שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

ראיון כלכליסט

"פישר משאיר אחריו אדמה חרוכה שתביא את המשק למיתון עמוק"

אבי טיומקין, יועץ מאקרו־כלכלי לקרנות גידור, סבור שבנק ישראל צריך להוריד את הריבית לחצי אחוז, ומזהיר כי השווקים העולמיים עומדים לשנות כיוון: "אין זה חדש שאירופה קורסת. השווקים הריאליים והפיננסיים יבצעו סיבוב פרסה בתקופה הקרובה"

ענת ציפקין 11:2111.06.13

"פישר משאיר אחריו אדמה חרוכה, שעם מדיניות הגזירות של שר האוצר וההתבטלות הכמעט מוחלטת שלו בפני הנגיד, מביאה את המשק למיתון עמוק. מהלכים אלו עשויים למוטט את היצוא ולהוריד משמעותית את הפעילות היצרנית במשק תוך זינוק עצום באבטלה שתלווה בתסיסה חברתית" - כך אומר יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין בראיון מיוחד ל"כלכליסט".

"המדיניות המוניטרית של בנק ישראל היתה בשנים האחרונות מהדקת ברובה והתמקדה בחשש מתהליך אינפלציוני. מגמה זו הושפעה בעיקר מהתדמית שיש להחלטות של הנגיד על מקביליו ברחבי העולם, גרמה לכך שהיצוא הישראלי - שמהווה כ־45% מהתוצר - עומד על סף קריסה, כשהגירעון המסחרי (עודף היבוא על היצוא) נמצא בשיא כל הזמנים".

 

אבי טיומקין אבי טיומקין צילום: אוראל כהן

 

לשיטתו של טיומקין, מדיניות המטבע של בנק ישראל (ריבית ושיטת ההתערבות בשווקים) והעובדה שהריבית בישראל גבוהה באופן משמעותי מזו שבשווקים המערביים המובילים גרמו לשקל להיות אחד המטבעות חזקים בעולם. "אם מוסיפים לנתון הזה פעילות כלכלית נחלשת בקרב שותפות הסחר הגדולות של ישראל (אירופה וארה"ב) ומביאים בחשבון את ההשפעות הגלובליות של המשבר המתהווה בסין וההידרדרות במצב הכלכלי באסיה, הרי שהחלומות על מציאת שוקי יצוא חדשים יתפוגגו במהירות עצומה והירידה בהיקפי היצוא תלך ותגבר ותפגע אנושות במשק".

 

כדי לבסס את טענותיו, מסביר טיומקין כי אין קשר בין גירעונות תקציביים למשבר בעולם של היום. "כשאומרים שישראל תהיה כמו ספרד, כדאי לזכור שערב המשבר לספרד היה בכלל עודף במאזן התקציבי ויחס הגירעון לתוצר היה הרבה יותר נמוך ביחס לגרמניה".

 

"הממשלה עושה בדיוק את ההפך"

אם לא די בכך, מסרב טיומקין להתרשם מהאג'נדה של הממשלה הנבחרת. "ההזדמנות שנוצרה עם הקמתה של הממשלה הנוכחית, מינויו של שר אוצר חדש - ובקרוב מינוי נגיד חדש לבנק ישראל - הולכת להיות מוחמצת", הוא מלין.

 

"לצערי, המקהלה המזמרת של טובי הכלכלנים ובכירי האקדמיה בישראל עדיין חיה בעולם שלא קיים יותר. המודלים הקלאסיים של אנשי האקדמיה קרסו במציאות בעוד הם ממשיכים לשיר את המנטרה שלפיה קיום גירעון תקציבי הוא אסון גדול. מיותר לציין שאותה אליטה לא חזתה את המשבר הכלכלי, לא הבינה את עומקו ואורכו, וצפתה שהדפסת כספים על ידי בנקים מרכזיים תגרום לאינפלציה כשבפועל קרה ההפך. גם כשהם העריכו כי הגדלת הגירעונות התקציביים תעלה את הריבית לטווח הארוך, קרה במציאות הדבר ההפוך.

