שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוקי חו"ל

אג'יו: זמנךָ עבר

היפוך מגמה, רגע מיוחד בהיסטוריה, סדקים בדומיננטיות הגברית - כך מכנים החוקרים את המציאות החדשה בארה"ב. הנשים היום הן רוב בשוק התעסוקה, רוב בכוח הניהולי ורוב בקרב בוגרי הקולג'. וכן, הן גם משקיעות הרבה יותר טובות

איתי להט 06:5808.03.12

"אנחנו חיים ברגע מיוחד מאוד בהיסטוריה, רגע שבו חל שינוי רדיקלי בדינמיקות שבין גברים לנשים. צריך לומר את זה: הדומיננטיות הגברית גמורה. אנחנו חיים היום בתחילתו של עידן הנשים" - כך בוחרת חנה רוזין, עיתונאית וסופרת ממוצא ישראלי, לפתוח את הראיון איתה, המתקיים רגע לפני יום האשה הבינלאומי. בסוף 2010 פרסמה רוזין כתבה מטלטלת בכתב העת היוקרתי אטלנטיק, שהסעירה אז לא מעט קוראים בארצות הברית, וממשיכה להכות גלים עד היום. הכתבה, שנשאה את הכותרת "קצם של הגברים" ("The end of men"), הציגה נתונים שהולכים ומצטברים בשנים האחרונות בארה"ב על עלייתן של הנשים האמריקאיות ונפילת מעמדו של הגבר בחברה.

 

"אלה הנתונים הבסיסיים שלא רבים מכירים: בשנת 2010, לראשונה בהיסטוריה, נשים הפכו לרוב בכוח העבודה באמריקה. בשנה שעברה נשים הפכו לרוב בכוח הניהולי בארה"ב, כאשר הן מחזיקות כרגע בנתח של 54% מעוגת ההנהלה. ואיך גברים מתפקדים כיום? הם מתפקדים גרוע מאוד. ההכנסה השנתית של גברים הגיעה לשיאה ב־1973, בדיוק באותה תקופה שבה נשים החלו להשתלב בשוק העבודה. נכון להיום, אחד מכל חמישה גברים הוא מובטל - שיעור האבטלה הגבוה ביותר בהיסטוריה של הגברים האמריקאים", אומרת רוזין.

 

נשים משקיעות טוב יותר - לחץ כאן

 

"לאור הנתונים החזקים האלה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מדוע זה קורה? התשובה הפשוטה ביותר היא קולג'. למעשה, כיום על כל שני גברים שמקבלים תואר אקדמי, יש שלוש נשים בוגרות קולג'. את התוצאות של המהפך הזה - שנמשך פחות מדור - כבר רואים בטבלאות השכר. בארה"ב נשים מתחת לגיל 30 מרוויחות כיום יותר מגברים באותו גיל. הנתונים ברורים: הדומיננטיות הגברית גמורה. החל עידן הנשים".

 

קיצוני? מוגזם מדי? לא מעט אנשים חשבו כך על טענותיה של רוזין, עורכת באטלנטיק ובמגזין סלייט וכותבת ל"וושינגטון פוסט", ל"ניו יורקר" ול"ניו יורק טיימס". כך, למשל, רוזין הופיעה לאחרונה בעימות ברדיו NPR (תחנת הרדיו הציבורית בארה"ב). מולה עמדו אשת אקדמיה ועורך מגזין "Men’s Health" שטענו כל אחד בתורו כי רוזין מגזימה. לפני הדיון השנון והמצחיק הזה, התבקש הקהל להביע את דעתו על טענתה של רוזין ש"הגברים גמורים" - והיא קיבלה רק 25% תמיכה. בסיום הדיון, לאחר שרוזין ירתה את כל המספרים, הצביע הקהל שוב. הפעם זכתה התיאוריה שלה ל־66% מקולות הקהל.

 

(איור: אלון בורודה) (איור: אלון בורודה) איור: אלון בורודה

 

אבל רוזין לא לבד בעמדה הזאת. את אלפי הנתונים שאספה וניתחה במשך השנתיים האחרונות אישר גם הפרשן המשפטי המוערך של חדשות ABC, דן אברמס. אברמס הוא גם מחברו של הספר בעל השם המשעשע שפורסם אשתקד: "גברים למטה: הוכח מעבר לכל ספק כי נשים טובות יותר כשוטרות, נהגות, מהמרות, מרגלות, מנהיגות עולמיות, טועמות בירה מקצועיות, מנהלות קרנות גידור ובערך כל דבר אחר".

