שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף השקעות נובמבר 2011

פצצה פנסיונית מתקתקת

הישראלי הממוצע עובר כמה מקומות עבודה, פודה בדרך את כספי הפיצויים וחי הרבה יותר שנים מהוריו. בניגוד למרבית אזרחי המדינות המפותחות, בעוד 30 שנה הוא יתעורר עם פנסיה מכווצת, השווה לכ־40% בלבד משכרו כיום. אפילו המדינה מבינה שיש פה בעיה, אבל לא לוקחת אחריות

רחלי בינדמן 10:0030.11.11

כדאי להתחיל בנתון פשוט לכאורה: לפי בנק ישראל, שיעור החיסכון הפרטי בישראל ירד ב־30% בשלושת העשורים האחרונים, כך שפחות כסף יעמוד לרשות הישראלים בעתיד. לכאורה, יגידו רבים, אין מקום לדאגה, שכן חלק לא מבוטל מהישראלים מפרישים חלק ממשכורתם לחיסכון פנסיוני, שאמור לכלכל אותם בגיל הפרישה. אלא שבמדינת ישראל כיום, אדם שהשתכר במהלך חייו משכורת ממוצעת של 10,000 שקל בחודש, יזכה בגיל פרישה לקצבת פנסיה של 4,000–5,000 שקל בחודש בלבד.

 

למעשה, ממחקר שביצע ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי לחוסך הישראלי יישאר בסופו של דבר סכום (הן מהחיסכון הפנסיוני והן מקצבת הזיקנה, שעומדת כיום על 2,160 שקל בחודש ליחיד ועל כ־3,255 שקל לזוג) המהווה רק קצת יותר מ־40% מהמשכורת החודשית שאליה הורגל.

 

ראו גם: ישראל לעומת העולם - כמה אחוזים מהמשכורת יישארו לפנסיה

 

זהו נתון מדהים, בייחוד אם משווים אותו למצב בשאר המדינות המפותחות ומגלים שרק בדרום קוריאה, אוסטרליה, מקסיקו ויפן חוסכים פחות מאיתנו. בארה"ב, למשל, שיעור התחלופה (היחס בין המשכורת לגובה הפנסיה שתתקבל - ר"ב) עומד על כמעט 80%. אצל האנגלים מדובר ב־70% לערך, והממוצע הכללי עומד על 68%.

 

"כשישראלים חושבים כיום על הפנסיה שלהם, הם נוטים לרוב להשתמש בדור ההורים שלהם כנקודת ייחוס, וכדאי מאד שיחשבו שוב", מזהיר גיל יניב, המשנה למנכ"ל חברת הביטוח מגדל. "המיתוס של קריירה מלאה בחברה אחת, שבסופה העובד פורש עם שעון זהב - כבר לא רלבנטי. מרבית האנשים שמגיעים לגיל פרישה עברו כמה מקומות עבודה וכבר הספיקו לממש חלק מזכויותיהם הפנסיוניות, כך שהחיסכון שלהם קטן יותר. עוד ועוד בני 50 פלוס מוצאים את עצמם כיום ללא תעסוקה, וכך נוצר מצב שבו לא רק שחוסכים פחות לפנסיה, אלא גם מושכים מכספי החסכונות כדי לסגור את החודש".

 

גיל יניב, משנה למנכ"ל מגדל גיל יניב, משנה למנכ"ל מגדל צילום: יובל חן

"החיסכון בגיל צעיר אפסי"

 

הבדל משמעותי נוסף בין הדורות הוא העובדה שהישראלים פשוט חיים יותר כיום: עם התפתחות הרפואה עלתה תוחלת החיים בעולם כולו. "תוחלת החיים בישראל גדלה בקצב מהיר יחסית", אומר ד"ר בועז ים, מומחה לאקטואריה. "ב־30 השנים האחרונות היא התארכה בכחמש שנים, ועומדת כיום על כמעט 80 לגברים ו־83–84 לנשים. ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם בתוחלת החיים מבין המדינות המפותחות, ובעשירייה הראשונה בעולם כולו. על פי התחזיות קצב השיפור יישמר, וב־30 השנים הקרובות תוחלת החיים בישראל תתארך בשנה עד שנה וחצי בכל עשור".

 

לעובדה זו יש גם משמעות פנסיונית. כיום קיימים שני מוצרים חליפיים לחיסכון לפנסיה: ביטוח מנהלים או קרן פנסיה. ביטוח מנהלים הוא יקר יותר, בעיקר מפני שהוא מתחייב לחוסך לקצבה קבועה - גם אם התחזיות לגבי תוחלת החיים יתעדכנו. בקרנות הפנסיה ישנו מנגנון התאמה, כך שאם תוחלת החיים עולה מעבר לצפוי - הקצבה לחוסך תרד.

