• תפריט
קרנות

בלעדי ל"כלכליסט": קרן ההון סיכון ורטקס נחשפת: תשואה של 15% בעשר שנים

"כלכליסט" חושף את הדו"ח הכספי של קרן ההון סיכון ורטקס 2. הקרן, שגובה 4 מיליון דולר דמי ניהול, השקיעה 144 מיליון דולר ב־33 סטארט־אפים. בעשר שנים היא רשמה 12 אקזיטים בסכום של 76 מיליון דולר

רחלי בינדמן, אסף גלעד ומאיר אורבך 11:5110.08.10

השנה היא שנת 2000, בועת ההייטק בשיאה, וקרנות ההון סיכון מגייסות ללא הרף. גם המשקיעים בישראל רוצים נתח מהעוגה. קרן ההון סיכון ורטקס מייסודו של יורם אורון יוצאת לגייס 160 מיליון דולר, מהם כ־21.4 מיליון דולר מהמשקיעים הישראלים.

 

רפורמת בכר עוד לא נולדה, והבנקים עדיין שלטו ביד רמה בענפי קופות הגמל וקרנות הנאמנות. מסיבה זו היו אלה הבנקים - ובעיקר הלאומי והפועלים - שביצעו את ההשקעות המסיביות עבור החוסכים בקרנות ההון הסיכון שפרחו באותם ימים.

 

חודשים ספורים אחר כך התנפצה בועת ההייטק לרסיסים והותירה את המשקיעים עם השקעות מדממות. בשנת 2005, לאחר אישור רפורמת בכר, מכרו הבנקים את קופות הגמל וקרנות הנאמנות לבתי ההשקעות ולחברות הביטוח - אשר זכו לקבל באותה הזדמנות גם את ה"נדוניה" הבעייתית: האחזקה בקרנות ההון סיכון.

 

דו"ח שהגיע לידי "כלכליסט" חושף את ביצועיה של קרן ורטקס הפרטית, ומגלה עד כמה חשופים אליה המוסדיים. מדובר בסוגיה רלבנטית מאוד לנוכח מאמצי האוצר לשכנע את המוסדיים להשקיע בקרנות מסוגה של ורטקס כדי להמריץ את תעשית ההייטק.

 

כך, למשל, בית ההשקעות פסגות אשר קנה מבנק הפועליםאת קופת הגמל גדיש קיבל באותה הזדמנות גם השקעה בסכום של 3.5 מיליון דולר בקרן ורטקס. בעקבות רכישת קופות הגמל של בית ההשקעות פריזמה קיבל פסגות גם את קרן ההשתלמות כנרת (שנרכשה במקור מבנק הפועלים) שהשקיעה כ־500 אלף דולר בוורטקס. לא רק פסגות מושקע בוורטקס אלא גם קופות הגמל של מנורה, דש, מגדל, קרן הפנסיה מבטחים, האוניברסיטה העברית וכן לאומי start שהיא קרן ההשקעות בהייטק של בנק לאומי.

 

מה דעתך על מניית פועלים:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

התוצאות של קרנות ההון סיכון בישראל הן בבחינת סוד כמוס הידוע רק למתי מעט - בעיקר למשקיעים המכונים גם שותפים מוגבלים (limited partners). לא חסרות סיבות מדוע מעדיפות הקרנות להסתיר את ביצועיהן מהציבור. ראשית, מדובר בגופים פרטיים אשר אינם מחויבים בפרסום התוצאות. שנית, הקרנות גובות דמי ניהול (בדרך כלל בשיעור של 2.5% מסך הגיוסים) המהווים פרה חולבת. אצל ורטקס, למשל, דמי הניהול מכניסים לה כ־4 מיליון דולר בשנה. הסיבה השלישית והרלבנטית מכל נעוצה בכישלונן של רוב הקרנות להניב תשואה ראויה למשקיעים.

 

כך למשל, הקרן השנייה שניהלה ורטקס, ורטקס 2, שהחלה את דרכה ביולי 2000 ושהיתה אמורה לסיים את דרכה תשע שנים אחר כך. כמקובל בענף ההון סיכון, היא קיבלה ארכה להמשיך את פעילותה לצורך המשך הטיפול בחברות הפורטפוליו.