 

"קח לדוגמה את המחקר העדכני שהתפרסם השנה ב־'American Journal for political science', שערך הערכה מקיפה של ביצועי גברים ונשים בבית המחוקקים האמריקאי", ממשיך אברמס את הקו של רוזין בשיחה עם "כלכליסט". "כותבי המחקר גילו שמדי שנה בין 1984 ל־2004, נשים החזירו למחוזות הבוחרים שלהן 49 מיליון דולר יותר מאשר עמיתיהם הגברים. הן יזמו חקיקה של יותר חוקים, וגם זכו להצלחה בתהליך החקיקה. המחקר הוכיח כי חקיקה נשית זוכה ליותר הצלחה, ומחזיקה מעמד יותר זמן אל מול השינויים".

 

"מחקר אחר של הבנק העולמי מצא כי בהנהגה העולמית, נשים הן משמעותית פחות מושחתות מאשר גברים כפוליטיקאיות", מבהיר אברמס. "ואם זה לא מספיק, מחקר של וויליאמס קולג' מצא שגם ברמה הלאומית, נשים הן פוליטיקאיות מסורות וישרות יותר מאשר עמיתיהן הגברים. השורה התחתונה של כל המחקרים הללו פשוטה: כשזה נוגע לפוליטיקה - ככל שיש יותר נשים במוסד מחוקק, כך המוסד הזה פחות מושחת. השאלה שלי כחוקר היא פשוטה: למה אנחנו לא נותנים להן לנהל את העולם?!".

 

ואם כבר העולם, אברמס מציין כי גוף נוסף של מחקרים מצא כי נשים מחויבות יותר לשמירה על הסביבה: הן ממחזרות יותר, אוכלות פחות בשר, מבצעות נסיעות קצרות יותר ומבזבזות פחות דלק בנסיעה כי הן מאיצות פחות. "אפילו אלוהים החליט שהגבר גמור", מוסיף אברמס. "בין שנת 1985 ל־2008, 82% מקורבנות פגיעות ברק היו גברים".

 

משקיעות הרבה יותר טובות

 

אברמס יודע לספר גם על הסטטיסטיקה שפורסמה בשנתיים האחרונות בעיתונים כמו "וול סטריט ג'ורנל" ו"ניו יורק טיימס". "גברים בענף הפיננסים לוקחים יותר סיכונים, תוך התבססות על עבודת מחקר חלקית. הם מכרו וקנו יותר מאשר נשים וכמובן, הפסידו יותר כסף. 'ביזנסוויק' אף סיפר ב־2010 לקוראיו כי נשים שניהלו קרנות הון הפסידו בממוצע במהלך המשבר הכלכלי 9.6% מערך ההשקעות, בעוד שגברים הפסידו כפול - 19%. אם אתה שואל אותי, כל מי שרוצה לשמור על ערך הכסף שלו, או להרוויח יותר, צריך לבחור אשה מהתחום שתנהל את נכסיו".

 

ומה חושבים על זה בחברות הפיננסים?

"קשה להם להתעלם מהנתונים היבשים. מספר לא מבוטל של חברות כבר החל לאמץ מודל נשי יותר של ניהול כספים. הרעיון הוא לנסות להפוך את סגנון ההשקעה המקובל בחברה למעט יותר זהיר, מחושב, כזה שנמנע מלקחת סיכונים מיותרים ולבצע השקעות פזיזות. כשחברות גילו את הפער המדהים הזה בין הפסדים של נשים וגברים, הן לא היו מסוגלות יותר להתעלם ממנו והלכו לבדוק מה בעצם קורה פה, וכיצד ניתן ליישם את הידע על כלל החברה", אומר אברמס.

 

המספרים בנושא ההשקעות חד־משמעיים. חברת המחקר האמריקאית Hedge Fund Research, העוקבת אחרי ביצועיהן של קרנות גידור מכל העולם, מחזיקה גם במדד מיוחד שעוקב ספציפית אחר ביצועיהן של קרנות גידור המנוהלות על ידי נשים. נכון להיום, הנתונים שמציג המדד, הנושא את השם HFRX Diversity, הם כאלה: בשלוש השנים האחרונות השיגו הקרנות הנשיות בממוצע תשואה שנתית של 7.6%, בעוד שהמדד הגלובלי של חברת המחקר (HFRX Global) נרשמה תשואה שנתית של 2.04% בקרן הגידור הממוצעת. בחמש השנים האחרונות הניבו קרנות המנוהלות על ידי נשים תשואה של 9.1% לשנה בממוצע, בעוד שקרן גידור ממוצעת הניבה תשואה של 0.5% לשנה.