 

"לאורך שנים רבות, פוליסות הביטוח שנמכרו הראו רווחיות בתחום הביטוח מפני מוות, מכיוון שהערכת התמותה היתה מופרזת ביחס לתמותה בפועל", מסביר ים. "הערכת תוחלת החיים בקרנות הפנסיה היתה נמוכה, ובפועל היתה ארוכה יותר. בעשור האחרון עודכנו לוחות התמותה, וכיום הם משקפים תוחלת חיים ארוכה הרבה יותר".

 

משמעות עובדה זו היא שכספי החסכונות לפנסיה - שהם כאמור נמוכים יחסית ואבסולוטיים - אמורים להספיק לזמן רב יותר מאשר בעבר. אם ב־2007 תוחלת החיים הצפויה של גבר שהגיע לגיל 67 היתה שיחיה עוד 16.7 שנה, ב־2032 צופים שהוא יחיה עוד 20 שנה, ולפיכך, הסכום שחסך יתחלק על פני יותר שנות חיים. "כיום הישראלי חוסך בערך שליש ממה שדרוש לו כדי לשמר את רמת החיים שבה הוא מעוניין בפנסיה", אומר ים. "בגלל הלחצים הכלכליים הכבדים בגיל צעיר, ובגלל קוצר הראות של רובנו לתכנן לטווח של עשרות שנים, שיעור החיסכון בגיל צעיר שמאפשר לכסף לצבור ריבית לאורך שנים רבות - הוא אפסי".

 

"הפנסיה היתה נטל על התקציב"

 

רג'ואן גרייב, סגן בכיר למפקח על הביטוח במשרד האוצר, האחראי על תחום הפנסיה באגף הפיקוח, מוטרד אף הוא מהתופעה. גרייב טוען כי מצבה הגרוע יחסית של ישראל בנושא שיעור החיסכון נובע מהשיטה שבה פועלת הפנסיה בישראל. "עד שנת 95' היתה בישראל פנסיה תקציבית, כלומר הפנסיה היתה על תקציב המדינה וזו התחייבה לספק לחוסכים 70% מהמשכורת שלהם, ללא קשר לביצועי השוק ושיעור ההפקדות. החל מאותה שנה עברה המדינה לפנסיה צוברת, שבה הקצבה שניתנת לחוסכים בגיל פרישה תלויה בהפקדות החוסך ומושפעת מתשואות שוק ההון. מדינת ישראל נחשבת למובילה עולמית במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת. הפנסיה התקציבית היתה בעיה לאומית, מכיוון שהתחייבות המדינה לחוסכים היוותה נטל על תקציב המדינה. מדינות שנושאות בנטל כזה יכולות להגיע לבעיה תקציבית. במדינות אחרות הפנימו מאוחר יותר את המשמעות של נשיאה בנטל זה".

 

סימוכין לדבריו של גרייב ניתן למצוא בנתוני ה־OECD, שלפיהם יוון ואיטליה, שתי מדינות שנמצאות על סף חדלות פירעון, הן המדינות שבהן זוכים החוסכים לשיעור הגבוה ביותר מהשכר בגיל פרישה - כ־95%. לדבריי גרייב, הפער הגדול בין ישראל לשאר המדינות המפותחות בשיעור התחלופה מושפע לא רק מכך שבמדינות אחרות עדיין רווחת שיטת הפנסיה התקציבית, אלא גם מכך שקצבת הזיקנה מהביטוח הלאומי במדינות אחרות - ובמיוחד במדינות הסקנדינביות - גבוהה משמעותית מאשר בישראל. עם זאת, הוא טוען, המעבר לפנסיה צוברת לאו דווקא הרע את מצבו של האזרח הישראלי.

 

ד"ר בועז ים, מומחה לאקטואריה ד"ר בועז ים, מומחה לאקטואריה צילום: אוראל כהן

"השיטה הישנה התבססה על שנות עבודה ולא תמרצה את העובד לחסוך", הוא מסביר. "המנגנון החדש מעודד אנשים לחסוך כמה שיותר מגיל צעיר ומגביר את המודעות לנושא הפנסיה. בהחלט ייתכן שאם נתחיל לחסוך מוקדם נגיע לקצבה גבוהה יותר מאשר בפנסיה התקציבית. אנחנו שואפים להגיע שוב לרמה של 70% בשיעור התחלופה. צריך לזכור שמצד אחד הפנסיונר סובל יותר מבעיות בריאות ונזקק לטיפולים שעולים כסף, אבל מצד שני אין לו משכנתה על הראש והוא לא צריך לשאת בעלויות גידול הילדים, כך שהוא זקוק לפחות כסף".

 

חוץ מההבדלים בשיטה, מה עוד הביא לירידה בשיעור התחלופה?

