פרמיית הסיכון של ישראל התייקרה ב־37% בתוך חודשיים
עלות הביטוח כנגד חדלות פירעון של אג"ח ממשלת ישראל זינקה בחדות על רקע החששות לאי יציבות אזורית שהבריחה אתמול גם חברות אנרגיה מערביות מלוב. התוצאה: מחיר הנפט זינק אתמול ב־5%
ההדף של המתרחש בכלכלות האזור הגיע גם לישראל: עלות הביטוח כנגד חדלות פרעון של אג"ח ממשלתיות ישראליות (CDS) התרחבה מיום שישי האחרון ב־6 נקודות בסיס לרמה של 1.58% - כך עולה מנתונים שמפרסמת CMA בסוכנות הידיעות בלומברג.
עלות הביטוח של החוב הריבוני של מדינת ישראל עמד על ממוצע של 1.19% בשנים האחרונות, כשרמתו הנמוכה ביותר (בשנה האחרונה) נרשמה במאי 2010 (1.08%). לשם השוואה, ב־31 בדצמבר האחרון היתה עלות ביטוח ה־CDS על אג"ח של ממשלת ישראל 115 נקודות בסיס בלבד (1.15%) - התייקרות של 37%.
1.6 מיליון חביות ביום
בתוך כך, על רקע המתיחות הגואה בלוב ודיווחים על מאות הרוגים מקרב אזרחיה החלו אתמול חברות אנרגיה ותעשייה מערביות להשעות את פעילותן ולפנות את משפחותיהן מזירת הקרבות. ענקית הנפט הבריטית BP הודיעה כי 40 עובדים זרים ובני משפחותיהם, שרובם מתגוררים בבירה טריפולי, יפונו לאחר שהחברה הקפיאה באופן זמני הכנות לקידוח במדבר הלובי
.
אחת מענקיות התעשייה האיטלקיות, חברת Finmeccanica, מוציאה אף היא את העובדים שלה מלוב, וכך גם ענקית האנרגיה הנורבגית סטאטאויל אשר פינתה עובדים זרים מהמשרד בטריפולי וסגרה אותו לפעילות. החוזים העתידיים על מחיר הנפט למסירה באפריל עלו אתמול בשיעור של 5% ונסחר סביב 91 דולר לחבית אתמול בערב.
בתוך כך, גוברים החששות להפרעה באספקת הנפט בעקבות המשבר שהתפשט ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. "לוב מייצרת כ־1.6 מיליון חביות נפט ביום, כך שחוסר היציבות מדאיג", אומר אנדריי קרצ'ניקוב, אנליסט בחברת VTB קפיטל. "עד שהעניינים לא יירגעו, המחירים יכולים עוד לעלות", הוסיף. למרות שטף הדיווחים בימים האחרונים, קשה לדעת במדויק מה קורה בלוב ומהו מאזן הכוחות. האיפול התקשורתי שמנסה שלטונו של מועמר קדאפי להטיל מונע קבלת תמונה ברורה. גם הדיווחים על מספר הנפגעים המגיע בעיקר מגורמי אופוזיציה אינו צריך לקחת כמובן מאליו. מה שברור הוא שהצעירים הלובים המהווים 52% מהאוכלוסיה במדינה קצו במשטר בן 42 השנים של מועמר קדאפי והחבורה העוטפת אותו.
המהומות החלו במזרח המדינה, וזה אינו מפתיע. העיר בנגאזי היתה באופן מסורתי מוקד התנגדות למשטרו של לוב ושם גם מרוכזת התנועה האיסלאמיסטית החשה בוז כלפי הקולונל שתפס את השלטון בשנת 1969. קדאפי ואנשיו שירו ללא רחמים במפגינים לא חסכו בימים האחרונים להזהיר את המערב מפני הקמת "אמירות איסלאמית" שמרכזה בבנגאזי, מרחק ימי קצר מחופיה הדרומיים של היבשת האירופית. המהומות בלוב אינן מונעות על ידי גורמים כלכליים בלבד אלא גם מתוך מניעים פוליטיים וחברתיים שהצטברו במשך ארבעת העשורים האחרונים.
