מתבצרים במזומן, נרתעים מסיכונים ותמיד מעדיפים להשקיע בבית

הפטריוטיות הישראלית מתבטאת גם בתחום ההשקעות והפיננסים: סקר של קבוצת ניהול הנכסים הבינלאומית שרודרס מעיד שרוב המשקיעים הישראלים (54%) יעדיפו להשקיע במדינת הבית על פני כל מקום אחר. שיעור הנאמנות להשקעה בישראל נחות רק בהשוואה למידת הנכונות של המשקיעים בארה"ב להשקיע במדינת המוצא שלהם (80%).

עוד עולה מהסקר כי המשקיעים המקומיים, ביחס לשאר המשקיעים הגלובליים, מרגישים הכי פחות בטוחים בכל הקשור לחשיפה לשוק המניות העולמי. "הנתון הבולט ביותר הוא שהמשקיע הישראלי יעדיף להשקיע בארץ מאשר בכל מקום אחר בעולם", אומר ל"כלכליסט" טיירי קלארק, המנהל את אזור מרכז ומזרח אירופה ואגן הים התיכון בשרודרס. לפי הסקר, המשקיע הישראלי הטיפוסי מעדיף דווקא לשמור על סולידיות, וחרף הראלי המתמשך בשוק המניות העולמי יותר משקיעים ישראלים מעדיפים להשקיע במזומן לעומת מקביליהם הגלובליים.

יתרה מכך, המשקיעים המקומיים נוטים לסמוך יותר על היועצים בבנקים ומייחסים להמלצותיהם חשיבות רבה, כש־43% מביניהם נעזרים בשירותיהם במסגרת השקעותיהם.

הסקר של שרודרס, שמנהלת נכסים בהיקף 280 מיליארד דולר, נערך בקרב 14,800 משקיעים בעולם, ולראשונה השתתפו בו משקיעים מחוץ למדינות אירופה.

ממצאיו משקפים את קצב ההתאוששות השונה של הכלכלות בעולם מהמשבר העולמי ושופכים אור על גישתם של המשקיעים הגלובליים בנוגע לאזורים מועדפים ולמוצרים פיננסיים.

הולכים נגד הזרם גם אם זה לא משתלם

החדשות המעודדות מהסקר הן כי 38% מהמשקיעים הגלובליים מעוניינים להגדיל את היקף השקעתם (לכ־61 אלף יורו בממוצע) בשנה הקרובה, ורובם (68%) מעוניינים להשקיע את כספם בשוק המניות - מגמה שאיננה מפתיעה לנוכח הראלי העולמי בחודשים האחרונים. לעומת זאת, רק 25% מהמשקיעים מעדיפים להשקיע את כספם באיגרות חוב (קונצרניות או ממשלתיות).

בקרב המשקיעים הישראלים, לעומת זאת, המגמה המפוכה. המשקיע המקומי מתכוון להקטין את השקעתו בהשוואה למשקיע הגלובלי הממוצע ל־56 אלף יורו המהווים כ־260 אלף שקל), ומחצית מהמשקיעים המקומיים אף דיווחו כי בכוונתם להשקיע סכום נמוך יותר (100-150 אלף שקל). רק כחמישית מהמשקיעים הישראלים (18%) צייינו כי ישקיעו יותר מחצי מיליון שקל. מלבד זאת, רק 39% מהמשקיעים הישראלים מתכוונים להשקיע בשוק המניות - שיעור החשיפה הנמוך ביותר מבין כל המדינות שהשתתפו בסקר.

ההבדלים בהעדפות ההשקעה ניכרים גם בבחינת החשיפה הגיאוגרפית. מחצית מהמשקיעים הגלובליים מאמינים כי פוטנציאל התשואה באזור אסיה פסיפיק גבוה בהשוואה לשאר העולם, ו־46% מהם מתכוונים לשים את כספם בשווקים אלה. בניגוד למגמה זו, רק שליש מהישראלים מאמינים בפוטנציאל הצמיחה במדינות אסיה ו־30% מהם מתכננים להשקיע בהן.

יעד ההשקעה המועדף על הישראלים, אחרי מדינת הבית, הוא ארה"ב כמובן - 26% מהם יסיטו את כספם לארה"ב ולצפון אמריקה; 18% מהמשקיעים הגלובליים ינקטו מדיניות דומה. 11% מהישראלים ישקיעו את כספם במדינות ה־BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) ו־9% יעדיפו את דרום אמריקה (21% מבין המשקיעים הגלובליים מגלים עניין באזור זה).

אזור גיאוגרפי שקיימת לגביו תמימות דעים הוא אירופה, ורוב המשקיעים סבורים כי פוטנציאל ההשקעה בה נמוך יחסית. רק 12% מהמשקיעים הגלובליים סבורים כי השקעה ביבשת תניב תשואה גבוהה.

רצים ליועצים, נצמדים לאפיקים הסולידיים

הסקר הבינלאומי של שרודרס מעיד שהמשקיעים הישראלים נרתעים מסיכון ומעדיפים לשמור על סולידיות. המקומי יעדיף להשקיע את רוב נכסיו (57%) באפיקים המניבות תשואה נמוכה וכרוכות בסיכון נמוך - 26% יופנו לאפיקים בעלי סיכון ותשואה בינוניים ו־16% בלבד יושקעו באפיקים בעלי סיכון ותשואה גבוהים. באשר לאפיקי ההשקעה הפופולריים בקרב הישראלים, 37% ישקיעו באיגרות חוב ממשלתיות, 30% בתעודות סל, 26% יעדיפו את תחום הנדל"ן ו־13% ישקיעו בזהב.

לעומת זאת, רק 22% מהמשקיעים האסייתים ו־13% מבין המשקיעים האמריקאים יעדיפו להשקיע את כספם בנדל"ן ויעדיפו את שוק המניות לנוכח הראלי בחודשים האחרונים באפיק זה. מגמה זו אף הופכת את אלטרנטיבות ההשקעה בסחורות לאטרקטיביות פחות, ורק 10% מהמשקיעים הגלובליים מעוניינים להיחשף (לעת עתה) לתחום זה.

הנושא הראשון שמדאיג את המשקיעים בארץ הוא חוסר ודאות וחוסר יציבות הקשורים למדיניות הממשלה (51%), ומיד אחריו התנודתיות בשווקים (48%); לאחר מכן משבר החובות בגוש היורו (44%), העלאות המס (39%) והתאוששות איטית של הכלכלה הגלובלית (33%) .

למרות זאת, כמחצית מהישראלים (48%) מרגישים נוח עם פורטפוליו ההשקעות שלהם לעומת השנה שעברה. לשם השוואה, המשקיעים האמריקאים והאסייתים מפגינים את רמת הביטחון הגבוהה ביותר (59% כל אחד), ואילו שאר המשקיעים במדינות המזרח התיכון מפגינים רמת ביטחון נמוכה ביחס לישראל (39%).

השורה התחתונה:

הסקר של שרודרס מעיד כי המשקיעים הגלובליים נוטים לקחת סיכון ביחס למשקיע הישראלי, ומתוקף כך נחשפים יותר למניות ואפיקים מסוכנים