 

מבט בדו"חות ורטקס שהגיעו לידי "כלכליסט" מספק הצצה לא מחמיאה לתעשיית ההייטק הישראלית. ורטקס 2 השקיעה בדיוק בתחומים שהם הלחם והחמאה של קרנות מסוגה - חברות שבבים, אנרגיה נקייה, מדיה דיגיטלית ותקשורת. ואולם ורטקס 2 רשמה עד כה רק אקזיט אחד מרשים, בחברת אקטימייז, שבו השיגה תשואה הגבוהה פי שמונה מסכום השקעתה. אך זה היה היוצא מהכלל: שאר האקזיטים נחשבים לסיפורי הצלחה בינוניים, במקרה הטוב.

ורטקס 2 גייסה 160 מיליון דולר ומהם השקיעה 144 מיליון דולר ב־33 חברות סטארט־אפ. מאז היא רשמה 12 אקזיטים בסכום כולל של 75.8 מיליון דולר.

 

יתרת הפורטפוליו של קרן ורטקס 2 מוערכת ב־83.1 מיליון דולר, והקרן רשמה מכפיל 1.15 על סכום ההשקעה (15% תשואה על ההשקעה). מדובר במכפיל נמוך יחסית כאשר מדובר בהשקעה הנפרסת על 10 שנים.

 

עם זאת, יחסית לענף שבו פועלת ורטקס, מדובר במכפיל לא רע. למעשה, ורטקס 2 נמצאת במקום השני מבין קרנות ההון סיכון הישראליות שהושקו בשנת 2000. רק קרן כרמל 1 רשמה מכפיל גבוה יותר, 1.3. זאת, בשעה ששאר הקרנות שנתוניהן נחשפו דורגו במקומות נמוכים יותר - ג'מיני 3 הגיעה למכפיל 0.9 ופיטנגו 3 למכפיל 0.6.

 

יורם אורון, יו"ר ומיייסד ורטיקס יורם אורון, יו"ר ומיייסד ורטיקס צילום: עמית שעל

תעשיית ההון סיכון המקומית נסמכת כיום בעיקר על המוסדיים האמריקאיים. הישראליים, שנכוו ממנה בתחילת המילניום, לא שבו אליה. רמת ההשתתפות של המוסדיים הישראליים בקרנות הללו נמוכה מאוד (רק כ־0.2% מכספם מושקע בקרנות ההון סיכון לעומת 2% אצל המוסדיים הבינלאומיים). המוסדיים הישראליים מנסים להצניע את אחזקותיהם בקרנות הללו ומחכים ליום שהקרנות יתפרקו ויישארו רק כזיכרון עמום בהיסטוריית ההשקעות שלהם.

 

ההשקעות המבטיחות:

 

Aternity: הזמנות נוספות בדרך

 

אטרניטי מיישמת אלגוריתמים מעולם האלגוטריידינג בתחום התוכנה הארגונית. החברה פיתחה תוכנה לשיפור הזמינות של תשתיות מערכות המידע בארגונים כדי לייעל ולשפר את השירות שלהן.

 

אטרניטי החלה למכור את המוצר שלה רק לפני שנתיים, אך העלייה המהירה בהכנסות אפשרה לורטקס להעריך את שווייה ב־45 מיליון דולר, ואת חלקה בה (22.8%) בכ־10.9 מיליון דולר. ורטקס, שהשקיעה באטרניטי 6.9 מיליון דולר, רשמה על השקעתה עליית ערך של 57%.

 

בין ינואר 2009 למרץ 2010 עלה שווייה של אטרניטי ב־32% ל־34.9 מיליון דולר.

 

לפי ורטקס, חברת אטרניטי חתמה ברבעון האחרון של השנה על הסכמים עם Paychex, Spectrum Health ולקוחות נוספים מעולם הרפואה, וכן מתחום הפיננסים.

 

SolarEdge - שנת 2010 מסתמנת כחזקה

 

חברת סולאראדג' מפתחת שבבים ומערכות בקרה להגברת יעילות התפקוד של מערכות סולאריות פוטו־וולטאיות. שווייה של החברה כיום עומד על 94 מיליון דולר, זאת לאחר שרק בחודש ספטמבר אשתקד הסתכם שווייה בסכום של

58 מיליון דולר בלבד.

