$
בורסת ת"א

הפיצוץ הנוסף בצינור הגז המצרי: הבעיה של עידן עופר, הרווח הזמני של יצחק תשובה

הפיצוץ השני בצינור הגז של הספק המצרי EMG מאלץ את לקוחות המגזר הפרטי בישראל לבחון מחדש את התקשרותם עימו. גם המדינה תיאלץ לקדם בזריזות חלופות אמיתיות שתקועות בסבך הבירוקרטיה

ליאור גוטמן 07:2028.04.11

הפיגוע החבלני במערכת הולכת הגז ממצרים הימם את משק האנרגיה הישראלי. בדומה לפיגוע הקודם בצינור בחודש פברואר השנה, גם הפעם מערכת האבטחה המצרית כשלה ושלחה את משק האנרגיה הישראלי לעשות בדק בית.

 

הנפגעים העיקריים והמיידים הם חברת החשמל והחברה לישראל, שניים מהלקוחות הגדולים של ספק הגז המצרי EMG. אלה טרם התאוששו מהמשבר הקודם וכבר נתחה עליהם מכה בדמות הפסקת ההזרמה לפרק זמן בלתי ידוע.

 

החברה לישראל ניצבת בפני שוקת שבורה: רק בדצמבר האחרון חתמה עם EMG על חוזה עבור שלוש חברות שבשליטתה שזקוקות לגז. החברה הראשונה היא בית הזיקוק בחיפה (בז"ן) שזקוקה לגז עבור מתקני הזיקוק. החברה השנייה היא מפעלי ים המלח, שמתכננת עד אמצע העשור להקים תחנת כוח פרטית בשטחה. החברה השלישית היא OPC, בבעלות החברה לישראל (80%) וואוליה (20%), שמקימה תחנת כוח פרטית במישור רותם שבנגב.

 

הלקוח השני היא קבוצת אדלטק, שמקימה שלוש תחנות כוח פרטיות באשדוד, והחברה השלישית היא דוראד, שאמורה להקים את אחת מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות בישראל במתחם קצא"א שבאשקלון. בנוסף קיימות עוד ארבע חברות מפעילות תחנות כוח קטנות (כגון נשר).

 

האם עידן עופר יזחל בחזרה ליצחק תשובה?

 

באופן אירוני, החברה לישראל שלחה אתמול הזמנות להנחת אבן הפינה של תחנת הכוח החדשה שלה במישור רותם. לא ברור מה החברה תעשה בהיעדר הגז, שכן הפעלה בדלק אחר (שאפשרית מבחינה טכנית) תייקר את עלויות התפעול. אולם הבעיה הגדולה נמצאת דווקא בצפון: בנובמבר 2009 הוציא המשרד להגנת הסביבה צו אישי נגד הנהלת בז"ן שדורש מהם להפחית את עלויות זיהום האוויר ממפעלי הזיקוק עד יוני 2011. כחודש וחצי לפני המועד, החברה לישראל נתקעה בלי גז. בבז"ן סרבו להגיב אתמול כיצד יפעלו, ועל פי ההערכות הן יבקשו דחייה של הצו האישי תחת הסיבה של "כוח עליון". מי שיכול לבוא לעזרתם בנושא הוא משרד האוצר, שרואה את עלויות הדלקים של חברת החשמל ממריאים בהיעדר גז מצרי ויתמוך ככל הנראה בדחייה של כשנה בכל מה שקשור לחיוב בהפחתת זיהום האוויר מתחנות הכוח של חברת החשמל בכלל וממתקני בז"ן בפרט.

 

לחברה לישראל יש אופציה נוספת להשיג את הגז והיא משותפות ים תטיס, בבעלות קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י (47%). אולם בין הצדדים קיים נתק מוחלט מאז נחשף ב"כלכליסט" שמנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד האשים בפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי שקבוצת דלק וחברותיה מנצלות את העדר הגז כדי להשיג מחיר יותר טוב מהלקוחות - גבוה משמעותית מזה שדובר עליו במשא ומתן בין הצדדים טרם משבר הגז המצרי.

 

האלטרנטיבה הישראלית לא ממש קיימת

 

אך אם נראה כי יצחק תשובה עשוי להיות המרוויח הגדול מהבעיות של המתחרה המצרי, הרי שלא כך הדבר. עד סוף 2010 נשען ייצור החשמל הישראלי על פחם (50%), גז טבעי (כ45%) וסולר (5%). הגז הטבעי, שהוא זול ונקי יותר מהשימוש בדלקים אחרים, הגיע משני מקורות בלבד: ים תטיס הישראלי ו־EMG המצרית בחלוקה של 60:40 לטובת הגז הישראלי. בהיעדר הגז המצרי יכולה חברת החשמל למשוך יותר גז מהספק הישראלי, מה שישלשל לכיסם של השותפים שם - קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י (47%) - 7־10 מיליון שקל לכל שבוע.

 

אולם לפי נתוני משרד התשתיות הלאומיות, צריכת הגז בישראל ב־2010 הסתכמה ב־5.3 BCM (מיליארד מ"ק) גז טבעי, ב־2011 אמורה צריכת הגז להגיע ל6.4 BCM וב־2012 ל־7 BCM, כלומר 13.4 BCM עד לסוף 2012. זאת בעוד על פי דו"ח הרבעון הראשון של 2011 של דלק קידוחים, אחת השותפות הבכירות בקידוחי הגז, מאגר הגז הישראלי (ים תטיס) מכיר רק 10.18 BCM גז. המסקנה היא אחת: בהיעדר מוחלט של הגז ממצרים המשק הישראלי יישאר ללא גז בכלל כבר בשנה הבאה.