לוב היא אחת המדינות המדכאות ביותר באפריקה אך גם אחת העשירות שבהן. הכנסות הנפט השנתיות של לוב בשווי של כ־45 מיליארד דולר היו צריכות לכלכל משק של 6.5 מיליון נפש ולהפיג את המתיחות, אך זה לא קרה.
הקלישאה הנאמרת בימים האחרונים "לוב אינה מצרים או תוניסיה" דווקא מתאימה למתרחש. להבדיל משתי המדינות בו הצליחו ההמונים להפיל את המשטר, לוב היא חברה שבטית. הצלחת המהפכה בלוב תלויה בהתגבשות השבטים הגדולים לגוש אחד כנגד קדאפי. בימים האחרונים נודע על הצטרפות אחד השבטים הגדולים (ורפלה) לתנועת המרד והשאלה אם זה יגרור גם את השבטים האחרים. הבדל נוסף בין לוב לבין מצרים ותוניסיה הוא המנהיג. קדאפי עקשן, מוקף במעט מאוד אנשים שעליהם הוא סומך ולהם הוא מקשיב, ותגובותיו אינן צפויות. הוא כאמור לא היסס להורות על ירי חי לעבר המפגינים.
אולם ייתכן כי ההבדל הגדול ביותר בין לוב לשאר שכנותיה הוא בצבא. קדאפי חשש בכל שנותיו מהצבא ולכן דאג לא להפוך אותו לכוח משמעותי. זו הסיבה גם שהוא משלם היום אלפי דולרים לכל לוחם מצ'אד, מקניה או מבנגלדש שהוא ייבא בימים האחרונים כדי לנסות ולדכא את המהומות. זו גם הסיבה כי הוא מעדיף להתבסס על המיליציות העממיות החמושות שבהנהגת בניו. זה לא אומר שלצבא אין כוח בלוב, אך זה אומר כי לראשי הצבא השפעה פחותה מזו שהיו לראשי הצבא המצרי על מובארק או ראשי הצבא התוניסאי על בן עלי. קשה לקבוע בנקודה זו לאן הדברים הולכים בלוב. בהנחה שלא תושג הכרעה ברורה, קיימת סכנה שלוב תידרדר למלחמת אזרחים או כפי שתואר בעיתונות הערבית - דארפור - חבל הארץ הסודאני שסוע המלחמות.
ארבעה תרחישים
כרגע ניתן להעלות על הדעת ארבע אפשרויות להתפתחות המשבר. הראשון, ניצחון המהפכה, וזה אומר סיום משטרו של קדאפי והישארות לוב מדינה מאוחדת תחת הנהגה חדשה. האפשרות השנייה היא התפצלות המדינה לכמה אזורי שליטה בין השבטים השונים במדינה. האפשרות השלישית היא ויתור על השלטון מצד קדאפי, והרביעית, קדאפי מצליח
להשתלט מחדש על מוקדי המהפכה. כל תסריט שמוזכר לעיל נראה כמדאיג מבחינת שוק הנפט העולמי בו לוב היא שחקן שלא ניתן לזלזל בו. 95% מהכנסות לוב מיצוא מבוססים על הנפט וכך גם כ־80% מהכנסות המדינה. העלייה במחירי הנפט הביאה את לוב להיות אחת המדינות המובילות באפריקה בתחום ההכנסה לנפש. הבעיה היא שהעושר הזה לא חלחל לכל שדרות האוכלוסיה וביחוד לא לאלה שקדאפי לא חפץ ביקרם. מחקר שבוצע לאחרונה הצביע על כך שכ־29% ממשקי הבית בלוב חיו בתחילת העשור הקודם מתחת לקו העוני.
הסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל המשק הלובי החל משנת 2004 תרמה משמעותית לצמיחת המשק. המכרזים שפרסמה לוב לחיפושי נפט בתחומה יצרו עניין עולמי גדול בקרב החברות המובילות בתעשייה. בשנים האחרונות עשתה לוב צעדים זעירים לעבר רפורמות בשוק והשתחררות איטית מהמשק הסוציאליסטי.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)