 

עד כה גייסה החברה, ששותפיה הם יפעת אורון ועמנואל טימור, סכום של 35 מיליון דולר. ורטקס השקיעה בחברה 4.26 מיליון דולר (7.2% מהמניות), כאשר שווי השקעתה עומד כיום על 6.78 מיליון דולר - עליית ערך של 59%.

לפי ורטקס, חברת סולאראדג' השלימה רבעון שני מוצלח עם הכנסות לפי התוכנית.

 

בתוך כך, היקף ההזמנות של החברה גדל, מה שמעיד על "שנה חזקה". בינתיים החברה מתכננת סיבוב גיוס גישור עד  סבב C.

 

Media Boost: תיתכן רכישת מניות נוספת

 

חברת מדיה בוסט פיתחה תוכנה לאופטימיזציה של קמפיינים מקוונים מבוססי מכרזים. שווי החברה כיום מוערך בסכום של 16.6 מיליון דולר, כאשר רק בחודש מאי האחרון הוא עמד על 14.2 מיליון דולר.

 

ורטקס השקיעה במדיה בוסט 1.76 מיליון דולר (רכשה 12.4% מהמניות), כאשר שווי השקעתה היום עומד על 2.06 מיליון דולר - עליית ערך של 17%. ורטקס מציינת כי המתח בין מדיה בוסט לגוגל בא לסיומו במהלך הרבעון השני. ההכנסות הרבעוניות אמנם היו נמוכות ב־10% ביחס לציפיות המוקדמות, אבל היוו עלייה של 80% לעומת ההכנסות ברבעון המקביל.

 

בסבב הגיוס הפנימי שנערך בחברה בחודש מאי האחרון סירבה ורטקס לרכוש מניות משני היזמים הקיימים, אך ייתכן כי היא תרכוש מניות בשווי 234 אלף דולר ברבעון השלישי.

 

Cyber Ark: ורטקס שוקלת אקזיט

 

מפתחת טכנולוגיית הכספות הווירטואליות נחשבת לאחת ההשקעות המבטיחות ביותר של ורטקס. הטכנולוגיה של סייבר ארק זכתה להצלחה עולמית, ואומצה עד כה על ידי בנקים, חברות ביטוח וארגונים בישראל ובחו"ל.

 

מאז חודש מרץ 2007 עלה שווייה של סייבר ארק בשיעור מרשים של 160%, והוא עומד על 95.5 מיליון דולר היום.

ורטקס השקיעה בחברת סייבר ארק 5.4 מיליון דולר עת רכשה 16.05% ממניותיה. כיום מוערך שווי ההשקעה ב־14.8 מיליון דולר - סכום המשקף עליית ערך של 175%.

 

ורטקס מציינת כי סייבר ארק סיימה את הרבעון השני של השנה בהצלחה. ההזמנות וההכנסות עלו במעט על התחזיות, והתזרים היה חיובי. בשל כך היא שוקלת אקזיט.

 

CorrelSense: קצב המכירות אטי מהמתוכנן

 

המערכת שפותחה בקורלסנס מאפשרת לחברה לבצע מעקב בזמן אמת אחר זרימת המידע במערכת המחשוב הארגונית. קורלסנס עושה שימוש במבנה של תוכנה חדשנית, SOA, המשלבת בין כל יחידות אחסון המידע והעיבוד בארגונים ומאפשרת ניטור מיידי של כל הפעילויות בארגון. עד כה גייסה החברה 13.5 מיליון דולר.

 

שווייה של קורלסנס האמיר בצורה מרשימה בשנים האחרונות. מאז מאי 2008 עלה שווייה ב־200%, הוא מוערך היום ב־24 מיליון דולר.

 

ורטקס השקיעה בקורלסנס 3.19 מיליון דולר עת רכשה 20.55% ממניותיה. שווי ההשקעה של ורטקס עומד היום על

4.9 מיליון דולר - עלייה של 55%. לפי ורטקס, קורלסנס ממשיכה להגדיל את מכירותיה, אולם בקצב אטי מהמתוכנן.

 

dbMotion: העיניים נשואות לסין

 

החברה נהפכה ללהיט בקרב בתי החולים בארה"ב לאחר שפיתחה את מה שהנשיא ברק אובמה חיפש כל הזמן: מערכת מחשוב המחברת בין מערכות מידע רפואיות שאינן מדברות באותה שפה.