 

"גם המועמדים לניהול בנק ישראל (פרופ' מנואל טרכטנברג וד"ר קרנית פלוג, שמכהנת כיום כמשנה לנגיד בנק ישראל - ע"צ) הם בצלמו ובדמותו של הנגיד. אני סבור שלא יהיו להם הכוח והמשקל הסגולי לערוך שינויים דרושים במדיניות.

 

מעבר לכך, המינויים של שר האוצר (הכוונה למינוים של יעל אנדורן למנכ"לית משרד האוצר, של אמיר לוי שיכהן כממונה על התקציבים באוצר ושל רותם רולף שתשמש כיועצת הכלכלית לשר האוצר - ע"צ) מדהימים לא פחות מפני שתפיסת העולם שלהם מאותו בית יוצר. זה שילוב הרסני, ולאף אחד משני הגופים האלה לא יהיה האומץ לפעול כנדרש. במקום להגדיל את פעילותה הריאלית במשק שנמצא במצב חירום, הממשלה עושה בדיוק את ההפך".

 

טיומקין מתייחס לקריאתם של כמה חברי כנסת למבקר המדינה להקים ועדת חקירה שתבחן כיצד הגיעה הממשלה לגירעון של 40 מיליארד דולר. "הגירעון הזה הוא הדבר החיובי היחיד שעשה שר האוצר הקודם (יובל שטייניץ - ע"צ). לדבריו, בעולם של היום הרחבה תקציבית שנובעת מגידול בהוצאות הממשלה היא הכרחית.

 

"צפויה בתקופה הקרובה צניחה דרמטית בהכנסות המדינה. המיתון ישפיע על הכנסות המדינה ממס הכנסה, היבוא יורד ואיתו ההכנסות מהמסים בעיקר ממוצרים עתירי מס. גם שוק הדיור - מקור חשוב להכנסות המדינה - עומד להיפגע באופן משמעותי".

 

סטנלי פישר סטנלי פישר צילום: עמית שעל

 

מדוע לדעתך הממשלה הנוכחית טועה?

"ראש הממשלה תומך בתוכנית הכלכלית, גם הנשיא פרס. נגיד בנק ישראל הגדיר אותה 'תוכנית חשובה', אחראית ואמיצה שמטרתה החזרת המסגרת התקציבית לתוואי אחראי. כמובן שכולם טועים.

 

"כשיוקר המחיה עולה דרמטית ועל כך מוסיפים את קיצוץ קצבאות הילדים, העלאות מדרגות מס הכנסה, וכל הגזירות שבוצעו על ידי שר האוצר והתקבלו בברכה על ידי הנגיד - המשמעות הישירה והמיידית היא ירידה דרמטית בפעילות המקומית. נוסיף לזה את שער המטבע המתחזק ואת ההאטה בכלכלה העולמית, כולל שינוי כיוון צפוי בארה"ב בחודשים הקרובים, והמשמעות היא מיתון עמוק וחריף.

 

"אסור היה להעלות את המע"מ ואת מדרגות המס ולפגוע בקצבאות הילדים. זה מצטרף לכל הצעדים האחרונים של בנק ישראל, וכולם יפגעו בצמיחה. מה שהיה צריך לעשות זה בדיוק את ההפך. הסביבה המאקרו־כלכלית אינה אינפלציונית, וכשהצמיחה דועכת, יש להגדיל את הביקוש המקומי ולא לפגוע בו".

 

רמת ביטחון הצרכנים יורדת

לאור זאת, סבור טיומקין כי הירידה במדד ביטחון הצרכנים בישראל לרמתו הנמוכה ביותר מאז המשבר הכלכלי ב־2008 איננה מקרית. מדד זה, שבוחן את תפיסת הציבור בנוגע למצבו הכלכלי ונעשה מטעם בנק הפועלים ו־TNS, ירד במאי האחרון בכ־9% ל־113.8 נקודות - הרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008. לשם השוואה, מדד ביטחון הצרכנים בארה"ב של אוניברסיטת מישיגן וסוכנות הידיעות רויטרס קפץ במאי לרמה של 84.5 נקודות - רמתו הגבוהה ביותר מאז יולי 2000. רמתו הממוצעת של המדד בתקופת המיתון הכלכלי האחרון בארה"ב שהסתיים ביוני 2009 היתה 64.2 נקודות, ורמתו הממוצע בחמש השנים שקדמו למיתון בן 18 החודשים היתה 89 נקודות.

