אבי טיומקין: "זהו אקורד הסיום של עידן כלכלת השוק"
"אנחנו לפני גל הלאמות אדיר של גופים פיננסיים בעולם, והגענו לרגע שבו הסקטור הפרטי הוא הבעיה, ואילו הממשלות הן הפתרון". ראיון עוכר שלווה עם אבי טיומקין, יועץ קרנות הגידור הבינלאומיות, שקושר גם את המחאה הישראלית לתהליכים העולמיים
"בשבועות האחרונים אנחנו עדים לאקורד הסיום של עידן כלכלת השוק", אומר אבי טיומקין, יועץ לקרנות גידור בנושאי מאקרו־כלכלה. "העולם גולש למיתון חדש וכבד, שעתיד להביא גל אדיר של הלאמות של המערכת הפיננסית בעולם כולו. הבנקים היחידים שיתפקדו יהיו הבנקים המרכזיים, והבנקים המסחריים הרגילים יתפקדו כשלוחות שלהם".
העתיד שמצייר טיומקין גרוע יותר ממה שתיאר בראיון ל"כלכליסט" בדצמבר 2008. "אירופה מתקרבת לקטסטרופה שתתפוצץ בצורת מיתון עמוק יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם", אמר אז, "המערכת הפיננסית שם תעבור משבר עצום, וגם האבטלה תגדל".
היום הוא נחרץ יותר, ומסביר שהכתובת על הקיר אינה פונה לאירופה בלבד אלא גם לשאר העולם, וכי אנו עומדים על סף עולם חדש בכל המובנים - כלכלית, חברתית ופוליטית. "בניגוד לעולם הישן, בעולם החדש הסקטור הפרטי הוא הבעיה העיקרית, והממשלה היא הפתרון. השינוי הזה ילווה בגידול דרמטי במעורבות הממשלה בפעילות המשקית, כולל רגולציה, פיקוח על תנועות הון ועוד".
טיומקין מסביר כי כל שוקי העולם מוחקים בשבועות האחרונים את העליות הספקולטיביות שהחלו באוגוסט 2010. "המשקיעים סברו שהמהלכים השונים שביצעו הממשלות והבנקים המרכזיים ישפרו את הכלכלה הריאלית — אבל זה לא קרה", הוא אומר, וטוען כי אלמלא העוצמה של המדינות המתפתחות, האינדיקטורים הגלובליים היו אף גרועים יותר.
"ככה לא נראית התאוששות כלכלית אמיתית"
"משבר מדינות הפריפריה בגוש היורו לא נפתר אלא החריף. השווקים חשבו שמדובר במשבר זמני של יוון, שייגמר עם חילוצה, אך לא השכילו להבין שמדובר בבעיה כרונית קשה מאוד. העולם עצם עיניים בשנתיים האחרונות, והבעיות שצצו חדשות לבקרים מתחת לפני השטח לא טופלו כראוי, ובוודאי לא נפתרו".
כמו משבר החובות הריבוני באירופה?
"בין היתר, המשבר הגדול של מערכת הבנקאות שפרץ בשנת 2008 היה אמיתי, והוא לא נפתר אלא נדחה. הדוגמה הטובה ביותר למצב העגום של מערכת הבנקאות העולמית היא אירופה, שבה הבנקים כמעט לא ביצעו הפרשות לחובות אבודים, וקרוב לטריליון יורו של אג"ח ואשראי עדיין רשומים בספרי הבנקים בערכם המלא".
טיומקין מציין כי העליות בשווקים בין אוגוסט 2010 ליוני השנה כלל לא בוצעו על ידי הציבור, אלא על ידי קרנות גידור או משקיעים ספקולטיביים. כעת, הוא אומר, העולם כולו מתחיל להתפכח. "בתקופת העליות חשבו שהרע ביותר כבר מאחורינו, והמשק העולמי יצליח להתאושש ולחזור לשיא הפעילות הכלכלית שנרשמה ב־2007 כבר בעוד שנתיים".
אבל האמת מתחת לפני השטח, הוא אומר, היתה הפוכה לחלוטין: "השכר של רוב האוכלוסייה העולמית נשחק, ההכנסה הפנויה הצטמצמה, האבטלה הגלובלית גדלה וסירסה את יכולת המועסקים לבקש התאמות שכר - וכל זה על רקע זינוק חסר תקדים במחירי המזון והסחורות, ובעיקר במחירי האנרגיה.
"הבנקים המסחריים עדיין מסרבים באופן כמעט טוטאלי להשתמש במקורות שניתנו להם על ידי הבנקים המרכזיים ולתת אשראי לצרכנים, לקוני בתים ולחברות בינוניות וקטנות. סירוב זה נובע מסיבות מוצדקות, מכיוון שיכולת פירעון החוב של רוב הלווים הפוטנציאליים כמעט אינה קיימת. ככה לא נראית התאוששות כלכלית אמיתית".
