בלעדי לכלכליסט
רשות ני"ע בוחנת: חוק שכר הבכירים יחול על חברות־בנות
תיקון 20 לחוק החברות, שנכנס לתוקף לפני כחודש, לא מבהיר האם בכירים בחברות פרטיות שנמצאות בבעלות חברות ציבוריות, נדרשים להביא את שכרם לאישור בעלי מניות המיעוט. רשות ני"ע: "מדובר בסוגיה מורכבת, נבחן השלכותיה"
07:0510.01.13
רשות ני"ע בוחנת אפשרות להחיל את חוק שכר הבכירים (תיקון 20 לחוק החברות) גם על חברות־בנות של חברות ציבוריות - כך נודע ל"כלכליסט".
קראו עוד בכלכליסט:
- כולם בעקבות אחד?
- חוק שכר הבכירים: שחר של יום חדש
- חברות קטנות וחברות שנסחרות בחו"ל ייכללו בחוק שכר הבכירים
חוק שכר הבכירים, שלפיו תוכניות התגמול של חברות ציבוריות נדרשות לקבל את אישור בעלי מניות המיעוט, נכנס לתוקף רק בדצמבר האחרון, והחברות הציבוריות עדיין נערכות ליישומו. החברות קיבלו פרק זמן של תשעה חודשים כדי לגבש את תוכנית התגמול, כשבינתיים חבילת שכר של יו"ר דירקטוריון, מנכ"ל או סמנכ"ל שכיר (שכפוף ישירות למנכ"ל) חייבת לעבור אישור של בעלי מניות המיעוט.
ברשות ני"ע עדיין מגבשים שיטה להתמודד עם אופן אכיפת החוק, כשאחת הסוגיות שעמן הרשות נאלצה להתמודד באחרונה היא שורה של "מחטפי שכר" שביצעו חברות במשק ערב כניסת החוק לתוקף - וזאת כדי להימנע מהבאת שכר בכיריהן לאישור.
החברות עשויות לחמוק מיישום החוק גם באמצעות שימוש בחברות־בנות פרטיות. כך, למשל, חברות הביטוח נוהגות לעבוד במבנה של חברות־בנות, שכל אחת מהן מרכזת תחום פעילות אחר (גמל, פנסיה, קרנות ועוד). במצב כזה, מנכ"לים של אותן חברות־בנות יכולים להימנות בין שיאני השכר בקבוצה, אולם אינם נדרשים לקבל אישור מבעלי מניות המיעוט של בחברה־האם הציבורית. לעומת זאת, אם אותה פעילות היתה מרוכזת תחת חטיבה בחברה הציבורית, שכרו של מנהל אותה חטיבה היה כפוף לחוק.
החגיגה בביטוח תיעצר?
בחינת חמשת שיאני השכר בחברת הביטוח מגדל לשנת 2011 מעלה כי חלק מהם הם בכירים בחברות־בנות, שנמצאות בבעלותה המלאה של החברה. כך, למשל, יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, נהנה ב־2011 מעלות שכר שנתית של 6 מיליון שקל והתברג כשיאן השכר בקבוצה. ויינשטיין אמנם לא מוגדר כסמנכ"ל בכיר, אך הוא מכהן בתפקיד מפתח בחברה, ועולה השאלה האם חבילת השכר שלו כפופה לאישור בעלי מניות המיעוט של מגדל.
גם ויקטור מדינה, שכיהן עד מאי 2011 כיו"ר מגדל שוקי הון ונהנה מעלות שכר של 2.5 מיליון שקל, מופיע ברשימה. מדינה היה כפוף בתפקידו למנכ"ל מגדל יונל כהן. לאור זאת, עולה השאלה האם שכרו של מדינה (אם היה ממשיך בתפקידו) היה כפוף לאישור בעלי המניות של מגדל חרף העובדה שמגדל שוקי הון נמצאת בבעלותה המלאה של מגדל.
דוגמה נוספת ניתן להביא מתחום התקשורת. גיל שרון, מנכ"ל פלאפון, חברה־בת בבעלות מלאה של בזק, נהנה מעלות שכר של 5.9 מיליון שקל בשנת 2011. לכאורה, תנאי העסקתו כמנכ"ל של חברה־בת בבעלות מלאה לא כפופים לאישור בעלי מניות המיעוט של בזק.
מבחן מוקדם
שאלת שכר הבכירים בחברות־הבנות הגיעה למבחן מוקדם לפני פחות מחודש. ב־19 בדצמבר, שבוע בלבד לאחר כניסתו של חוק שכר הבכירים, זכה יורם נווה, מנכ"ל כלל פיננסים, לבונוס מיוחד של 300 אלף שקל על חלקו במכירת החברה־הבת טיטניום.
בדיווח לבורסה על המענק מצוין כי הבונוס ניתן בהתאם לתיקון 20 לחוק החברות (חוק שכר הבכירים), כך שהוא אושר על ידי ועדת התגמול, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של החברה. אלא שכמובן, האסיפה הכללית של בעלי המניות של כלל פיננסים מורכבת מבעל מניות אחד - כלל ביטוח - והבונוס לא הגיע לאישור בעלי מניות המיעוט של כלל.
החלת חוק שכר הבכירים על חברות הביטוח מורכב עוד יותר מאחר שמדובר בחברות שחלה עליהם היום חקיקה מקבילה מטעם המפקח על הביטוח, שמחייבת אותם לפרסם מדיניות תגמול לבכירים. לאור זאת, תידרש התאמה בין חוק שכר הבכירים ודרישותיו לבין החקיקה כיום.
מרשות ני"ע נמסר בתגובה כי "מדובר בסוגיה מורכבת, ואנו בוחנים בימים אלה את השלכותיה".