 

בכנס ג'קסון הול באוגוסט 2011 אמר פישר כי "מה שקורה עכשיו זה לא מה ש'כתוב בספרים' ולא מה שציפינו שיקרה. בנסיבות כאלה מבצעים מהלכים תחת לחץ, והתיאוריות לאו דווקא מצביעות כראוי כיצד יש לנהוג במצבים כאלה". לקראת סיום תפקידו של הנגיד, כיצד עליו היה לנהוג?

"הנגיד פרופ' סטנלי פישר ייזכר כאלן גרינספאן הישראלי. לא ייקח הרבה זמן עד שיבינו את גודל הטעויות שהוא ביצע ושחלק גדול מהמשבר שמתפתח בארץ מונח על כתפיו. על בנק ישראל להוריד מיידית את הריבית לטווח קצר לטווח לכ־0.5%, בדומה לרמה העולמית. זה יקטין את עלויות המימון לנוטלי המשכנתאות, יאיט את קצב ירידת מחירי הנדל"ן המתהווה (ראו מסגרת) ויפחית את החשש לחדלות פירעון מצד נוטלי המשכנתאות.

 

"פרט לכך, על בנק ישראל לחזור לרכוש באופן מסיבי איגרות חוב בשווקים כפי שעושים כל הבנקים המרכזיים בעולם. אפילו תלמידו המובהק של פרופ' פישר, בן ברננקי, מממן השנה באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות בהיקף של טריליון דולר את כל הגירעון התקציבי האמריקאי. בנוסף, על האוצר לחזור להנפיק אג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת ישירות לגופים הפיננסיים כפי שהיה לפני רפורמת בכר.

 

"הורדת הריבית והצעדים הנלווים יגרמו לכך שהפעילות הכלכלית תתייצב, ובמקביל תינתן תמיכה גדולה מאוד לשוק ההון הישראלי. הרי אין זה מקרה שהבורסה הישראלית היא הגרועה ביותר מבין מדינות המערב בשנתיים האחרונות. מדד ת"א־ 25נמוך כיום ב־15% מהנקודה שבה עמד לפני שנתיים וחצי (1,340 נקודות בינואר 2011 לעומת 1,227 נקודות בימים האחרונים - ע"צ) - כך הכסף של הגופים המוסדיים הגדולים בארץ יישאר כאן, ולא יברח לחו"ל בחיפוש אחרי תשואות".

 

 

צריכים לחקות את השוויצרים

בנוסף, מציע טיומקין לנגיד בנק ישראל לאמץ את המודל שאימץ הבנק השוויצרי המרכזי מאז ספטמבר 2011. הבנק המרכזי הודיע לפני כשנתיים כי לנוכח התחזקותו המסיבית של הפרנק השוויצרי הוא יקנה כל כמות של מט"ח וימכור כל כמות של המטבע המקומי כדי למנוע מהמטבע המקומי להתחזק מעבר לרף תחתון שאותו קבע מראש - 1.2 פרנקים שוויצריים ליורו. מהלך זה הצטרף להתערבויות שוטפות בשוקי המט"ח שאותן מבצע הבנק המרכזי השוויצרי בתגובה להשלכות השליליות של התחזקות המטבע על הכלכלה השוויצרית.

 

"במשך שנים הסביר לנו הנגיד שלא ניתן להילחם במגמת השוק בתחום המטבע, והנה ראה זה פלא. בכנס בינלאומי שנערך בפראג, צ'כיה, הפך פישר את עורו ושיבח את המהלך של הבנק השוויצרי המרכזי, ובעקיפין רמז כי מדובר במהלך נכון. אגב, גם קרן המטבע הבינלאומית שיבחו את המהלך השוויצרי. על בנק ישראל לפעול מיידית בצורה דומה ולקבוע שער סביב 4 דולרים לשקל לכל הפחות".

