$
מט"ח וסחורות

פישר מכה שנית בזרים: מטיל חובת נזילות על עסקאות מט"ח של תושבי חוץ

התיקון מטיל חובת נזילות על התאגידים הבנקאים בעסקאות בנגזרי מט"ח של תושבי חוץ. חובת נזילות בשיעור 10% תוטל על עסקאות נגזרות מט"ח מול תושבי חוץ מסוג החלף שקל-מט"ח. בנק ישראל: "בחודשים האחרונים חל גידול ניכר בהיקף העסקאות בנגזרות מט"ח שביצעו תושבי חוץ - חלק מהותי מהגידול מקורו בפעילות לטווח קצר". בשוק טוענים כי "פעילות הזרים תעבור ללונדון"

שהם לוי 14:0220.01.11

בנק ישראל לא עוצר לרגע במלחמתו בספקולנטים. אחרי שאתמול הודיע על חובת דיווח בעסקאות גדולות של החלף במט"ח, מחליט היום (ה') בנק ישראל בראשותו של סטנלי פישר על תיקון לחוק הנזילות במטרה למנוע מסחר במינופים גבוהים של גורמים זרים מול השקל.

 

לפי החוק יחויבו פעילים זרים להשאיר בטחונות בגובה של 10% מגובה העסקאות. החוק החדש יכנס לתוקפו החל מהשבוע הבא, ב-27 בינואר. עד כה, המסחר במט"ח בין הבנקים מתנהל בהסכמים ביניהם ולמעשה הם כמעט ולא צריכים להשאיר מזומנים כנגד הלוואות במטבע חוץ. חובת ריתוק ההון תחול על עסקאות החלף שקל-מט"ח (SWAPS) והמרות עתידיות שקל-מט"ח (FORWARDS).

 

אתמול בנק ישראל הודיע על כוונתו לחייב זרים ברישום פעולות מעבר ל-10 מיליון דולר במט"ח ו-10 מיליון שקל במק"מ, כך שינתר את פעילות הספקולנטים הפעילים בשני התחומים. הוראה זו תיכנס לתוקף מהשבוע הבא אחרי שיתקבלו הערות מפעילים בשוק עד ה-26 בינואר.  

 

מנתונים שנאספו בבנק ישראל עולה כי נתח הזרים בפעילות המט"ח צמח פי 30 בשנה וחצי האחרונות והיקף פעילותם עמד בדצמבר 2010 עלה 135 מיליארד שקל, כ-30% מהמשקיעים.

 

בהודעת הבנק נכתב כי "בחודשים האחרונים חל גידול ניכר בהיקף העסקאות בנגזרות מט"ח שביצעו תושבי חוץ. חלק מהותי מהגידול מקורו בפעילות לטווח קצר של תושבי החוץ. צעד זה נועד לחזק את יכולת בנק ישראל להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, המדיניות בתחום מטבע חוץ והיציבות הפיננסית".

 

עוד נכתב כי "צעד זה נעשה על ידי בנק ישראל במסגרת הצעדים הנשקלים על ידי בנק ישראל ועל ידי האוצר בתחום המט"ח".

 

"מדינת עולם שלישי"

 

"סביר להניח שפעילות תצא מישראל" מסביר יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו. "בתחילה יהיה מעבר ללונדון ופגיעה בנפח העסקאות המבוצעות בארץ" טען והוסיף כי זה עוד צעד מגביל בפעילות המט"ח, דבר שהופך את ישראל למדינת עולם שלישי בתחום זה. גם בבנק לאומי טענו היום כי פעילות הזרים יכולה לעבור ללונדון בעקבות שורת הצעדים של בנק ישראל.

 

מהלכים אלה מצטרפים למהלך רכישות הדולרים של בנק ישראל שהחל לפני כשלוש שנים. בחודש דצמבר רכש הבנק 2.3 מיליארד דולר. התערבות מוגברת זו של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ בולטת במיוחד על רקע העובדה שבחודש נובמבר הבנק המרכזי לא התערב כלל במסחר במט"ח. כתוצאה מרכישות אלה, מסתכם ההיקף האמיתי של יתרות מטבע החוץ של ישראל בסכום שיא של כ-71.4 מיליארד דולר, לעומת הנתון הרשמי לסוף דצמבר שהצביע על יתרות בסכום של 70.9 מיליארד דולר.

 

בנוסף לרכישות בנק ישראל, לאחרונה נכנס לתחום הרכישות גם משרד האוצר. במסגרת שילוב הכוחות, ביצע החשב הכללי שוקי אורן פעולת גידור של חלק מהחוב החיצוני של הממשלה. מדובר בעסקת החלף (SWAP) שבה המיר האוצר חוב בדולרים לחוב הנקוב בשקלים.

  

עסקאות ההחלף שמתכוון כעת האוצר לבצע הן למעשה צירוף של שתי עסקאות המרה - אחת מיידית ואחת עתידית בכיוון ההפוך, והן פועלות בדרך הבאה: האוצר מחליט להמיר לשקלים חוב של הממשלה בדולרים (למשל איגרת חוב בסכום של מיליון דולר שמועד פירעונה בעוד שנה). לשם כך פונה החשב הכללי אל הבנק שנבחר על ידיו לביצוע העסקה, ונוטל ממנו מעין הלוואה בשקלים בסכום השווה למיליון דולר לתקופה של שנה. הבנק, מצדו, מתחייב להעמיד לרשות הממשלה בעוד שנה מיליון דולר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x