סודות מחדר המסחר: התסכול מגרזן הפיטורים הלונדוני הדביק גם אותי
בביקור בזירת המסחר במט"ח הגדולה בעולם גיליתי כמה עגום המצב של התעשייה היום
הביקור האחרון שלי בלונדון הותיר אותי במצב רוח עגמומי. סוחרי המט"ח הלונדונים גם ככה נראים לי כמו נורות פלורסנט לבנות, והפעם היה נדמה לי שחלק מהם אפילו התחיל להבהב. התחושה שמרכז העצבים של המסחר במט"ח בעולם לא נראה כתמול שלשום לא עזבה אותי.
אני מבקר בלונדון
בירור מעמיק יותר חשף תמונה לא נעימה: חלק גדול מהדסקים פועלים עם מחצית מכמות הסוחרים שהיתה להם אשתקד. לגרזן הפיטורים בלונדון אין סנטימנטים, וכשהוא נוחת זה כדי לחתוך בבשר החי ולא רק בשומן.
יצא לי להיפגש עם סוחר אומלל אחד מהבנק אולי הגדול בעולם בתחום המט"ח, שנותר לבדו לשרת 15 מדינות ובהן ישראל (תתפלאו, אנחנו נחשבים ללקוח תובעני). נסיעה שלו לביקור לקוחות אורכת כעת כמה שבועות, ואני בספק אם הוא זוכר את שמות הסוחרים שהוא משרת או איך נראה בנו בן השנה וחצי.
לגל הפיטורים והקיצוצים בלונדון יש כמה סיבות:
גל הפיטורים - ב־2010 החל גל גיוסים נרחב בבנקים, אחרי גל הפיטורים בעקבות משבר ליהמן ברדרס ב־2008. התחושה היתה שהשוק מתאושש, ואיתו התיאבון למסחר. סוחרים ותיקים ואיכותיים שנפלטו מהמערכת הפיננסית מצאו את מקומם בחזרה בשוק, אבל הבנקים עצמם השתנו לבלי הכר: הצלקות מהמשבר ולחץ הרגולטורים הותירו בנקים רבים עם תיאבון סיכון מוקטן. הבנייה החדשה של חדרי המסחר התבססה על מכירות ולא על מסחר נוסטרו. כך נוצר מצב שבו ישנם יותר מדי אנשים שימכרו את מרכולת חדרי העסקאות, אבל פחות מדי סוחרים שייקחו אליהם את הסיכון. ב־2011 התברר שמודל זה לא הגיוני לאורך זמן, ולכן החל גל הפיטורים.
המסחר האלקטרוני - ההשקעה בתחום הטכנולוגיה בבנקים בלונדון היא במספרים דמיוניים, ולהערכתי, על חשבון הסוחרים שפוטרו גויס מספר כפול של אנשי תוכנה מהודו ומסינגפור. למעשה, אחד ממנהלי המסחר בבנק גדול אחר אמר לי שהוא מרגיש כאילו הוא עובד בחברת תוכנה ולא בבנק. הטכנולוגיה תעזור לבנקים לייעל את המסחר, לשמור על הקיים וגם לקצץ בעלויות בטווח הרחוק, אולם לדעתי המוצר הפיננסי הבא לא יבוא מהודו וסינגפור, וגם לא הצמיחה בפעילות הבנקים.
תנאי השוק - אני חייב להודות שאם לפני שנה ואולי קצת יותר הייתם אומרים לי שיוון כמעט תפשוט את הרגל, שאיטליה וספרד הגדולות יצלעו כל הדרך אל הבנק המרכזי ושמחירי הנפט יזנקו, הייתי מצפה להרבה יותר תנודתיות במטבעות. אלא שבהיעדר תנודתיות אין צורך חזק בהגנות, וכשאין כיוון או מגמה שולטת שיאפשרו לסוחרים להצטרף אליה, אין צורך בארסנל סוחרים כה רחב.
כשמוסיפים לזה את האולימפיאדה בקיץ ואת סוף השנה שתמיד רגוע יותר, אפשר להבין מדוע חלק מהסוחרים בלונדון מרגישים שמבחינתם אפשר לסגור את השנה כבר באפריל. את הישיבה הזו על הגדר אנחנו כבר מרגישים פה בארץ מבחינת היקפי המסחר, אף שבחודש שבו יש שני חגים זה פחות מורגש. ועדיין, אני מקווה שבהמשך השנה הצבע יחזור ללחיים של הלונדונים.
הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוק ההון