חוק חדש הפך אנשים פרטיים לשחקני נוסטרו

בסוף יוני ומבלי לעורר רעש רב, נכנס לתוקפו תיקון לחוק שצפוי לשנות את שוק ההנפקות בישראל. משמעותו של התיקון, שנערך בהובלת רשות ני"ע, היא שמעתה תצטרף שורה ארוכה של גופים ואנשים להגדרת "משקיעים מסווגים", שהם למעשה משקיעים מתוחכמים, שאינם זקוקים "להגנת רשות ני"ע" ויכולים לרכוש ני"ע גם שלא על פי תשקיף.

כיום הצעה לרכוש ני"ע ליותר מ־35 אנשים נקראת הצעה לציבור שדורשת מהחברה המגייסת לפרסם תשקיף, תהליך מורכב ויקר. לכלל זה ישנו חריג, שאומר שאנשים או גופים שיוגדרו כ"משקיעים מסווגים", הם משקיעים מתוחכמים שלא זקוקים לתשקיף שנבדק בקפידה על ידי הרשות. משקיעים אלה גם יכולים להשתתף בשלב המוסדי של הנפקות לציבור וליהנות מהנחה במחיר הנייר שנקראת "עמלת התחייבות מוקדמת".

לפי התיקון לחוק, מעתה יוגדר משקיע מסווג גם אדם פרטי שרוכש ני"ע עבור עצמו ומתקיימים בו שניים משלושת התנאים הבאים: ברשותו יותר מ־12 מיליון שקל, הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון שעוסק לפחות שנה בתחום והוא ביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע בכל רבעון בשנה החולפת.

תיקון החוק, שזכה לכינוי "חוק הפישמנים", מכוון לאנשים דוגמת אליעזר פישמן, שברשותם ממון רב והם נוהגים לסחור באופן שוטף בני"ע. המקור לתיקון, עם זאת, נבע דווקא מרצונה של הרשות להקל על משקיעים זרים להשקיע בחברות ישראליות.

בתיקון יש הרחבה נוספת הנוגעת לחברות. עד כה הוגדרו כמשקיעים מסווגים רק חברות עם הון עצמי של 250 מיליון שקל לפחות ומעתה דרישת ההון עצמי היא של 50 מיליון שקל בלבד. מעתה, משקיעים עם הון של 12 מיליון שקל שנוהגים לסחור באופן שוטף בני"ע וירצו לזכות בהנחות ברכישת ני"ע בהנפקה, ייחשפו לראשונה בדפי התשקיפים כ"משקיעים מסווגים", וכל אדם יוכל לראות בדיוק לאיזו השקעה הם נכנסו.

כך, למשל, דוד אדרי, סוחר הנוסטרו לשעבר של בית ההשקעות פסגות שנגדו צפוי להיות מוגש בקרוב כתב אישום בחשד להרצת ני"ע, עשוי להופיע גם הוא בתשקיפים.

אדרי פעיל היום בשוק באמצעות חברת נוסטרו פרטית שבבעלותו ובבעלות שותפו שי בן דוד, שאף הוא מעורב בפרשה. התיקון קובע כי כמשקיע מסווג יוגדר גם תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים מסווגים. "כלכליסט" חשף בעבר כי אדרי זכה בעת עבודתו בפסגות לשכר גבוה ובונוסים כאשר בשנה בודדת הוא הרוויח 10.2 מיליון שקל, כך שלא מן הנמנע כי הונו העצמי נאמד ביותר מ־12 מיליון שקל.