 

בסבב הגיוס האחרון שנערך בדצמבר 2009 קיבלה החברה תג שווי של 141.7 מיליון דולר, אולם מאז שווייה ירד במעט והוא עומד על 124 מיליון דולר. בסך הכל גייסה החברה סכום של 46 מיליון דולר.

 

ורטקס השקיעה בחברה 13.9 מיליון דולר (רכשה 19.1% מהמניות). כיום עומד שווי השקעתה על 23.7 מיליון דולר - עליית ערך של 71%. ורטקס מציינת כי "החברה חתמה על הסכמים עם כמה לקוחות חדשים, ובנוסף כבר החלה בכמה פיילוטים בסין בתקווה שייהפכו בעתיד להתקנות עבור שני לקוחות גדולים במדינה".

 

PerCello: התקבלה הזמנה ראשונה

 

פרסלו מפתחת שבבים לתקן האלחוטי הסלולרי פמטוסל, המיועדים לשידור תוך־ביתי. שווי החברה היום מוערך

ב־58 מיליון דולר, לאחר שרק ביולי 2008 היא קיבלה תג שווי של 32 מיליון דולר בלבד.

 

ורטקסהשקיעה בחברה 5.7 מיליון דולר עת רכשה 15.6% ממניותיה. כיום עומד שווי אחזקתה על 9 מיליון דולר - עליית ערך של 71%.  ורטקס מגלה כי ברבעון השני של השנה קיבלה פרסלו את ההזמנה הראשונה שלה מלקוח שפורס תשתיות ביפן ואירופה.

 

ורטקס מציינת כי בכל מה שקשור לחברות הסלולר, האווירה סביב התקן החדשני פמטוסל חיובית. עד כה כמה מפעילות בתחום הודיעו על רצונן לאמץ את התקן, בהן וודאפון ספרד, שכבר החלה בפריסה מסחרית, בשותפות עם וודאפון בריטניה ו־AT&T.

 

Inside Contactless: המיזוג צפוי להכפיל את ההכנסות

 

אינסייד קונטקטלס מפתחת שבבי אלחוט לכרטיסים חכמים המותקנים ברכבת התחתית של טוקיו, שם מעבירים הנוסעים את הכרטיסים ללא מגע מול חיישן בקרה המחייב אותם על הנסיעה. החברה נחשבת לאחת ההשקעות החזקות ביותר של ורטקס. במאי השנה אמר ל"כלכליסט" מייסד ורטקס יורם אורון כי החברה צפויה להנפיק בשנה הבאה.

 

באפריל השנה גייסה אינסייד קונטקטלס 60 מיליון דולר, מתוכם השקיעה ורטקס 3.5 מיליון דולר, מה שאפשר לה לשמור על חלקה היחסי בחברה: 7.7%. הסבב נעשה לצורך רכישת חטיבת השבבים של Atmel. לפי הערכת ורטקס, המיזוג יכפיל את ההכנסות של אינסייד קונטקטלס.

 

ורטקס השקיעה בחברה 8.4 מיליון דולר, כאשר שווי אחזקתה המוערך היום הוא 14.8 מיליון דולר - מה שמשקף עלייה של 76%.

 

 

ההשקעות המאכזבות

 

Commex: תחזור לפעילות כדי לספק הזמנה?

 

לפני שנסגרה, פיתחה קומקס כרטיסי רשת ובקרים, המאיצים ומוזילים את פעילותם של שרתים מרובי ליבה מבוססי טכנולוגיית x86 - הטכנולוגיה השלטת בשוק השרתים הארגוניים.

 

במאי האחרון נסגרה החברה לאחר שגייסה 17 מיליון דולר ב־4.5 שנים. עם זאת, ורטקס טוענת שקומקס קיבלה הזמנה גדולה של כרטיסים מלקוחות רוסים, מהן הזמנה אחת בשווי של 1.5 מיליון דולר. "הזמנה זו מעידה שקיימת אפשרות שקומקס תחזור לפעילות כדי לספק את ההזמנה. במקביל פועל הדירקטוריון של קומקס למכור את עסקי החברה או הקניין הרוחני שלה", כותבת ורטקס למשקיעיה.

