$
המלצות ואזהרות

בערות פיננסית בישראל

חינוך פיננסי חיוני למרקם החברתי. בהיעדרו, אנו מגדלים צרכנים שפועלים כמו סוחרי יום ומהמרים

אורי שמואלי 08:4130.05.10

המשק הישראלי מציג בימים אלה אופי דומה לזה של נגיד הבנק המרכזי שלו. כמו סטנלי פישר המשק מפגין יציבות, רצינות, תכנון ארוך טווח והתנהגות של שחקן אסטרטגי מוכשר. בדיוק ההפך מהאופי של הצרכן הפיננסי הישראלי: חושב לטווח קצר, תזזיתי, מחליף אסטרטגיות השקעה בקצב רצחני, פועל באופן

עדרי ומבוהל מכל תקרית בשוק.

 

האתגר הגדול הבא עבור קברניטי המשק כרוך לא רק בשמירה על הישגיו המרשימים, אלא ביצירת דור חדש בעל חינוך פיננסי טוב יותר. דור שיפגין התנהגות שקולה, שלא ידלג כאיילה פצועה בין מוצרים פיננסיים שונים בהתאם לכיוון הרוח בכל רגע נתון, דור שיפגין שיקול דעת וסבלנות - חינוך פיננסי קוראים לזה. הצרכנים, אגב, לא בהכרח אשמים. התנהלות כלכלית נבונה אינה תורה מולדת. צריך לרכוש אותה, וצריך שיהיה מי שירביץ את התורה הזו.

 

כדי להתחיל את התהליך, המשימה הראשונה מוטלת על כתפינו: הבנקים, בתי ההשקעות וחברות הביטוח - וגם על הרגולטור, משרד האוצר. פרסום התשואות שמשיגים האפיקים הפיננסיים בטווחי זמן קצרים הוא רעה חולה שמשפיעה על התזזיותיות של הלקוחות, וגורמת להם לקבל החלטות פזיזות ולנהוג כסוחרי יום ומהמרים, ולא כמשקיעים ארוכי טווח.

 

את המהלך החינוכי הזה צריך להתחיל הרגולטור בבתי הספר. מתבגרים צריכים ללמוד על ההבדלים בין חיסכון ארוך טווח לחיסכון קצר טווח ובין הימורים בבורסה להשקעה מושכלת, ועל הקשר שבין סיכון לתשואה. בכיתה ה' אפשר וצריך כבר לקחת את הילדים לסיור בסניף הבנק השכונתי. בכיתה ט' ללמד היטב מהו חשבון בנק, מהן ריביות ומהן עמלות, ובכיתה י"א, כשכרטיס הפלסטיק כבר נמצא בארנקיהם של התלמידים, צריך ללמד אותם מהו אשראי ומהן הסכנות שבו.

 

חינוך פיננסי חשוב למרקם החברתי לא פחות מהחינוך לאזרחות טובה. התנהלות פיננסית גרועה פוגעת באיכות חייו של האזרח, ביכולתו לנהל את חיי המשפחה ברוגע, ובאושר הפרטי שלו ושל סביבתו. מערכת החינוך יכולה וגם צריכה לגדל נערים יזמיים, שתורמים להתפתחותה של החברה ולשיעור הצמיחה של המדינה שבה הם חיים.

 

שלא יהיה ספק, אני מדבר מהפוזיציה. לנו, אנשי הפיננסים, יש אינטרס עמוק בחינוך כזה. לקוחות שקולים יותר יהיו לקוחות יציבים, וה"מח"מ" - מחזור החיים שלהם כלקוחות - יהיה ארוך יותר. הם לא ינדדו כל הזמן ממכשיר פיננסי אחד למשנהו תוך הפניית מבט חטוף אל התשואה של השבוע ושל החודש החולף, או אל הטרנד האחרון שעליו קראו בעיתונים.

 

אגב, במרבית העולם המערבי הבינו את זה היטב. בבתי הספר מלמדים כלכלת משפחה ובמוסדות החינוך מדברים על ניהול תקציב המשפחה. זהו אחד מתחומי הידע החשובים ביותר: להבין את מערכת היחסים עם הבנק, איך ולמי רושמים צ'ק ואיזה סוג של דיאלוג מנהלים עם סוכן הביטוח, שאמור לדאוג לעתיד ולזיקנה ולרכוש שלכם בנשימה אחת.

 

כן, נכון, גם בישראל מלמדים כלכלת בית. אלא שבישראל כלכלת בית משמעותה איך להכין עוגיות ומאיזה בצק עושים אוזני המן. ניהול כלכלי? הס מלהזכיר.

 

לא במקרה, בישראל שיעור רוכשי הדירות גדול באופן קיצוני לעומת שוכרי הדירות ביחס לשאר המדינות המערביות. זוג ישראלי צעיר לעולם יחשוב שעדיף לו לקנות דירה מאשר "לזרוק" כמה אלפי שקלים בחודש על שכירות שלה. האם זה נכון בראייה פיננסית? ברבים מהמקרים ההפך הוא הנכון, אבל היעדר חינוך פיננסי עמוק, שמייצר מניעים פסיכולוגיים נטולי לוגיקה כלכלית, מביא לתוצאה הזו וגורם לזוגות רבים להיכנס למשכנתה.

 

כשמסתכלים על לב הפריים טיים של הטלוויזיה בישראל, מגלים בלוח השידורים תוכנית ששמה "משפחה חורגת". פני הפריים טיים כפני העם: התוכנית משקפת, למרבה הצער, בערות פיננסית של משפחות. לא עוני ומסכנות כי אם בערות - כזו שניתן וצריך היה למנוע במהלך גדול ורציני בהובלת מערכת החינוך.

 

הכותב הוא משנה למנכ"ל מגדל שוקי הון

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x