אבי טיומקין. "העולם חוזר למיתון אמיתי" מה קרה בשבועות האחרונים שהצית את גל הפאניקה בעולם?
"הזרז הראשון היה תיקון נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של 2011 בארה"ב לשיעור צמיחה אפסי במונחים שנתיים של 0.4%, ורמת צמיחה מינימלית של 1.3% ברבעון השני של השנה. נתונים אלו הראו שהכלכלה האמריקאית לא ממש צומחת אלא דועכת. טריגר נוסף שאילץ את השווקים להעריך מחדש את ההתאוששות העולמית הוא התפרצות משבר החובות האירופי באיטליה וספרד, אחרי יוון, פורטוגל ואירלנד. כשספרד ואיטליה נכנסו לתמונה, המערכת הפיננסית העולמית נאלצה להבין שגרמניה לבדה לא תוכל לשלם את המחיר ועתידה לספוג את המכה הכבדה ביותר".
"נפילה של ארה"ב תוביל לקריסה טוטאלית בעולם"
לראשונה בהיסטוריה הורידה סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P את דירוג האשראי של ארה"ב מ־AAA ל־AA+. "הורדת הדירוג משקפת את דעתנו כי ההסכם שאישר הקונגרס לתוכנית הקונסולידציה של התקציב האמריקאי לא מספיק כדי לייצב את דינמיות החוב של ממשלת ארה"ב בטווח הבינוני", כתבו בסוכנות.
איזו משמעות יש להורדת דירוג החוב של ארה"ב על השווקים הפיננסיים?
"אני לא חושב שהיא תשפיע באופן מהותי על השווקים הפיננסיים. אפשר אולי לצפות לתגובה שלילית קצרת טווח של השווקים, אם בכלל. כך או כך, אין הרבה אלטרנטיבות בשווקים כיום לאג"ח של ממשלת ארה"ב. איפה העולם ישקיע את כספו, ביוון? מאז ש־S&P הזהירה כי תוריד את דירוג האשראי של ארה"ב באפריל האחרון, מחירי האג"ח לעשר שנים עלו והתשואה ירדה ב־1%. בסופו של דבר, שוק האג"ח הממשלתי של ארה"ב, שגודלו כ־14 טריליון דולר, הוא האלטרנטיבה היחידה להשקעה סולידית לטווח ארוך".
אין חשש שארצות הברית תפשוט את הרגל?
"התשובה פשוטה מאוד: ארה"ב יכולה תמיד להדפיס דולרים כדי לשלם את ההתחייבויות שלה. מלבד זאת, הנחת הבסיס חייבת להיות שארה"ב לעולם לא תגיע לחדלות פירעון, כי במבנה הנוכחי של העולם ובגלל התלות המוחלטת שלו בכלכלה האמריקאית, נפילה של ארה"ב משמעותה קריסה טוטאלית של המערכת הכלכלית בעולם כולו".
טיומקין סבור כי הבעיות הבסיסיות של המערכת הכלכלית העולמית לא נפתרו — וחלק גדול מהן גם לא יכול להיפתר. הוא מפנה אצבע מאשימה לקובעי המדיניות שלא הבינו את ההשלכות השליליות של תהליך הגלובליזציה בעולם, שהכניס למערכת הכלכלית המערבית תהליכים שהיו חיוביים תחילה, אולם בהמשך הפכו לחרב פיפיות.
לדברי טיומקין, כניסתן של חלק ממדינות העולם לכלכלות המערביות — ובעיקר סין והודו — לכלכלות המערביות היתה חיובית בתחילה, כי כוח האדם הזול שלהן סיפק למערב מוצרים בעלות נמוכה, ומנע התפרצות אינפלציונית במערב בשל רמות השכר הנמוכות. "דבר זה אפשר לבנקים לשמור על מדיניות ריבית נמוכה מאוד יחסית, ולאפשר גאות גדולה בשוקי המניות, הסחורות והמקרקעין", הוא אומר.
"אולם במדינות שתרמו לתהליך הזה החל לחץ על השכר, ובעיקר בסין, שכיום לא מחזיקה בשום יתרון יחסי בגובה השכר. במקביל, רמת החיים במדינות אלה עלתה משמעותית ויצרה ביקושים חסרי תקדים למוצרים שונים, בעיקר בתחום האנרגיה והמזון, לצד לחץ על מחירי הסחורות והנפט".
"תהליך הגלובליזציה נמצא ברגרסיה"
בעקבות זאת, אומר טיומקין, "תהליך ה־protectionism, כלומר הגנה על מוצרים מקומיים והעלאת מסי יבוא ומכסים, מתחיל להרים ראש מחדש תוך כדי מלחמות הסחר בין מדינות, בגלל ניגוד האינטרסים האדיר שקיים ביניהן. תהליך הגלובליזציה נמצא ברגרסיה".
