בלעדי ל"כלכליסט": בנק ישראל התנגד לבונוס של ברונפלד
בישיבה שהתקיימה החודש רק בנק ישראל התנגד להצעה להעניק ליו"ר ברונפלד ולמנכ"לית לבנון בונוס של שש משכורות כל אחד. שאר חברי הבורסה דווקא תמכו בהצעה הנדיבה
בנק ישראל התנגד לאישור הבונוסים ליו"ר ולמנכ"לית הבורסה בהיקף של שש משכורות לכל אחד. כך עולה מפרוטוקול הישיבה השנתית של חברי הבורסה מ־11 במאי שהגיע לידי "כלכליסט". בנק ישראל ביקש מהבורסה לקבל מידע בדבר המנגנון ששימש לקביעת הבונוס, אולם התשובה שקיבל לא סיפקה אותו. נציגו של בנק ישראל בדירקטוריון הבורסה הוא בארי טף.
חברי הבורסה התבקשו לאשר ליו"ר הדירקטוריון שאול (סם) ברונפלד בונוס של 539,604 שקל, ואילו למנכ"לית אסתר לבנון בונוס של 554,868 שקל. כל חברי הבורסה שהשתתפו בהצבעה אישרו את הבונוסים, למעט בנק ישראל שהתנגד. ברונפלד ולבנון לא השתתפו בהצבעה.
נציגי בנק הפועלים ובנק אגוד נכחו בהצבעה בעוד שבנק דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי, בית ההשקעות דש, חברת הביטוח הראל, בית ההשקעות אקסלנס ודויטשה ני"ע שלחו כתבי הצבעה.
לפני חמש שנים החלה הבורסה לפרסם את שכר בכיריה, ומהנתונים שפורסמו עולה כי מאז משכו ברונפלד ולבנון יחדיו שכר מצטבר בעלות כוללת של יותר מ־17 מיליון שקל, כאשר חלק ניכר ממנו ניתן בצורת בונוסים של מאות אלפי שקלים בשנה. ב־2009 עמדה עלות השכר של המנכ"לית לבנון על 2 מיליון שקל, ואילו היו"ר ברונפלד הסתפק ב־1.8 מיליון שקל עבור 80% משרה.
ברונפלד הצטרף להנהלת הבורסה ב־1986, עת מונה למשנה למנכ"ל והיה ממונה על המחלקה הכלכלית. ב־1991 התיישב על כיסא המנכ"ל והחזיק בו עד 2006 - אז פרש היו"ר הקודם, יאיר אורגלר, וברונפלד מונה למחליפו. טרם הגעתו לבורסה כיהן ברונפלד במשך 20 שנה בשורה של תפקידים בבנק ישראל, ובהם כלכלן ראשי במחלקת המחקר, מנהל הפעולות בשוק הפתוח ובמינהל מלוות המדינה, ומנהל מחלקת מטבע חוץ.
גם לבנון הצטרפה להנהלת הבורסה ב־1986, כשמונתה למשנה למנכ"ל ומנהלת מחלקת טכנולוגיות מידע ותפעול. 20 שנים לאחר מכן היא החליפה את ברונפלד בתפקיד המנכ"ל.
בשבוע שעבר פרסמה הבורסה את הדו"חות הכספיים ל־2009, ומהם התברר כי לצד עלייה זניחה של 1% בהכנסות ל־237 מיליון שקל, זינקו ההוצאות ב־12% והסתכמו ב־182.8 מיליון שקל. עיקר העלייה בהוצאות נבעה מהטבות עובדים שזינקו ב־15% ל־97.3 מיליון שקל.
בשורה התחתונה רשמה הבורסה צמיחה יפה של 19% ברווח הנקי ל־65 מיליון שקל, אולם הסיבה לכך היתה זינוק בהכנסות המימון (נטו), שעמדו ב־2009 על 28.7 מיליון שקל, לעומת 2.4 מיליון שקל בלבד ב־2008. מבנק ישראל לא נמסרה תגובה.