 

ורטקס השקיעה בקומקס 7.6 מיליון דולר, כאשר שווי ההשקעה בחברה מוערך היום בסכום של 500 אלף דולר.

 

Actelis: קצב ההזמנות ברבעון השני - חזק

 

אקטליס עברה השנה כמה זעזועים, בהם פיטורי כמה מבכירי החברה וגניזת התוכניות לצאת להנפקה. עד כה גייסה החברה 144 מיליון דולר, מה שהפך אותה לחברת הסטארט־אפ המגייסת ביותר.

 

מי שחתום על ייצוב מצבה של אקטליס הוא המנכ"ל היוצא טוביה ברל־לב, שהוחלף בינתיים על ידי ויווק ראגאוון. ברל־לב הפך את אקטליס מחברה המספקת נתבים לתקשורת ביתית לספקית שירותי תקשורת לעסקים הדורשים אמינות גבוהה.

 

ורטקס השקיעה בחברת אקטליס 6 מיליון דולר. שוויה הנוכחי של אקטליס עומד על 75 מיליון דולר, כלומר ערך השקעתה של ורטקס מוערך היום ב־3.16 מיליון דולר. שווי זה משקף ירידה של 47%.

 

לפי ורטקס, קצב ההזמנות נותר חזק ברבעון השני, ו־2010 צפויה להיות השנה השלמה הרווחית הראשונה.

 

Genoa Color: שני שלבי התפתחות

 

גנואה קולור עוסקת בייצור שבב המוריד דרמטית את צריכת ההספק של מסכי LCD. בין היתר, השבב של החברה מסוגל להפחית ב־40% את צריכת החשמל של מסכי מכשירי הסמארטפון. לגנואה קולור היו כמה שלבי התפתחות. בשלב הראשון היא לא הצליחה לשרוד ונסגרה. מאוחר יותר נפתחה בשנית ונכנסה להליך של מכירת פטנטים ורישיונות עבור שימוש בטכנולוגיה שלה תמורת 20 מיליון דולר לסמסונג בעקבות יישוב תביעה. כמו כן מצפה החברה לקבל תשלום נוסף על עמידה ביעדים. ורטקס תקבל 1.8 מיליון דולר מכך.

 

שווייה של גנואה קולור מוערך היום ב־35 מיליון דולר, כאשר עד כה היא הצליחה לגייס 15 מיליון דולר.

 

ורטקס מחזיקה ב־6.3% ממניות החברה אשר שוויין הנוכחי מוערך ב־2.2 מיליון דולר. סכום זה משקף ירידת ערך ניכרת של 30%.

 

Ethos Networks: העסקה עם ההודים נחשפת

 

אתוס נטוורקס מפתחת טכנולוגיה המשפרת את תעבורת הנתונים ברשתות אופטיות המבוססות על פרוטוקול את'רנט. אלגוריתם מתמטי מיוחד שפיתחה החברה מבצע אופטימיזציה של פעילות פרוטוקול התקשורת. השותפים באתוס, ששווייה היום מוערך ב־6.6 מיליון דולר, הם מוטי בן אריה ועמנואל טימור.

 

ההשקעה של ורטקס באתוס נטוורקס הסתכמה ב־8.57 מיליון דולר, כאשר שווייה הנוכחי עומד על 1.75 מיליון דולר - ירידת ערך של 80%.

 

ורטקס מגלה כי עסקת מכירתה של אתוס לחברה ההודית טג'אס נעשתה תמורת 2% ממניות טג'אס. ורטקס קיבלה 0.75% ממניות טג'אס, כאשר השאר שולם למשקיעים האחרים. כמו כן, מצוין כי אתוס מכרה רישיונות שימוש בתוכנה שלה לסרגון תמורת הון שעבר לכיסוי החובות שלה.

 

Asocs: חיפוש אחר לקוחות בסין

 

אסוקס פיתחה שבב לטלפונים סלולריים, המאפשר לה לתמוך בכל התקנים האלחוטיים הקיימים. השבב מאפשר גלישה חופשית ורציפה באינטרנט וצפייה בתוכני וידיאו ישירות מהרשת.