"דבר ראשון: התארכות תוחלת החיים. דבר שני: היום הריביות בשווקים נמוכות, וגם את זה צריך להביא בחשבון. פעם חשבו שבבורסה אפשר לעשות על הכסף תשואה שנתית של 4%–5% צמוד מדד, והיום זה בעייתי ומדאיג, כי הרווחים של החוסכים יהיו נמוכים יותר. לבסוף יש לנו גם את משיכת כספי הפיצויים במהלך תקופת החיסכון. מנתונים אמפיריים שברשותנו, אוכלוסיות חלשות לא משאירות את כספי הפיצויים לגיל פרישה בכלל. ואם לא די בכך, הרבה אנשים שעוברים ממקום עבודה אחד לאחר מנצלים את חלון ההזדמנויות הזה כדי למשוך את כספי הפיצויים ללא מס".

 

אם המצב כל כך גרוע, למה זה עדיין אפשרי?

"ברור שיש פה בעיה, אבל מדובר בחוק בתחום יחסי העבודה שאינו בסמכותי. אני כן יכול להזהיר את הציבור ולהגיד ש־40% מכספי החיסכון לפנסיה הם כספי פיצויים, ואם לא נוגעים בהם מוסיפים עוד 40% לקצבה".

 

"מנסים לעודד לחסוך"

 

גם גרייב מבין שבעתיד אזרחי ישראל יתקלו בבעיה. "היום מרבית הפנסיונרים מקבלים קצבה מקרנות הפנסיה הוותיקות ופנסיה תקציבית, כך שבנקודת הזמן הזו עדיין לא מרגישים את הפצצה הפנסיונית", הוא אומר, "אבל אנחנו צפויים להרגיש אותה בעוד 20–30 שנה, כשרוב הפנסיונרים יהיו כאלה שכבר חסכו בקרנות החדשות".

 

איך היא תבוא לידי ביטוי?

"המדינה מבינה שיש בעיה. לפי סימולציות שנעשו הן על ידי גופים בשוק ההון והן על ידינו, אנחנו צופים ששיעור התחלופה ברוטו לגבר בעל הכנסה ממוצעת יכול להגיע ל־40%–50%, כשהמשמעות היא ירידה של 50% בקצבה לפנסיה לעומת המצב היום".

 

המדינה לא אחראית לכך?

"האחריות על ניהול החיסכון הפנסיוני בהחלט עוברת מהמדינה לאזרחים, אבל זו מגמה שמתרחשת בכל העולם. העברת האחריות לאזרח נעשית באמצעות כל הכלים והתמריצים הנדרשים - אנחנו, למשל, מגדילים את הטבות המס לחוסך, גם בעת ההפרשה וגם בעת המשיכה של הכספים, ויש כאן מסר חשוב מאוד.

 

"הבעיה היא שבפן הפסיכולוגי פנסיה נתפסת כמשהו מורכב, ולכן חוסכים נמנעים מקבלת החלטות. מחקרים רבים מראים שכאשר אנשים עומדים בפני החלטה מורכבת הם נוטים לא לקבל שום החלטה. יש קוצר ראות, חוסכים צעירים לא מקדישים זמן ומחשבה לנושא, הם חושבים שזה משני אף על פי שזו ההחלטה הכי דרמטית שהם עשויים לקבל בחייהם".

 

אז מה עושה משרד האוצר בעקבות ממצאים מדאיגים אלה?

"אנחנו מנסים לחשוב איך לעודד אנשים להתחיל לחסוך כמה שיותר מוקדם, באמצעות מתן הטבות מס והגברת המודעות לחיסכון בגיל צעיר. ברור שכל שקל שמופקד בגיל צעיר חשוב דרמטית משקל שמופקד בגיל מאוחר יותר, בשל הריבית שהוא צובר. אנשים לא מבינים את זה, הם אומרים: 'אני אתחיל לחסוך כשאהיה מבוגר יותר'.

 

"אנחנו גם אמורים להתחיל ליישם בקרוב את המודל החכ"ם (מודל חיסכון שיקבע כי ברירת המחדל בחיסכון לפנסיה תהיה מסלול שבו רמת סיכון ההשקעות יורדת עם העלייה בגיל החוסך - ר"ב). המודל אמור להתמודד עם הסכנות שטמונות במשברים פיננסיים עבור חוסכים מבוגרים, ואני מאמין שהחל מינואר 2013 הוא ייכנס לתוקף. מעבר לזה, בירכנו על הסכם פנסיה חובה שנחתם בין ההסתדרות למעסיקים, צעד מושכל ובוגר לפתרון הבעיה".

 

ומה לגבי העצמאים? להם אין חובה לחסוך לפנסיה.

"אנחנו מנהלים איתם שיחות, כדי לנסות בהבנה ובהסכמה להגיע להסדר שיחייב גם אותם לבצע הפרשה לפנסיה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x