 

הנתונים מתחדדים עוד יותר כשבודקים את ביצועי הקרנות במשבר הפיננסי של 2008. באותה שנה מדד קרנות הגידור הנשי הראה כי המנהלות הפסידו בממוצע 5.4%, בעוד שהממוצע הגלובלי של תעשיית קרנות הגידור עמד על 23%.

 

מי שידעה את כל זה כבר בשנת 2005 היא סוזן סולובוי, המייסדת של חברת ההשקעות Pomegranate Capital. באותה שנה הקימה סולובוי קרן השקעות הפועלת לפי חזון ברור ומוצהר: היא משקיעה אך ורק בקרנות גידור המנוהלות על ידי נשים. כיום הקרן עובדת עם 350 נשים ברחבי העולם, שמנהלות הון בהיקף כולל של 60 מיליארד דולר. בשנים האחרונות הפכה הקרן ללהיט, ולפי נתוני חלק מהקרנות שבהן היא משקיעה - הן בהחלט אטרקטיביות.

 

מגדילות את חוכמת הקבוצה

 

בין השאר, הקרן של סולובוי עובדת עם אחת הכוכבות של תעשיית קרנות הגידור ב־2011 - לדה בראגה הברזילאית, מנהלת ונשיאת קרן בלוקראסט קפיטל. הקרן של ברגה, שהוקמה ב־2004 ומנהלת כיום סכום של 8 מיליארד דולר, החזירה מאז למשקיעים תשואה שנתית של 17.9%. לצדה בענף פועלת גם אלנה אמברוסידו, מייסדת קרן הגידור היוונית Ikos המנהלת 2.5 מיליארד דולר, ושהשיגה בעשור האחרון תשואה שנתית ממוצעת של 15.5% על ההון והאמונה של סולובוי.

 

הנתונים האלה מתיישבים היטב עם גוף עצום של מחקרים מהשנים האחרונות על מה שנחשב כזירתו הטבעית של הגבר - עולם העסקים. באוקטובר 2010, למשל, התפרסם מחקר משותף של שלושה מוסדות אקדמיים מובילים בארה"ב, שבדק את אחד המודלים המוצלחים ביותר לעבודה משותפת, והשווה בין האופן שבו נוצרת אינטליגנציה קבוצתית, תוך השוואתו לאינטליגנציה האישית של כל אחד מחברי קבוצה. מחברת המחקר, פרופ' אניטה וויליאמס וולי מאוניברסיטת קרנגי מלון, מצאה כי כישוריהם הקוגניטיביים של חברי הקבוצה לא משקפים את האינטליגנציה הקבוצתית שלה.

 

לפי המחקר, דברים אחרים קובעים את יכולותיה של הקבוצה לפתור בעיות באופן יעיל ויצירתי, ואחד הגורמים המשמעותיים ביותר שהשפיעו על האינטליגנציה הקבוצתית התגלה כמספר הנשים שחברות בקבוצה. "ככל שבקבוצה היו יותר נשים, כך גדלה גם חוכמת הקבוצה", הסבירה וולי ל"כלכליסט". וולי ייחסה את זה ליכולת של נשים לחזק את גורם הרגישות החברתית בקבוצה ולהקטין את היקף ההנהגה הדומיננטית, שמגלה לא אחת עיוורון לסביבתה.

 

"אני חושבת שזה גם נובע מהיכולת של נשים להודות שהן לא מבינות בנושא מסוים, ואז לשאול מי מבין בו יותר - או במקרים מסוימים פשוט ללכת וללמוד אותו", אמרה וולי. "גברים לא נוטים להודות שהם לא מבינים משהו, ובכך לעתים פוגעים בתוצאות של הקבוצה".

 

גם פרופ' בוריס גרויסברג מאוניברסיטת הרווארד מצא סימוכין לעליונותן של נשים בעולם העסקי. במחקר שפרסם בשנה שעברה ופורסם לראשונה ב"כלכליסט", גרויסברג גילה כי כשמדובר ביכולת לנייד אנליסטים, מנהלים ומשקיעים כוכבים מחברה אחת לאחרת - נשים עשו את המעבר החלק ביותר.