 

ל"כלכליסט" נודע כי אסוקס קיבלה הצעת רכישה גבוהה ממדיאטק, אך ביטלה אותה במטרה לגייס שיתופי פעולה אסטרטגיים עם יצרניות שבבים. ורטקס מציינת כי אסוקס ממשיכה בחיפוש אחר לקוחות שישמשו כמשקיעים אסטרטגיים, בעיקר בסין. ורטקס מצפה כי פורום אינטרנשיונל, משקיע מרכזי שהצטרף והוביל את סבב B בחברה (2.5 מיליון דולר), יסייע לאסוקס לאתר לקוחות חדשים.

 

ורטקס השקיעה בחברת אסוקס סכום של 9.27 מיליון דולר (30.8% מהמניות), אולם לאורך השנים צנח שווי ההשקעה ב־36% והוא עומד היום על 5.96 מיליון דולר בלבד.

 

Expand Networks: מקווים להגיע לתזרים חיובי

 

אקספנד נטוורקס מפתחת שרתי מחשוב המותקנים בארגונים ומאפשרים האצה משמעותית של פעילות רשת התקשורת הארגונית. ורטקס השקיעה בחברה 7.5 מיליון דולר (8.4% ממניותיה), אולם שווי ההשקעה התכווץ והוא עומד היום על 1.5 מיליון דולר - ירידת ערך של 80%. שווייה של אקספנד נטוורקס עומד היום על 18 מילון דולר, וזאת ביחס לשווי של 70 מיליון דולר בספטמבר 2008, ערב המשבר.

 

לפי ורטקס, ההזמנות מהחברה מתקדמות לפי תוכנית התקציב הרצויה. בחברה מקווים להגיע לתזרים מזומנים חיובי, אך לשם כך נדרשת הלוואה נוספת, שתינתן על ידי המשקיעים העיקריים בחברה (תמיר פישמן, ורטקס וקרן ההלוואות פלנוס) ברבעון השלישי.

 

עד כה גייסה החברה 85 מיליון דולר בשישה סבבי גיוס ועוד שלושה סבבי הלוואות.

 

Wisair: נבחנת אפשרות של אקזיט

 

וויזאייר פיתחה שבב המצוי בתוך דונגל USB שביכולתו להעביר שידורי טלוויזיה ווידיאו בין המחשב לטלויזיה באיכות HD, בתקן Wireless USB. שוויה של החברה היום הוא 53.5 מיליון דולר, כאשר בסוף 2009 הוא עמד על סכום של 110 מיליון דולר.

 

ורטקס השקיעה בוויזאייר 4.4 מיליון דולר (4.3% מהמניות), אולם שווי האחזקה הנוכחי עומד על 2.3 מיליון דולר בלבד - ירידת ערך של 48%.

 

לפי ורטקס, וויזאייר שמרה ברבעון השני של השנה על המומנטום החיובי: ההכנסות גדלות, והחברה מנסה להוריד את היקף שריפת המזומנים כדי להגיע למצב של תזרים חיובי. עם זאת, ורטקס מעידה על חוסר בהירות באשר לרבעונים הבאים, ולכן תחזית של צמיחה היא בגדר של סימן שאלה. לאור המומנטום החיובי וויזאייר בוחנת אפשרות

לאקזיט.

 

אקסטריקום: 97% משווי ההשקעה נמחק

 

אקסטריקום, שהכנסותיה בשנה האחרונה הסתכמו בכ־10 מיליון דולר, פיתחה מערכת אינטרנט אלחוטי לארגונים (WiFi), המשדרת נתונים, וידיאו ואודיו באיכות של חיבור קווי. עד לשנה שעברה נחשבה אקסטריקום לאחת החברות החדשניות ביותר בתחומה, נהנתה מפורטפוליו רחב של לקוחות והעסיקה 120 עובדים.

 

ורטקס השקיעה באקסטריקום 10.4 מיליון דולר (0.5% מהמניות), אולם צניחת ערך חדה של 97% כיווצה את השקעתה לשווי של 300 אלף דולר בלבד. שווייה של אקסטריקום כיום הוא 60 מיליון דולר.

 

החובות הכבדים שצברה החברה הביאו לכך שחברת קראוס השתלטה על אקסטריקום תמורת 2.25 מיליון דולר בלבד. ורטקס הודיעה כי לא תשקיע יותר בחברה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x