בלעדי ל"כלכליסט" - אי.די.בי: "המלצות ועדת הריכוזיות יהפכו את המשק למעבדת ניסוי גדולה"

בעלי השליטה הגדולים במשק נערכים לקראת השימוע בדבר מסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות. לאחר שאתמול פורסמו הסתייגויותיהם של נתן חץ ומוזי ורטהיים, בעלי השליטה באלוני חץ, הגיע תורו של נוחי דנקנר, בעל השליטה בענקית האחזקות קבוצת אי.די.בי. בלב הביקורת של אי.די.בי על המלצות ועדת הריכוזיות טמונה אזהרה מפגיעה בתחרות, ייבוש השוק וגרימת תוצאות חמורות למשק.

אתמול הגיע לידי "כלכליסט" מסמך העמדה של אי.די.בי בדבר מסקנות הביניים של הוועדה. לשם ניסוח המסמך שכרה הקבוצה את שירותיהם של עו"ד רם כספי ושל עו"ד דוד חודק, מי שעמד בראש ועדת חודק להסדרת שוק האשראי החוץ־בנקאי. מסמך העמדה נפתח במילים הבאות: "להמלצות אין אח ורע בעולם, ואין להן קשר כלשהו להגברת

התחרותיות במשק".

"פיזור תחומי הפעילות תורם ליציבות הפיננסית"

אם תאושר המלצת ועדת הריכוזיות לפירוק המבנה הפירמידיאלי, פניה של אי.די.בי ישתנו ללא הכר. מדובר בסעיף מהפכני שמטרתו להגדיל את כוחם של בעלי מניות המיעוט ולמנוע נטילת סיכונים ממונפת מצד בעלי השליטה. דנקנר מחזיק באמצעות אי.די.בי ביותר מ־20 חברות שאותן הגדירה ועדת הריכוזיות כ"חברות פער". הכוונה לחברות שבהן האחזקה המשורשרת של בעל השליטה נמוכה מ־50%, אך הוא נהנה מכוח גדול יותר בקבלת ההחלטות.

באי.די.בי אומרים כי הצבת רף של 50% אינה משקפת שליטה, ובהתאם לזאת ממליצים בקבוצה להוריד את הרף ל־25%. חודק וכספי מוסיפים כי תקנה המגדירה כך את חברות הפער תביא לחוסר יציבות רגולטורית, שיפגע בציבור המשקיעים. "פיזור בתחומי פעילות עסקיים מגוונים מוסיף ליציבות הפיננסית", נימקו את עמדתם. באי.די.בי טוענים כי אין עוד מודל בעולם שבו עיקר הכוח מועבר לבעלי מניות המיעוט: "אין זה יעיל להעביר כוח אופרטיבי לאסיפה הכללית. המלצות הוועדה יהפכו את המשק הישראלי למעבדת ניסוי גדולה".

"אובדן שליטה בפועל יזעזע את שוק האשראי"

התייחסות נוספת הנה לסעיף ה־BMBY של הוועדה, שלפיו בנסיבות מסוימות ניתן יהיה לכפות על בעל שליטה הצעת רכש. "אובדן שליטה בפועל יגרום לחוסר יציבות בשוק האשראי הבנקאי והחוץ־בנקאי", נכתב במסמך של אי.די.בי, תוך שיגור רמז למצב שבו הבנקים יסגרו את ברזי המימון בגלל חשש מהשתלטות עוינת על חברה שמניותיה משועבדות לבנק.

עורכי הדין כספי וחודק שוללים את הלגיטימציה להעברת הכוח לגופים המוסדיים ולציבור הרחב. "האסיפה הכללית איננה גוף שיכול לקבל החלטות עסקיות", כתבו, בגלל חובות אמון וזהירות שלא מוטלות על המיעוט אלא רק על דירקטורים, נושאי משרה ובעלי שליטה. טיעון נוסף הוא ניגוד עניינים אפשרי: "הגופים המוסדיים הללו יכולים למעשה לקבוע את גורלו של התאגיד הריאלי לשבט או לחסד".

ומה אומרים באי.די.בי על עניין ה"חליבה" מצד בעל השליטה כלפי החברות־הבנות? "ישראל מצטיינת בהגנה על הציבור מפני עסקאות עם בעלי שליטה, ואילו פרמיית השליטה בה גבוהה", כתבו כספי וחודק. "לפיכך, פרמיית השליטה אינה יכולה לשמש אינדיקציה ל'חליבה', אלא מבטאת אינדיקציה לסחירות הנמוכה בשוק ההון בישראל, לתמחור חסר של החברות בשוק ולפרמיה שמשולמת עבור בלוק של מניות. אין כל ממצא המבסס טענה כי הסיבה לפרמיית שליטה זו היא מבנה פירמידיאלי".

זקוקים לזמן נוסף להפרדת אחזקות ריאליות ופיננסיות

המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות תומכות בהפרדת אחזקות ריאליות ופיננסיות בתוך פרק זמן של ארבע שנים, מה שיאלץ את דנקנר למכור, ככל הנראה, את אחזקותיו בכלל ביטוח. כנגד סעיף זה כותבים עורכי הדין חודק וכספי, כי הרגולציה באירופה ובארה"ב מאפשרת אחזקות של תאגידים ריאליים ופיננסים יחד.

עוד לטענתם, המלצות הוועדה אינן הולמות את עמדתה של ועדת בכר, שלפיה חברות ביטוח חזקות תורמות להגברת התחרותיות במערכת הפיננסית בישראל. בהמשך הם מציינים את "התרומה לחוסנו וליציבותו של תאגיד פיננסי נוכח היותו חלק מקבוצה המחזיקה בנכסים ריאליים מגוונים ומפוזרים", וטוענים כי "לא קיים קשר בין המלצה זו לבין הגברת התחרותיות במשק".

למרות זאת, נראה כי באי.די.בי הפנימו את ההערכות כי המלצת הוועדה בנוגע להפרדת אחזקות ריאליות ופיננסיות תאושר בסופו של תהליך. בהתייחס לכך מבקשת הקבוצה כי פרק הזמן לצורך ביצוע ההפרדה יוארך מארבע שנים לשבע שנים.

לסיכום, אלו הן המסקנות העיקריות של אי.די.בי: אין כל קשר בין רמת ריכוזיות משקית ובין רמת תחרותיות; הריכוזיות המשקית בישראל ממוצעת בהשוואה לעולם ואף נמצאת בתהליך מתמיד של ירידה; והרגולציה מיותרת במקרה זה, וההוכחה היא שאין מדינה בעולם שבה הריכוזיות המשקית מטופלת על ידי הרגולציה.