 

המגמה הזו מתחזקת כשבוחנים את הנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ארה"ב על שוק העבודה. בדו"ח מהשנה שעברה, למשל, ציינה הלשכה כי נשים מהוות כבר את רוב כוח העבודה בתשעה מתוך עשרת המקצועות שצפויים לייצר הכי הרבה משרות חדשות בשמונה השנים הקרובות. נתון נוסף שעולה מנתוני הלשכה מראה כי שליש מהנשים האמריקאיות כבר מרוויחות יותר מבן זוגן.

 

"נתונים אלו אינם ייחודיים רק לארה"ב", מסבירה רוזין. "בסין, למשל, יש גם שיעור גבוה יותר של מנהלות מאשר מנהלים, ובהודו חצי מהסטודנטים להנדסה הן נשים. המגמה הזאת איננה ייחודית לעולם המערבי, היא מתרחשת בחלקים ניכרים של העולם".

 

מה גורם לשינוי הזה?

"יש לכך הרבה גורמים. אבל במקומות העבודה עצמם, נשים אימצו בחלק מהמקרים ערכים גבריים כדי להצליח בעולם העסקי. הן מרשות לעצמן להיות יותר אגרסיביות, יותר תחרותיות ולדרוש יותר. נשים גמישות מטבען ולכן הן יכולות לאמץ דפוסי פעולה גבריים, אבל בהצלחה גדולה יותר, כי הן מביאות איתן כמה תכונות שמייחדות אותן כנשים ושמקנות להן יתרון.

 

"הבסיס של התהליך הזה שונה לחלוטין ביחס להגדרה העצמית של גברים. בעוד שנשים יודעות להתגמש, ולהגדיר את עצמן יחסית לגברים, גברים הם קשיחים ומגיבים בהקצנה מנוגדת כדי להגדיר את עצמם ביחס לנשים. הם מתחפרים בגבריות שלהם כשהם רואים את השינוי אצל נשים, בעוד שנשים מרחיבות היום את ההגדרה של מה זה להיות אשה".

 

רוזין מציעה הסבר נוסף לעלייתן של נשים במקומות העבודה: נפילתה של הכלכלה האמריקאית. "במיתון האחרון נפל לנו האסימון, אמריקה חדלה להיות כלכלה יצרנית. היום היא יותר כלכלה שמבוססת על מגזר של שירותים, ידע וטכנולוגיה מאשר אי פעם, ונשים פשוט הסתגלו לזה טוב יותר. לעומתן, גברים שהחזיקו באופן מסורתי במשרות ייצור, מתקשים להסתגל לשינוי".

 

"המיליארד השלישי"

 

נכון, גברים עדיין מרוויחים יותר. אבל לא מעט סימנים בשטח מראים שזה עומד להשתנות. ג'יימס צ'אנג מחברת המחקר האמריקאית Reach Advisors בילה שנה שלמה בנבירה בנתונים של מרשם האוכלוסין האמריקאי משנת 2008, ומצא את אחד הסימנים המוקדמים האלה: אוכלוסייה נשית שכבר מרוויחה יותר מגברים. צ'אנג גילה כי בקרב אוכלוסייה אורבנית, חסרת ילדים, שאנשיה נמצאים בשנות ה־20 לחייהם, הנשים הן אלו שמרוויחות יותר ושכרן גבוה בכ־8% בממוצע מגברים.

 

אם לא די בכך, צ'אנג גילה שבמטרופולינים הגדולים הן כבר מרוויחות הרבה יותר. באטלנטה, למשל, הן הרוויחו 21% יותר מגברים, ובניו יורק הן מרוויחות 17% יותר ביחס לעמיתיהם. הנתונים האלה יכולים להסביר מדוע ב־2010 נרשמה הטיה במאזניים של ההון הפרטי בארה"ב. נשים הפכו לבעלות ההון הפרטי העיקרי וכיום 51.3% ממנו נמצאים בידיהן.

 

לנתונים הללו קיימות גם השלכות גלובליות. חברת הייעוץ האמריקאית Booz & Co העניקה לכוח הכלכלי העולה של נשים ברחבי העולם את הכינוי "המיליארד השלישי", כפרפראזה גלובלית: נשים הן השוק המתפתח החדש, אימפריה כלכלית עולמית בהתהוות.

 

"אנחנו רואים ביטוי מאוד מוחשי לתרומתן של נשים לעולם העסקים", מסבירה מאדי דייכטוואלד, הנחשבת לאחת מחוקרות הדמוגרפיה המובילות בעולם, בראיון ל"כלכליסט". בספרה משנת 2010, "Influence: How Women's Soaring Economic Power Will Transform Our World for the Better", היא כותבת: "אנחנו על ספו של מעבר כוח מסיבי, החלפת הילוכים בהיסטוריה האנושית, למצב אנושי חדש - עולם שבו אם הנשים רוצות, הן יכולות לתפוס את המושכות של הכלכלה העולמית".