מה יקרה לשווקים הפיננסיים?
"מצבת החובות הרעים של מערכת הבנקים המסחריים תגדל משמעותית עקב החזרה למיתון אמיתי בעולם, לצד החרפת משבר החובות באירופה. כל אלו יובילו להתחדשות המשבר הבנקאי, בדומה למה שראינו בשנת 2008, ולהגדלת מעורבותן של הממשלות בשווקים. הממשלות יהפכו ללקוח הגדול ביותר במשק העולמי.
"מערכת הבנקאות המסחרית כפי שאנו מכירים אותה תולאם, ותשמש כסוכנת של הבנק המרכזי. אני גם צופה גל הלאמות נוסף של מערכת הבנקאות העולמית, בדומה לזה שהיה בשלהי 2008. הגל ילווה בהלאמות של חברות פיננסים וחברות ביטוח שלא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן. להערכתי, הבנק המרכזי בכל מדינה יהפוך לבנק היחיד שמתפקד בה ויכול לתת אשראי".
טיומקין מסביר שהתהליכים המהירים שקרו ועדיין קורים בעולם כולו, כולל במדינות ערב, לא פסחו על מדינת ישראל. לדבריו, הפגיעה המסיבית ביכולת הקנייה של המעמד הבינוני בכל העולם מתרחשת גם בארץ. "בשנים האחרונות נשחק כוח הקנייה בארץ בצורה דרסטית, בעוד שהשכר בסקטור הציבורי והכנסות שכבות הביניים כמעט לא עלו".
ביום רביעי האחרון כינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את מחאת האוהלים "גל פופוליסטי שסוחף את המדינה". זה נכון?
"התגובה של ראש הממשלה לצעקה המוצדקת של שכבות הביניים דומה לתגובתה של מרי אנטואנט — 'אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות'. גם אחד הדברים שאפיינו את השלטון במצרים הוא חוסר הרגישות הטוטאלית למה שקרה בשכבת הביניים.
ההפגנה בתל אביב, אתמול צילום: עמית שעל
"האמירה של נתניהו מקורה בניתוק מהמתרחש למטה בעם. מתפרצת כאן אש, ואם לא יכבו אותה היא תשרוף את כולנו. האינדיקטור החזק ביותר לגבי היות המחאה החברתית אמיתית, מהשטח, היא העובדה שאין לה מנהיגות. היא מגיעה ממקום של צורך אמיתי, ולא כתוצאה ממניפולציה פוליטית".
מה היית מציע לראש הממשלה לעשות, ברמה הפרקטית?
"לפעול מיידית להגדלת ההכנסה הפנויה של שכבות הביניים באמצעות הורדת מסים אגריסיבית למי שמרוויח פחות מ־15 אלף שקל לחודש. במקביל יש להוריד את המע"מ על סל המוצרים הבסיסיים, כולל דלק וחשמל. הממשלה צריכה להיות הבונה הגדול בארץ ולבנות כ־100 אלף דירות לשכירות. עליה להגדיל את השכר של הסקטור הציבורי, ראה את מחאת המתמחים. נוסף על כך, הממשלה צריכה להטיל מס עושר, ומסים ייחודיים לרכישות יוקרה".
איך הממשלה תממן את זה?
"אין סיבה שלא להגדיל את הגירעון התקציבי, שימומן ברובו על ידי בנק ישראל, לצד הגידול בהכנסות מהמסים המיוחדים. בנק ישראל צריך לעשות בדיוק את מה שהבנק הרמכזי של ארה"ב עשה בהקלה הכמותית הראשונה והשנייה — כלומר לממן את ההוצאות דרך קניית אג"ח של ממשלת ישראל. יתרות מטבע של 70 מיליארד דולר הן חגורת מגן לכל אירוע מאקרו־כלכלי בלתי צפוי".
אתה לא מפחד מאינפלציה?
"אני מעריך שרוב הלחץ האינפלציוני יתקזז, הן כתוצאה מירידת המע"מ והן כתוצאה מירידת מחירי הסחורות בעולם, ובמיוחד מחירי האנרגיה עקב המיתון שאליו גולש העולם כולו".
מה החשש הגדול ביותר שלך?
"אנחנו רואים תהליך הולך וגובר של אובדן אמון של הציבור במערכת הפוליטית. בעתיד הקרוב, כשהמיתון העולמי יכה בנו והמערכת העסקית תיכנס לקשיים הולכים וגוברים, היא תיאלץ לבקש עזרה ממשלתית כדי לא לקרוס. ב־2008 פעלו הממשלה ובנק ישראל כראוי ומנעו את התמוטטות המערכת העסקית והבנקאית בארץ. הפעם, המחאה החברתית תמנע את מתן הסיוע הזה, והתוצאה תהיה קשה מאוד לכולנו".