 

בהיעדר גז מצרי יכולה המדינה להלאים את הגז הישראלי תוך מתן פיצוי למשקיעים, או להכריז על הגז הישראלי כמונופול. המדינה אינה ששה להלאים את מאגרי הגז גם בשל האפקט התדמיתי של הנושא וגם בגלל שאין לה את היכולת או המומחיות להפעיל לבד את קידוחי הגז.

 

הרשות להגבלים עסקיים טרם נדרשה לנושא, אולם במידה ושותפות הגז הישראלי יוכרזו כמונופול תוכל המדינה לקבוע מחיר תקרה עבור עסקאות הגז, מה שיגביל משמעותית את יכולתם של קבוצת דלק ונובל אנרג'י לנהל משא ומתן חופשי עם לקוחותיהם. למעשה, מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד אף הציע במכתב ששלח לפני כחודשיים למנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי שהמדינה תכפה על שותפות הגז חלוקה נכונה של המאגרים שנותרו ואולי אף תטיל מגבלות מחיר. הרעיון לא נפל על אוזניים ערלות ומשרד האוצר בוחן אפשרות של הכרזת שותפות הגז כמונופול. בשלב זה מדובר בבדיקה מקדמית בלבד.

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה שהבנקים המממנים את תחנות הכוח של דוראד וOPC – לאומי ופועלים – עוקבים בדריכות אחר המצב. לכולם תקווה שהגז המצרי יחזור "אולם ברור שמדובר במשענת קנה רצוץ", כפי שאומר מנהל בכיר במערכת הבנקאית. במידה והגז לא יחזור מדובר במכה עבור הבנקים, שהעניקו מימון במאות מיליוני שקלים לפרויקט שלא יקום. אף אחד מהם לא ממהר לצאת בהצהרות וכולם מחכים להבהרת המצב מצד המצרים.

 

הערכה: החשמל יתייקר בעד 15% בתחילת 2012

 

חברת החשמל חתומה מול EMG בחוזה ל־20 שנה בהיקף כולל של כשישה מיליארד שקל. מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח העריך כי עלות השימוש בדלקים חלופיים מגיעה לשישה מיליון שקל ליום. עלות זו, שמחציתה מיועדת לרכש גבוה של פחם והשאר לסולר ומזוט, תייקר את עלויות הדלקים של חברת החשמל באופן ניכר, מה שיוביל בסופו של תהליך לעליית מחירי החשמל עבור צרכנים פרטיים ותעשייתיים כאחד. ההשבתה האחרונה, שנמשכה 39 יום, גרמה לנזק של 234 שקל למשק הישראלי. על פי ההערכות במשק האנרגיה, חברת החשמל תבקש ותקבל בתחילת 2012 העלאת תעריפים בשיעור של עד 15%.

 

אתמול קיימה החברה ישיבת חירום בהשתתפות יו"ר הדירקטוריון יפתח רון טל והמנכ"ל הנכנס אלי גליקמן, שזה יומו השני בתפקיד. על הפרק: למצוא חלופה לגז המצרי, שחלקו בהפקת החשמל על ידי החברה נאמד ב18%. כבר בקיץ הקרוב תצטרך חברת החשמל להפעיל את תחנות הכוח הפחמיות בתפוקה גבוהה, זאת במקביל להפעלת תחנות הכוח על מזוט וסולר במקום גז טבעי. במצבי ביקוש גבוה מההיצע תוכל חברת החשמל להפעיל יצרני חשמל פרטיים זעירים ובעלי גנרטורים, ובמקרים חריגים ביותר לבצע הפסקות חשמל קצובות. מדובר בתסריט חריג שלא קרה בהפסקת הגז הקודמת.

 

משרד התשתיות שולף תוכניות מגרה שרובם ככולם נראות כניסיון "לסתום חורים", ולכפר על היעדרה של תכנית מסודרת להגדלת השימוש בגז. חלק מהרעיונות הן הצבת אונית גז נוזלי מול חופי ישראל, שתזרים גז למערכת הארצית לטובת הלקוחות השונים. הרעיון קיים וחלק מהחברות במתמחות בתחום, בעיקר מנורבגיה וגרמניה, כבר הביעו התעניינות. עם זאת יצוין שמחיר הגז הנוזלי כפול ממחיר הגז ה"רגיל".

 

רעיונות נוספים הם הקמת מצוף לגז נוזלי, אליו יוכלו להתחבר ספקים שונים, מול חופי חדרה - מהלך שכבר יצא עבורו מכרז, ומול חופי תל אביב לתחנת הכוח רידינג, שעדיין לא מקודם. מצופים אלו מכילים גז בהיקף של 1.4 BCM כל אחד, שווה ערך ל־60 יום אספקה.

 

עוד יכולה המדינה לכופף את ידה של קבוצת דלק בפיתוח מאגר נעה, שנמצא בתווך שבין גבול המים הישראלי והפלסטינאי בעזה. מדובר במאגר קטן בהיקף של 3.5 BCM שיכול להספיק לחצי שנה, אולם שותפות הגז לא ששות להשקיע 200 מיליון דולר בהפקת הגז, והממשלה יכולה להכריח אותה לפתחו בשל "מצב חירום" ואף להעניק לה רשת ביטחון פיננסית להפקת הגז.

 

את תגובתו של יוסי מימן, בעל השליטה באמפל המחזיקה ב־12.5% ב־EMG, לא ניתן היה להשיג.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x