 

מחקרים שערכה דייכטוואלד מראים כי ברגע שחברות, הנמצאות ברשימת פורצ'ן 500, מושיבות במועצת המנהלים שלהן שלוש נשים או יותר, הרווחיות של החברה עולה. לצד זאת, "האקונומיסט" פרסם לאחרונה כתבה שבה העריכו כלכלנים כי השתלבותן של נשים בעשור האחרון בשוקי העבודה העולמיים תרמה לצמיחת הכלכלה העולמית יותר מאשר הצמיחה של סין, או הודו, או של כל סקטור הטכנולוגיה העולמי.

 

דייכטוואלד גם בדקה ומצאה כי קיימים הבדלים משמעותיים באופן שבו נשים מוציאות את כספן ביחס לגברים. "במדינות מתפתחות, למשל, אנחנו רואים ש־90% מהכסף שנשים מרוויחות, מושקעים חזרה במשפחה או בקהילה, בעוד שבקרב גברים במדינות האלה רק 30%–70% מושקעים חזרה במשפחה ובקהילה. למעשה, גם בארה"ב אנחנו רואים שנשים מוציאות את כספן יותר על משפחה, בריאות והשכלה, ביחס לגברים".

 

מה המשמעות של זה מבחינת שוק הצריכה?

"המשמעות היא אדירה. כיום 82% מהחלטות הקנייה נעשות על ידי נשים. נשים הן קצינות הרכש של המשפחה, אבל בניגוד לעבר, היום הן מרוויחות היטב, ובחלק מהמקרים אף משתכרות יותר מבן זוגן. הפוזיציה הזו מעניקה להן מעין

גושפנקה נוספת לקבל את החלטות הקנייה בבית. לאחרונה, המשווקים החלו להפנים את זה, אבל לא מספיק, בעיקר כשמדובר בסקטורים שמסורתית נופלים לתחום השיפוט הגברי.

 

"בתחום רכישת הנדל"ן תמצא שפלח השוק השני בגודלו של רוכשי נדל"ן, לאחר משפחות, הוא של נשים רווקות. גם תעשיית המכוניות עדיין לא עיכלה את העובדה ש־62% מכלל רכישות המכוניות החדשות נעשות על ידי נשים. והנה, גם כשאנחנו מדברים על אלקטרוניקה - תחום ששמו השני הוא 'צעצועים לגברים' - בחמש שנים האחרונות התהפכה המגמה, ונשים מהוות כיום כ־55% מהקונים של מוצרי אלקטרוניקה. אם יצרנים רוצים להצליח בעתיד הקרוב, או לכל הפחות לשמור על נתח השוק שלהם, הם חייבים להתחיל להבין שחל מהפך בכוח הקנייה, וניסיון להתמודד עם המגמה בצורה שטחית של שיווק ירוד כבר לא יעבוד. בסקרים שערכנו מצאנו כי רוב הנשים מרגישות שיצרנים, כמו גם קמפיינים לשיווק, מפספסים אותן לחלוטין ולא מבינים מה הן רוצות. זה חייב להשתנות".

 

ואיך זה משפיע על מעמד הביניים?

"אנחנו רואים היום את מעמד הביניים בהרבה מדינות ברחבי העולם נאבק כדי להחזיק מעמד, וזה לא חדשות טובות לאף אחד. אבל חשוב לזכור שהסיבה היחידה שבגללה יש לנו בכלל עוד מישהו במעמד הביניים היא כי נשים השתלבו בשוק העבודה. במהלך 30 השנים האחרונות המשפחות היחידות במעמד הביניים שראו איזושהי עלייה באיכות החיים, היו משפחות שבהן נשים עבדו. מה שזה אומר בפועל הוא שמשפחות בעלות הכנסה כפולה הן היחידות ששגשגו או החזיקו מעמד. במילים אחרות, אני טוענת שכדי להיות היום 'חבר' במעמד הביניים, אנחנו זקוקים לשתי הכנסות, וזהו שינוי עצום, שמפעיל כל מיני לחצים על משפחות. זה הכיוון שאליו אנו צועדים, וכדאי שנהיה מודעים לו, ולתרומה של נשים למשפחותיהן ולמעמד הביניים כולו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x