריג, צפויה לפרסם בקרוב את מסקנותיה, שלפיהן רמת השקיפות שתידרש מהגופים המוסדיים בנוגע להלוואות הללו תהיה דומה לזו שנדרשת מהבנקים.

"הגופים המוסדיים סובלים מטראומה בשל רכישת אג"ח קונצרניות סחירות", אמר אתמול ל"כלכליסט" גורם המקורב לוועדה. "גל הסדרי החוב שפקד את השוק המקומי הראה שדווקא בשוק שנחשב שקוף יש התנהלות מסורבלת יותר, שמפרנסת בעיקר עורכי דין ומומחים כלכליים, ואילו החוסכים לפנסיה לא מרוויחים מזה.

 

עודד שריג עודד שריג צילום: מיקי אלון

 

"לפעמים דווקא השקעה באמצעות העמדת הלוואה פרטית היא נכונה הרבה יותר ולא מכניסה את החברה הלווה לסחרור במקרה של קושי תזרימי".

 

אותו גורם הוסיף כי "הוועדה התייחסה לשאלה אם נכון להגביר את השקיפות מול ציבור החוסכים. בסופו של דבר הם הבינו שלא באמת מעניין את גברת כהן מחדרה לדעת למי מנהל ההשקעות של כספי הפנסיה שלה הלווה כספים. בשורה התחתונה, השאלה היא לא מה הגופים המוסדיים מדווחים על ההלוואות הללו לגוף המפקח, אלא מה הוא רוצה לדעת וצריך לדרוש לדעת".

 

הגורם אמר עוד כי "למפקח על הביטוח יש כיום תשתית משפטית לקבל מהגופים המוסדיים כל מידע. הבינו שם שצריך לחדד את הדרישות למידע ושם צריך להתמקד".

 

 

"למה הבנק לא ואנחנו כן?"

 

הגופים המוסדיים, שמלכתחילה התרעמו על הצורך בהקמת הוועדה, חושבים שאין מקום להרחבת השקיפות. "אין שום סיבה שאני אדווח על משהו שהבנק לא נדרש לדווח עליו. אם אני אצטרך לחשוף את פרטי ההלוואות, אז שום חברה לא תיקח ממני הלוואה פרטית, היא תעדיף להנפיק אג"ח סחיר", אמר מנהל השקעות בגוף מוסדי גדול.

 

אולי עדיף שיהיו רק אג"ח סחירות ושקופות?

 

"ממש לא. אי אפשר לחסום בשם השקיפות אפשרויות השקעה אלטרנטיביות. אם זה הכלל, אז צריך להקים ועדה שתחייב לחשוף פרטי השקעה בקרנות הון סיכון ושקיפות של השקעות בנדל"ן לא סחיר. שוכחים, למשל, שהגופים המוסדיים יוצאים בזמן האחרון להשקעות בחו"ל, ושם אין שום פיקוח. אני חושב שקצת מתבלבלים פה — המטרה שלנו כמנהלי פנסיה היא להשיג תשואה מקסימלית לעמיתים".

 

מה בנוגע לביקורת שלפיה הבנקים מלווים יותר טוב מכם?

 

"זה נכון שלבנקים יש עדיפות במתן אשראי. יש להם ותק, ניסיון והיקף כוח אדם שאין למוסדיים. ובדיוק מסיבה זו המוסדיים מעניקים הלוואות בהיקף מצומצם מזה של הבנקים. התהליך של גידול בהיקף ההלוואות הפרטיות בקרב גופים מוסדיים על חשבון המערכת הבנקאית קיים בכל העולם. להערכתי, בסוף נגיע למצב דומה לזה שקיים בחו"ל: הבנק יעמוד בפרונט, יעניק את ההלוואה, יקבע את התנאים ואחרי כן יגלגל אותה לגופים המוסדיים".

 

נאמן להסדרי חוב

הבנקים מעניקים דרך קבע הלוואות לחברות בחדרי חדרים, ופרטי ההלוואות - כמו גם אירועי כשל פירעון שלהן - לא מדווחים לציבור הרחב, למעט במקרים של חשיפה לקבוצות לווים גדולות ושיעור גדול של הפרשה לחובות שספק אם ישולמו מתוך כלל ההלוואות. עם זאת, הבנקים מדווחים למפקח על הבנקים באופן שוטף על שינוי לרעה ביחס להלוואות מסוימות.

 

כך, לפי מסקנות הוועדה, גם המוסדיים יידרשו להגביר את השקיפות בנוגע להלוואות הפרטיות ולמצבי חדלות פירעון מול הגורם המפקח - אגף שוק ההון במשרד האוצר. האחרון יידרש להגדיל את משאביו כדי לוודא שההלוואות יינתנו בצורה אחראית ותחת מעקב שוטף.

 

כמו כן נודע ל"כלכליסט" כי במצבים מסוימים, שבהם כמה גופים מוסדיים העניקו הלוואה משמעותית לחברה שהגיעה להסדר חוב, ימונה נאמן שיפקח על ההליך, ובהסדרי חוב הכוללים תספורת משמעותית אף תישקל מעורבות של מומחה מטעם ביהמ"ש. הגופים המוסדיים אף יידרשו לבחון, ערב ההשקעה, את קיומו של ממשל תאגידי תקין בחברה הלווה ולהבטיח כי עסקאות חריגות עם בעל השליטה בחברה שישפיעו על ההלוואה שהעניקו - יותנו באישורם.

 

המוסדיים החלו בשנים האחרונות להעביר חלק מהכספים מהשקעה באג"ח סחיר להלוואות לחברות במסגרת הסכמים של "אחד על אחד", שבהם תנאי ההלוואה מסוכמים מאחורי הקלעים בין החברה לגוף המוסדי. המוסדיים פנו לאפיק השקעה זה כאלטרנטיבה, בין השאר על רקע דלות הסחירות של האג"ח הקונצרניות, הירידה בתשואה מאג"ח אלה והשתלטות שחקני הנוסטרו על הנפקות האג"ח.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x