$
בורסת ת"א

אושרה תביעה ייצוגית נגד לנדמארק והחתמים שלה

ביהמ"ש המחוזי מרכז קיבל את עמדת רשות ני"ע כי תפקיד החתמים אינו מסתכם בשכירת בעלי מקצוע ראויים והם אחראים למידע המופיע בתשקיף

רחלי בינדמן 08:2531.12.12

חברת הראל פיא והמשקיע אשר ספיר רשמו ניצחון ביום חמישי האחרון, לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז אישר את בקשתם להגשת תביעה ייצוגית כנגד חברת הנדל"ן לנדמארק ובעליה נמרוד טבי בגין הצגת פרט מטעה בתשקיף. השופט פרופ' עופר גרוסקופף אישר את הבקשה להגשת תביעה ייצוגית גם כנגד חתמי ההנפקה של לנדמארק — איפקס חיתום, אנליסט חיתום ואלטשולר חיתום.

 

המבקשים טוענים כי בתשקיף ההנפקה של לנדמארק מ־2007, שבעקבותיו גייסה החברה 170 מיליון שקל, הופיעו פרטים מטעים כולל מידע שלא היה נכון על שווי נכסי מקרקעין, מידע חסר ביחס לעסקה שלא יצאה לבסוף אל הפועל, וכן לא נכללה בו התייחסות לכך שעסקה עם חברת בנייה אמריקאית תצא לפועל רק אם יושג מימון הולם.

 

רשות ניירות ערך סייעה במימון הגשת הבקשה לתביעה ייצוגית, ואף הגישה באמצעות באי כוחה, עו"ד צפנת מזר, עו"ד אופיר איל ועו"ד ליאב וינבאום, את התייחסותה להתנערות מאחריות של החתמים בהנפקה. החתמים טענו כי אחריותם לגבי הפרטים המטעים מסתכמת בשכירת בעלי מקצוע ראויים שיבצעו את בדיקת הנאותות. אך ברשות כתבו בעמדתם כי "קבלת עמדה זו תהפוך את האחריות המוטלת על החתמים לאות מתה, ותפגע משמעותית בשוק ההון". הרשות אף התייחסה לחשיבות שקיימת לתפיסתה להצגת אינדיקציות מהותיות לשווי נכסים בתשקיף, כדי לאפשר למשקיע לקבל החלטה מושכלת.

 

נמרוד טבי יו"ר ובעלים חברת לנדמארק נמרוד טבי יו"ר ובעלים חברת לנדמארק צילום: בועז אופנהיים

 

שווי הנכסים לא נבדק

הראל פיא וספיר טוענים כי בתשקיף ההנפקה לא צוין שהעסקה שבמסגרתה מכרה לנדמארק 49% מזכויותיה בנכס מקרקעין לחברת בנייה אמריקאית לפי שווי של 25 מיליון דולר, תצא אל הפועל רק אם הרוכשת תשיג לה מימון. משכך, טוענים המבקשים, הערכת השווי לנכס אינה אינדיקציה מספקת לשוויו. בנוסף, המבקשים טוענים כי בתשקיף שפרסמה לנדמארק הוסתרה הסיבה לכישלון עסקה קודמת למכירת נכס המקרקעין על ידי נמרוד טבי לחברת דורות. לדבריהם, בתשקיף נכתב רק כי מדובר במשא ומתן שלא צלח, בעוד שבפועל העסקה נכשלה בגלל חוסר יכולת לגייס אשראי בנקאי על בסיס הנכס.

 

לנדמארק והחתמים טענו בתגובה כי כל עוד לא הוכח ששווי הנכס במועד ההנפקה היה נמוך מזה שננקב בתשקיף, העובדה שניתן גילוי לא מדויק בנוגע לאינדיקציה כלשהי לשווי נכס אינה מהווה פרט מטעה. אך הרשות התנגדה לעמדה זו וכתבה כי "משקיעים יעריכו שווי נכס באופן שונה אם תוצג להם עסקה בין צדדים לא קשורים וגם הערכת שווי, לבין אם תוצג להם הערכת שווי לבד. אם אכן יוכח שהתשקיף כלל אינדיקציה מטעה בנוגע לעסקת המכירה, הרי שמדובר בפרט אשר ישפיע מהותית על שיקוליו של המשקיע בהערכותיו, וזאת גם נוכח קיומה של הערכת שווי בנוגע לאותם נכסים".

 

השופט גרוסקופף הצטרף לעמדת הרשות בהחלטתו ודחה את טענת לנדמארק והחתמים כי על המבקשים להוכיח ששווי נכסי המקרקעין במועד פרסום התשקיף היה נמוך מהשווי העולה מהתשקיף – 25 מיליון דולר — שמקורו בהערכות שווי שביצעה חברת הייעוץ גיזה־זינגר־אבן.

 

לנדמארק והחתמים טענו עוד כי אבי שוויצר מהראל פיא, שקיבל את ההחלטה להשקיע בלנדמארק, הודה בחקירתו שאין הוא יודע מה היה שווי הנכסים נכון למועד ההנפקה, וכי לא טרח להצטייד בכל חוות דעת לגבי שווי הנכסים לפני שהחליט להשתתף בהנפקה. השופט גרוסקופף הגיב על טענה זאת תוך התקפה על הקונספט של הערכות שווי הרווח כל כך בשוק ההון.

 

"קביעת שווי של ניירות ערך נעשית באמצעות מסחר בהם בשוק תחרותי. הערכה כזו מהווה אנטיתזה לשיטת הערכה הנסמכת על חוות דעת 'אובייקטיבית' של מעריכי שווי למיניהם", כתב גרוסקופף. "לטענת המשיבים, כדי שניתן יהיה להלין על פגיעה במנגנון השוק, הטוען צריך להוכיח תחילה כי הפגיעה הובילה גם לפערי הערכה על פי מנגנון הערכה 'אובייקטיבית' שאינה נסמכת על מבחן השוק, אלא על ניסיונו המקצועי של מעריך שווי או שמאי. בעשותם כן מבקשים המשיבים להכפיף את מבחן השוק לאמות המידה של המעריך המקצועי, ולכך לא ניתן להסכים".

 

האם המשקיע נפגע?

גרוסקופף הוסיף כי כדי "לבסס את עילת התביעה, די למבקשים להוכיח כי המידע המוטעה הוא בעל משמעות להחלטתו של המשקיע הסביר, וזאת גם אם אין למידע זה כל רלבנטיות מבחינת מעריך שווי". בהחלטתו המשיך גרוסקופף וקבע כי המשקל שמיוחס להערכות חיצוניות של שווי החברה ונכסיה הוא שנוי במחלוקת.

 

לדברי השופט, "השאלה שאותה יש לבחון היא האם החלטת ההשקעה של המשקיע הסביר המתלבט לגבי רכישת או מכירת נייר ערך, היתה צפויה להשתנות באופן מהותי, לו היה מתברר לו טרם קבלת ההחלטה כי אינדיקציה מסוימת שהוצגה לו ביחס לנכסי החברה אינה נכונה. אם יוכח כי המשקיע הסביר היה עלול להימנע מלרכוש את נייר הערך, או לחלופין מסכים לרכוש אותו רק במחיר נמוך משמעותית, אילו אותה אינדיקציה לא היתה מופיעה בתשקיף - הרי שדי בכך לביסוס עילת תביעה. זאת, אף אם בדיעבד מוערך על ידי מומחים ששווי נכסי המקרקעין אכן היה זהה לשווי הנטען בתשקיף המטעה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x