 

טיומקין סבור כי גם המדיניות הממשלתית הכוללת צריכה לעבור שינוי כיוון מהותי. "העולם הקפיטליסטי הקלאסי לא קיים יותר. אני מזכיר לראש הממשלה שרונלד רייגן כבר מזמן לא נשיא. אני סבור כי תפיסתו של ראש הממשלה כי מדיניות של הפרטות, שוק חופשי, קיצוץ בהוצאות וגירעון תקציבי מינימלי היא הפתרון לבעיות הנוכחיות, היא תפיסה אנכרוניסטית. זה פתרון שהיה נכון ללפני 20 שנה".

 

"השווקים יבצעו סיבוב פרסה בתקופה הקרובה"

 

אם נעזוב לרגע את השוק המקומי, השווקים הפיננסיים שוברים לאחרונה שיאים חדשים, והתחושה היא דווקא שהכלכלה הגלובלית מתאוששת מהמשבר.

"האפקטים החיוביים של המדיניות המוניטרית המרחיבה של הורדת הריבית בארה"ב מ־5% לאפס והמהלכים הנלווים של קניית אג"ח אגרסיביות בשווקים, הולכים ומאבדים את השפעתם. המשמעות היא שהשווקים הריאליים והפיננסיים יבצעו סיבוב פרסה בתקופה הקרובה. אין זה חדש שאירופה קורסת. בחודשים האחרונים רואים שגם סין מורידה הילוך. היא נמצאת בעיצומו של תהליך שנקרא בעגה המקצועית נחיתה קשה, ואפילו לא דיברנו על אמינות הנתונים המתפרסמים שם. עם זאת, מה שחמור במיוחד הוא שינוי הכיוון המשמעותי הצפוי במשק האמריקאי".

 

ראש ממשלת יפן החדש שינזו אבה מסכם את הרבעון הראשון בתפקידו. המטרה העיקרית העומדת לנגד עיניו ולעיני הנגיד היפני היא עידוד הצמיחה והמשך הפיחות של הין שכבר צנח ב־20% מול הדולר ומרבית המטבעות בעולם מנובמבר 2012. האם מדובר במהלכים חיוביים התומכים במשק היפני?

"ביפן נעשה ניסוי שהבסיס שלו נכון, אבל הוא נעשה באופן לא נכון מבחינה מקצועית. קשה להאמין, אבל הממשלה היפנית, שהנפיקה ב־20 השנים האחרונות ועדיין מנפיקה אג"ח בהיקפים אדירים, פתאום מחליטה על יעד אינפלציה של 2% (לעומת אינפלציה קיימת שלילית של כ־0.5% - ע"צ). כאשר יתרות חוב של כ־2 טריליון דולר יפני מוחזקות על ידי מערכת הבנקאות באג"ח, ו־1.5 טריליון דולר נוספים מוחזקים על ידי משקיעים זרים, המשמעות היא שהשוק חושש מהתמוטטות, מבריחה של משקיעים משוק האג"ח. התיקונים החדים הנם דוגמה למהירות שבה אירועים מסוג זה יכולים להשפיע במהירות על כל השווקים הפיננסיים בעולם.

 

"לצד זאת, פיחות הין המסיבי הולך להכות בארה"ב, סין וגרמניה, היצואניות הגדולות בעולם. כל האפקטים הללו יתחילו להיות מורגשים בחודשים הקרובים, כי המשק האמריקאי והוול סטריט לא יכולים לסבול דולר חזק לאורך זמן ואני צופה שהפעילות הכלכלית בארה"ב הולכת להתמתן. שוקי המניות המובילים יסבלו באופן דומה, וההשפעה תורגש גם במדינות השווקים המתעוררים בהובלת מדינות ה־BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין).

 

"צריך לזכור שהפעילות המסיבית בשוקי ההון הגלובליים מבוצעת כיום ברובה על ידי גופים ספקולטיביים או קרנות גידור, ולא בהכרח על ידי משקיעים לטווח ארוך, כך ששינוי הכיוון יכול להיות מהיר ביותר".

 

משרד האוצר ובנק ישראל בחרו שלא להגיב לכתבה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x